הסופרת, המתרגמת והאקטיביסטית שהרנוש פארסיפור הלכה לעולמה בגיל 80 בבית חולים באזור סן פרנסיסקו, קליפורניה, בעקבות התקף לב.
פארסיפור, שחיה בגלות בארצות הברית מאז שנת 1994, הותירה אחריה מורשת ספרותית ענפה ששינתה את פני הכתיבה הנשית בעולם המוסלמי, ושילמה על כך מחיר אישי כבד לאורך חייה.
היא נולדה בטהרן ב-1946 וזכתה לפרסום עולמי בעיקר בזכות הנובלה המופתית שלה "נשים ללא גברים" (1989). היצירה, ששילבה אלמנטים מיסטיים של ריאליזם מאגי עם ביקורת חריפה ונועזת על הדיכוי הפטריארכלי, המיניות הנשית ומוסד הבתולים באיראן, נאסרה מיד לפרסום על ידי השלטונות האסלאמיים והפכה לרב-מכר מחתרתי. כתיבתה שברה מבנים מסורתיים והעניקה קול פסיכולוגי עמוק לנשים איראניות הנאבקות על חירותן.
כתיבתה המרדנית ואופייה הבלתי מתפשר הפכו את פארסיפור למטרה עבור רשויות החוק בשני העידנים הפוליטיים של איראן. היא נכלאה מספר פעמים בחייה; תחילה תחת שלטון השאה, לאחר שהתפטרה בהפגנתיות מתפקידה כמפיקה בטלוויזיה הממלכתית, במחאה על הוצאתם להורג של שני אנשי רוח, ובהמשך תחת הרפובליקה האסלאמית, שם ריצתה קרוב לארבע שנות מאסר קשות בשנות ה-80 ללא משפט, ולאחר מכן נאסרה שוב בעקבות פרסום ספרה המפורסם.
ב-32 שנותיה האחרונות חיה פארסיפור בגלות בצפון קליפורניה, שם המשיכה לכתוב, לתרגם ולשדר, הרחק מהמולדת שאת פצעיה תיארה ברומנים הגדולים שלה, בהם "טוביה ומשמעות הלילה" ו"הכלב והחורף הארוך".
גם בימיה האחרונים המשיכה להשמיע קול צלול נגד הדיכוי הפנימי באיראן ונגד מלחמות באזור. היא הותירה אחריה בן אחד, קהל קוראים מגוון ברחבי העולם, ושורה ארוכה של יצירות מופת שנותרו עדות חיה לכוחה של הספרות מול העריצות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו