"המסיבה" הגדולה של ארדואן: "המטרה הטורקית - לשנות את הסדר הקיים"

פסגת נאט"ו המתקיימת השבוע באנקרה מהווה סוג של שיא עבור טורקיה בכלל ונשיאה הוותיק של טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן. בעוד רבים ביקרו את מדיניות החוץ הסחטנית והאגרסיבית של האיש שביקש להחזיר את ימי הזוהר של האימפריה העות'מנית, בטענה שהיא מבודדת את טורקיה וגורמת לה נזק כלכלי, נראה כעת כי המדינה רק מבססת את מעמדה כמעצמה אזורית.

כל מי שמעט התעניין בנעשה במדינה בשנה החולפת יוכל בקלות להגיד שטורקיה נמצאת בשיאו של תהליך התחמשות והתעצמות צבאי שטרם נראה כדוגמתו ומי שמובילה את התהליך היא התעשייה הצבאית הטורקית. במובן זה, כינוס נאטו בבירה הטורקית מהוווה הזדמנות חסרת תקדים להגדלת מכירות עבור חברות תעשיית הנשק הטורקית.

"בלתי נתפס לבסס ביטחון אירופי ללא טורקיה", אמר הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, תוך שהוא דוחף ללא הרף ל"הכללתה" של טורקיה בכל מבני ההגנה והביטחון של אירופה, ובמיוחד בתוכנית SAFE של האיחוד האירופי בשווי 150 מיליארד אירו (176 מיליארד דולר).

טורקיה מתגאה בצבא השני בגודלו בנאט"ו אחרי ארצות הברית עם 355,000 חיילים ועוד 378,000 אנשי מילואים, כאשר תעשיית הביטחון שלה פורחת באופן ניכר בעשור האחרון. אך באנקרה מעוניינים לעבור מתפקיד של ספק לשותף אסטרטגי בעל יכולת להכתיב מדיניות.

"טורקיה נותרה במידה רבה מחוץ לתוכניות ופרויקטים כלל-אירופיים. זה מה שטורקיה רוצה לשנות... ולשם כך, היא תשתמש בפסגה כדי להציג את יכולותיה", אמר אוזגור אונלואהיסרצ'יקלי, ראש קרן מרשל הגרמנית באנקרה.

יותר תקציב צבאי מכל שכנותיה יחד

תעשיית הביטחון של טורקיה - המדורגת במקום ה-11 בעולם, ומהווה 1.8% משוק הנשק העולמי, על פי המכון הבינלאומי לחקר השלום של שטוקהולם (SIPRI) - ראתה יצוא של 48% בשנת 2025, לעומת 29% שנה קודם לכן, אמרו גורמים רשמיים.

"אנו משיגים כעת בשבוע אחד את מה שהיינו משיגים בשנה אחת", אמר ארדואן בחודש שעבר על יצוא הרחפנים, הטנקים, כלי הרכב המשוריינים וספינות המלחמה של טורקיה, שאחת מהן סופקה לרומניה, והפכה ל"יצוא הראשון של ספינה צבאית למדינה חברה באיחוד האירופי ובנאט"ו". טורקיה נוגסת גם בשוק הרווחי של המלחמה באוקראינה כשהיא מספקת לקייב מל"טים מדגם באירקטאר ואף בונה שתי ספינות מלחמה חדישות עבור הצי האוקראיני.

אך טורקיה לא שואפת רק להיות ספקית נשק, היא מעוניינת גם להפוך למעצמה צבאית מהשורה הראשונה באזור ואולי אפילו בעולם. הוצאותיה הצבאיות של טורקיה הגיעו ל-30 מיליארד דולר בשנת 2025, ועולות על הוצאות הביטחון הכוללות של שכנותיה הקרובות ומסמנות שינוי ניכר במאזן הכוחות האזורי, על פי נתונים שפורסמו לאחרונה והערכות אזוריות.

הסכום הכולל עולה על התקציבים הצבאיים הכוללים המשוערים של יוון, עיראק, אזרבייג'ן, בולגריה, ארמניה, גאורגיה ומדינות שכנות אחרות, שהסתכמו יחד בכ-24 עד 25 מיליארד דולר. הפער מצביע על פער הולך וגדל ביכולת ההגנה ברחבי האזור, המעוצב על ידי אתגרי ביטחון חופפים.

