אשליית עוצמה: איראן מופצצת יותר מהדאחייה - והקלף המרכזי שלה הפך לנטל

סבב התקיפות האוויריות והימיות האחרון של ארצות הברית בדרום איראן מייצג קו אסטרטגי מתוחכם ומחושב: הפעלת כוח צבאי ממוקד במטרה לשלול מאיראן את היכולת לחסום את מיצרי הורמוז, תוך הימנעות מגלישה למלחמה כוללת והשארת מדינת ישראל מחוץ למעגל הלחימה הישיר. בתוך כך, המצב הכלכלי והחברתי המדרדר באיראן עשוי להצית מחדש את גל המחאה.

המערכה הנוכחית מתרכזת כולה במחוזות הדרומיים של איראן. בראשם, מחוז הורמוזגאן וערי הנמל האסטרטגיות בנדר עבאס, וכן צ'אבהאר הסמוכה לגבול עם פקיסטאן ושמנוהלת כמעט כולה בחסות סינית, ונועדה לשנות את מאזן הכוחות הימי בלי להצית עימות אזורי רחב.

ארה"ב מנהלת מערכה אגרסיבית לשיבוש חופש התנועה של הכוחות האיראניים. תקיפת גשרים, צירי תנועה מרכזיים ותשתיות לוגיסטיות המובילות לנמלים בדרום המדינה, נועדה לנתק את קווי האספקה של הצבא האיראני ולמנוע ממנו לשנע כוחות ותגבורות במהירות לעבר החופים. פגיעה זו ביכולת הניידות הופכת את הכוחות האיראניים בדרום למבודדים ופגיעים יותר, ומקטינה משמעותית את יכולתם להגיב בזמן אמת לאתגרים ימיים.

היעד המרכזי של התקיפות האמריקאיות אינו מיטוט המשטר, אלא פגיעה קשה בנכסים הטקטיים של משמרות המהפכה וחיל הים האיראני באזור המפרץ הפרסי. צבא ארה"ב מתמקד בהשמדת סוללות טילים נגד ספינות, מכ"מים חופיים, עמדות שיגור של כטב"מים מתאבדים, ומחסני נשק באיים אסטרטגיים של המשטר האיראני במפרץ הפרסי. גורמים אמריקנים עדיין מקווים למשוך את האיראנים בחזרה לשולחן המו"מ באמצעות הנחתת מכות קשות בדרום איראן, אך בטהרן "לא מבינים את הרמז" ולא חוזרים לשיחות - זאת כתוצאה מהשחצנות הנובעת מתחושת הנצחון שאופפת אותם מאז סיום שתי המלחמות ללא הפלת המשטר ושרידותם, גם אם במחיר כבד למדינה.

"השליטה בהורמוז הפכה לנטל"

בתוך כך נשמעים קולות של פרשנים מתונים מתוך איראן הטוענים כי "קלף" השליטה במיצרי הורמוז הפך מיעיל לאסטרטגיה האיראנית למלכוד ונטל עבור המשטר, וכי המצב באיראן הופך להיות דומה לזה בדרום לבנון.

מרצה בפקולטה למדעי המדינה באוניברסיטת טהרן, מהדי רבאטי, אמר השבוע כי "כל הרצועה הדרומית של איראן נמצאת תחת הפצצות כבדות ונמלים ובתי זיקוק נפגעים בצורה קשה. אזור דרום איראן הפך למקום מופצץ יותר מאשר דרום לבנון והדאחייה בביירות, אבל אף אחד לא מסביר לציבור האיראני מה קורה במלחמה ומה צפוי. כך השליטה במיצרי הורמוז הופכת למאתגרת, ואיראן תיתקל בבעיות אפילו בשמירה על שטחי פנים המדינה".

מרצה נוסף, באזרגאן, טען בהתקפה חסרת תקדים נגד פוליטיקאים איראנים כי "יש לבנוניזציה של איראן, הודות לפעילותם ומדיניותם של בכירי המשטר האיראני. הם הצליחו כל כך בכשלונם עד כדי לא לקבל את המינימום מהשיחות שהם מנהלים עם ארהב".

המחאות עלולות לפרוץ בכל רגע

עקב הכשלון של המשטר האיראני לגייס את הציבור כדי לתמוך במהלכיו במיצרי הורמוז ובמלחמה נגד ארהב וישראל, כוחות הבטחון עדיין מסיירים ברחובות הערים הגדולות מחשש למחאות, אך אלה עלולות לפרוץ שוב בכל רגע, לאור החמרת המצב הכלכלי והחברתי. האינפלציה מגיעה בכל חודש לכמאה אחוזים יותר מהחודש הקודם, ויש מוצרי יסוד שמחיריהם עלו יותר מפי ארבעה או חמישה בתוך פחות מחצי שנה. על רקע זה, ברשתות החברתיות ניתן למצוא יותר ויותר אמירות זועמות על המשטר, כמו גם ביטויים לחוסר הפחד לצאת ולהפגין שוב נגד המשטר, שכן, לדברי רבים, "כבר אין מה להפסיד".

גם האתר הגולה האיראני IRAN WIRE ששם ידו על נתוני סקר סודי של המשטר האיראני, חושף כי יש כעס רב מצד הציבור על המשטר וייתכן כי הדבר יביא למחאות חדשות וקשות יותר מבעבר. לפי נתונים אלה, 74% לא מצליחים אפילו לעמוד במחיר הלחם הנצרך עבורם משפחתם, 54% טענו כי שכרם לא מספיק על מנת לסיים את החודש בכבוד, 63% ציינו כי הם זועמים על המצב יותר מאשר לפני שתי המלחמות האחרונות, ו-50.2% מיואשים מהמצב ולא רואים פתרון תחת המשך המשטר הנוכחי באיראן.

נראה כי מה שהמשטר האיראני משדר כעוצמה, אינו אלא אחיזת עיניים שנובעת משכנוע עצמי ומדיכוי מתמשך - וכן טעות בהבנת המדיניות האמריקנית והישראלית בדבר יחסן למלחמת התשה, ובכל הנוגע לעוצמתן. הימשכות המלחמה הפכה לנטל כבד על המשטר האיראני הסובל מכלכלה מדרדרת, דבר שאם לא יביא לחישוב מסלול מחדש של המשטר והתפשרות עמוקה מול ארה"ב, עלול להפוך לזרז להמשך התקיפות הקשות בדרום איראן המנטרלות את יחידות משמרות המהפכה בקרבת המיצרים, וכן זרז למחאות רחבות של הציבור.