בעוד המלך עבדאללה שומר על שתיקה, גורמים ירדניים מביעים חשש מהסלמת התקיפות האיראניות נגד הממלכה, אך מזהירים את ארה"ב מחידוש המלחמה בהיקף מלא. רק ביממה האחרונה המשטר האיראני שיגר לפחות שישה טילים בליסטיים לעבר הממלכה. חלק מהטילים יורטו ואחרים נפלו בשטחים פתוחים.
על פי דיווח ירדני, במעגלי קבלת ההחלטות ברבת עמון מתנהלים דיונים לגבי ענישה דיפלומטית. בין היתר, נשקלת האפשרות לגרש את חברי הנציגות האיראנית ברבת עמון ודיפלומטים נוספים. דיונים אלה הגיעו לאחר שיחת נזיפה עם הממונה האיראני על היחסים בירדן. מאז מבצע "שאגת הארי", מספר מדינות במפרץ החליטו לסלק דיפלומטים איראנים בעקבות שיגורי הטילים והכטב"מים.
"טהרן החלה להתייחס לירדן כזירה מרכזית לפעולות הנקמה שלה", הסביר פקיד ירדני לשעבר, פהד אל-ח'יטאן, בתקשורת הערבית. "היא לא מסתפקת בתקיפת האינטרסים הצבאיים האמריקניים, וכיוונה למתקנים אסטרטגיים, כמו בניסיון האחרון שלה להפציץ את נמל עקבה ואת שדה התעופה שלה". הוא העריך כי "ייתכן שהתקיפות ביום שישי, שבהן נהרגו שלושה חיילים בנכסים צבאיים אמריקניים, סימנו נקודת מפנה מסוכנת".
נקודת תרופה אזורית
נראה שהאיראנים זיהו נקודת תרופה אזורית של ארה"ב ומעוניינים למקסם את הפגיעה בה. מעבר לכך, בירדן מזכירים את הסכם שיתוף הפעולה הביטחוני עם ארה"ב, שמאפשר לחיילים אמריקנים להיות מוצבים בבסיסים בממלכה. תוכנית זו מעניקה לירדן יתרון צבאי משמעותי בתחומי החימוש, האימונים והגישה לטכנולוגיה מתקדמת. כמו כן, הברית מסייעת לממלכה במאבק נגד ארגוני טרור וסוחרי נשק וסמים. מנגד, ההסכם מציב את ירדן בלב בנק המטרות של טהרן, ששואפת לצמצם את ההשפעה האמריקנית במזרח התיכון.
"מה שמעורר דאגה בירדן הוא שאיראן סבורה שמדובר ב'פיילוט מוצלח', שניתן לחזור עליו בימים הבאים. כלומר, ירדן מוצבת ברשימת המטרות אם ימשיכו התקיפות ההדדיות בין טהרן לוושינגטון", הוסיף הפקיד הירדני.
לדבריו, "מתגבשת אמונה בירדן כי משמרות המהפכה של איראן, שדבקים במושכות השלטון, שואפים להרחיב את היקף הפעולות נגד הכוחות האמריקניים וכמה ממדינות האזור. זאת כדי להראות שיכולותיהם הצבאיות לא הושפעו כתוצאה מהמלחמה, ואין תקווה שטהרן תיכנע אם וושינגטון תחליט להמשיך את המלחמה נגדה בשבועות הקרובים".
יתר על כן, הפקיד לשעבר הדגיש כי "תקיפת מטרות חיוניות במדינה כמו ירדן היא בעלת עלות נמוכה יותר לכלכלה העולמית ולשוק האנרגיה מאשר התקפות במלחמה נגד שדות גז ומתקני אנרגיה במדינות שמייצאות נפט במפרץ". במילים אחרות, השיגורים האלה פחות מטרידים את הקהילה הבינלאומית לעומת שיבוש נתיבי השיט במצר הורמוז.
מעבר לכך, ברבת עמון מפנים אצבע מאשימה לעבר ממשלת ישראל, שלטענתם "דוחפת לחידוש נרחב יותר של הפעולות הצבאיות נגד איראן תוך התנגדות מצד גורמים בממשל האמריקני". בהקשר זה, דווח כי גורמים ירדנים מנהלים מגעים עם עמיתיהם האמריקנים כדי "להזהיר מתרחיש של הצתה מחדש של המלחמה", ולתמוך בחידוש המשא ומתן מול טהרן, גם אם קיים סיכוי נמוך להצלחתו.
על פי העיתונאי הירדני בסאם אל-בדארין, ברבת עמון יש גורמים שסבורים כי מאמצי משמרות המהפכה להסלים את המתיחות עם ירדן נועדו לבודד אותה מבחינה גיאופוליטית. הכוונה היא לניתוק הברית בין וושינגטון לרבת עמון. "בינתיים, ירדן נמנעת בדרך כלל משיח מדיני ותקשורתי נגד האיראנים. עמדתה המוכרזת היא לתמוך בקריאות לרגיעה ולחזרה למזכר ההבנות", ציין אל-בדארין.
חשש ירדני נוסף נוגע לאירועים האחרונים בים האדום. איום החות'ים לשבש את התנועה במצר באב אל-מנדב משליך באופן ישיר על התנועה בנמל עקבה הדרומי. כך שהשער הדרומי לממלכה נתון לאיומים מהאוויר ומהים. חסימתו עלולה לפגוע בכלכלה הירדנית הפגיעה ממילא, ולערער את יציבותה של הממלכה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו