משרד המודיעין האיראני פרסם ביום שני השבוע "רשימה שחורה" של גופי תקשורת, משפיענים וחשבונות ברשתות החברתיות, המוגדרים ״עוינים״ למשטר - והעונש על כל קשר איתם עשוי להגיע עד עונש מוות. שיתוף פעולה עם גורם שברשימה או העברת מידע, תמונות וסרטונים אליו עלולים לגרור מאסר של עד 15 שנה, ובמקרים החמורים אף העמדה לדין בעבירה שדינה מוות.
מרבית הרשימה מורכבת מגופי תקשורת ואנשי אופוזיציה גולים, ובהם עשרות ערוצים של ארגון מוג׳אהדין ח׳לק ושל מנהיגתו מרים רג׳אווי, תחנות שידור של מיעוטים אתניים באיראן וארגוני זכויות אדם וחופש עיתונות מערביים. לצדם מופיעים היריבים הוותיקים של המשטר, ובהם איראן אינטרנשיונל, BBC בפרסית וקול אמריקה. אלא שטהרן כללה ברשימה גם את ערוץ 12, ערוץ 13 וערוץ 14, וכן שלוש תחנות שידור ישראליות בשפה הפרסית.
ברשימה נכללו גם עיתונאים, פרשנים, חוקרים ומשפיענים מוכרים: עמית סגל, פרשנים וחוקרים כמו יוסי מלמן, ד״ר אדי כהן וד״ר רז צימט. גם משפיענים כמו יוסף חדאד, אמילי שריידר, חנניה נפתלי. לצדם מופיעים מתנגדי משטר איראנים מוכרים, ובהם רזא פהלווי, מסיח עלינז׳אד וכלת פרס נובל שירין עבאדי.
בין היתר נכלל ברשימה גם אתר המוסד, חשבון ״המוסד בפרסית״, חשבון דובר צה״ל בפרסית, ״ישראל בפרסית״ וחשבון משרד ראש הממשלה בפרסית. סעיף נפרד מרחיב את האיסור לכל אתר, חשבון או ערוץ של כל משרד ממשלתי, שגרירות או נציגות ישראלית בעולם, בלי לנקוב בשמם.
לצידם סימן המשטר שורה של מכוני מחקר ישראליים: המכון למחקרי ביטחון לאומי, המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מרכז בגין־סאדאת, המכון הבינלאומי ללוחמה בטרור, מרכז מאיר עמית, מכון מיתווים ומרכז דיין. החוק שמכוחו פורסמה הרשימה אושר אחרי המלחמה בשנה שעברה ומאפשר העמדה לדין במסגרת בתי דין ייעודיים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