נתונים שפורסמו על ידי המכון הבינלאומי לחקר השלום בסטוקהולם (SIPRI) מראים שטורקיה הגדילה את הוצאותיה הצבאיות בשנת 2025 ב-7.2 אחוזים במונחים ריאליים בהשוואה לשנת 2024. בעשור האחרון תקציב הביטחון שלה גדל ב-94 אחוזים, עלייה משמעותית מהעלייה העולמית של 41 אחוזים באותה תקופה.

"מדיניות חוץ שאפתנית"

ד"ר אסא אופיר, מומחה לטורקיה מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון ומדעי המדינה באוניברסיטת אריאל, מסביר על ההתעצמות הצבאית הטורקית: " ההתעצמות הצבאית של טורקיה אינה מטרה בפני עצמה, זה אמצעי לתמוך במדיניות חוץ שאפתנית ורוויזיוניסטית, כלומר טורקיה היא מדינה ששואפת לשנות את הסדר הקיים. מה שאנחנו יכולים לראות זה שאנקרה בשנים האחרונות התרחקה בהדרגה ממדיניות החוץ הזהירה, מוכוונת הסטטוס-קוו, שאפיינה אותה לפני כן. במקום זאת, היא אימצה גישה עצמאית יותר, אסרטיבית יותר, כזו שמבקשת לעצב מחדש את מאזן הכוחות האזורי, כזו שלא מוכנה להסכים לא רק עם מאזן הכוחות האיזורי, אלא גם הגלובלי.

מעצבי המדיניות של טורקיה מבינים ששאיפה דיפלומטית חייבת להיות מגובה בכוח צבאי. אם מדינה מבקשת להשפיע על אירועים במזרח הים התיכון, הים השחור, הקווקז, המזרח התיכון, הבלקן ויותר ויותר אפריקה ומרכז אסיה, היא זקוקה לעוצמות צבאיות המסוגלים להקרין כוח הרבה מעבר לגבולותיה. לכן ההתעצמות הצבאית. היא משמשת בסיס לשאיפות הגיאו-פוליטיות הרחבות יותר של טורקיה", מסביר ד"ר אופיר.

נאט"ו כמקפצה

ואכן,

י ותוכנית פוליטית שמטרתה להפוך את הים האיגאי לטריטוריה טורקית, נראה כי הזרועות הארוכות של אנקרה נמצאות בכל מקום.

בעוד נציגי מדינות נאט"ו ייפגשו באנקרה, חשוב לזכור שהחברות בברית נאט"ו היא זו שבמידה רבה אפשרה לאנקרה לעמוד כעת בקדמת הבימה העולמית. מאמר מקיף שפרסם העיתון היווני "דמוקרטיה" חושף כיצד, עוד משנות החמישים, סייעה החברות בברית לטורקיה להחזיק בצבא גדול בהרבה מיתר מדינות תהאזור וכיצד הצליח ארדואן להשתמש במטרייה של נאט"ו כדי לבנות מעצמה אזורית.

"החברות בנאט"ו מקדמת את צבא טורקיה ומחזקת אותו בצורה משמעותית. מאז הצטרפותה לנאט"ו צבא טורקיה נהנה מהאפשרות להשתתף בתרגילים משותפים, מסטנדרטיזציה, שיתוף מודיעין ופיתוח יכולת פעולה משותפת עם הצבאות המתקדמים בעולם. הטורקים מקבלים רשת הגנה מפני איומים צבאיים. במקור טורקיה ביקשה להצטרף לנאט"ו ב - 1952 בגלל החשש מברית המועצות, שהייתה אז האיום המרכזי עליה. על אדמת טורקיה הוקמו בסיסי צבא של נאט"ו, עם מטוסים אמריקאים, עם טילים גרעיניים של ארה"ב", אומר ד"ר אופיר.

כיום נדמה שטורקיה כבר לא רואה ברוסיה מדינה מאיימת. אבל נאט"ו ממשיכה גם בימינו להוכיח את עצמה כמי שמספקת הגנה אפקטיבית על טורקיה. בזמן המלחמה הנוכחית בין איראן לישראל האיראנים שיגרו מספר טילים בליסטיים לעבר טורקיה. מי שיירט את הטילים הללו היו מערכות הגנה אווירית של נאט"ו. הטורקים הכילו את האירוע הזה. כלומר, ללא מערכות ההגנה האווירית של נאט"ו טורקיה הייתה היום במקום אחר לגמרי", מסביר המומחה.