ביקור מקרון בדמשק - ו"המתנה" לארדואן שתדאיג את בעלות הברית של ישראל

נשיא צרפת עמנואל מקרון נחת היום (שני) בסוריה לקראת פגישה עם נשיא המדינה אחמד א-שרע, ובכך היה לנשיא הצרפתי הראשון לבקר במדינה מזה 17 שנה. מקרון, הראשון בקרב ראשי המדינות של האיחוד האירופי לבקר בדמשק מאז הפלת שלטונו של בשאר אסד, התקבל בנמל התעופה של דמשק על ידי שר החוץ הסורי אסעד א-שיבאני.

״הגעתי לכאן כדי להביע את מחויבותה של צרפת כלפי העם הסורי. למען סוריה ריבונית, מאוחדת במגוון שבה ובשלום עם שכנותיה. יחד, נפתח פרק חדש של יציבות ושלום״, כתב מקרון בציוץ ב-X לאחר נחיתתו, כשהגיח מהמטוס בכשהוא שוב מרכיב את משקפי השמש האייקוניות שלו מהוועידה בדאבוס.

לפני נחיתתו של מקרון תדרך גורם באליזה את הכתבים ומסר כי שיקום סוריה יעמוד במרכז הביקור, ולצד הנשיא הצרפתי מגיעה משלחת של בכירי עסקים ובהם המנכ״לים של חברת האנרגיה TotalEnergies וחברת הספנות CMA CGM. באליזה הוסיפו כי מקרון ידגיש את מחויבותה של צרפת ל״סוריה חופשית ורב-גונית המכבדת את כל קהילותיה״.

מדמשק לאנקרה

א-שרע נפגש עם מקרון בשנה שעברה, במסגרת ביקורו הראשון במדינה אירופית מאז הפלת אסד. הנשיא הצרפתי היה מהקולות הבולטים שדחפו להסרת הסנקציות המערביות שחנקו את הכלכלה הסורית, ואשר הוסרו ברובן במהלך 2025.

אמיר קטאר, שייח׳ תמים בן חמד אאל ת׳אני, שמדינתו נמנתה עם התומכות הבולטות במרד נגד אסד, היה ראש המדינה הזר הראשון שביקר בסוריה לאחר נפילת המשטר, בינואר 2025. נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ביקרה בדמשק בינואר השנה, ונשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי נפגש עם א-שרע באפריל.

במהלך ביקורו יחזיר מקרון לסוריה 23 פריטים ארכיאולוגיים שהושאלו למכון העולם הערבי בפריז ב-2010, לפני פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה. "הנשיא מחזיר לסוריה חפצים ארכיאולוגיים שהושאלו למכון העולם הערבי ב-2010, ואשר מסיבות מובנות לא ניתן היה להשיבם עד כה", נמסר מהאליזה.

מדמשק ימשיך מקרון לוועידת נאט״ו באנקרה, אותה מארח ארדואן ומקווה להפוך למפגן כוח בזירה הבינלאומית. בשולי הוועידה, כך נמסר מגורמים רשמיים, ייפגשו מקרון וארדואן. מוקדם יותר היום דיווחה סוכנות רויטרס כי צרפת הסירה התנגדותה בת השנים למכירת מערכת ההגנה האווירית SAMP/T הצרפתית-איטלקית לטורקיה.

חמישה גורמים המעורים בפרטים מסרו לסוכנות כי צרפת פתוחה כעת לאפשרות של מכירת המערכת לאנקרה, לאחר שנים של התנגדות פוליטית. ״קודם הייתה חוסר פתיחות ברור, עכשיו יש פתיחות״, אמר אחד המקורות המכיר את השיחות.

על פי ארבעה מקורות, השינוי בעמדת פריז הגיע בעקבות שיחות שקיימו מקרון וראש ממשלת איטליה ג׳ורג׳ה מלוני בפגישה בסוף החודש הקודם, אף כי המשא ומתן עדיין בשלביו הראשונים. גורם נוסף הוסיף כי מלוני וארדואן דנו בנושא בשיחת טלפון ביום שישי.

שיתוף הפעולה בין טורקיה, צרפת ואיטליה בתחום ההגנה האווירית החל ב-2017 וכלל בחינה של פיתוח וייצור משותפים. אולם הפרויקט הוקפא לאחר שהיחסים בין פריז לאנקרה הידרדרו על רקע חילוקי דעות סביב סוריה ולוב, ועל רקע המתיחות בין טורקיה ליוון וקפריסין, שאיתן מקיימת צרפת באופן מסורתי יחסים קרובים.

יוון וקפריסין במעקב

שני מקורות מסרו לרויטרס כי צרפת תיאלץ להרגיע את יוון וקפריסין לפני כל עסקה אפשרית. פריז חתומה על הסכמי הגנה אסטרטגיים עם שתי המדינות. מזה תקופה היחסים בין ישראל ליוון וקפריסין מתהדקים, כאשר חלק מרכזי מאותה התקרבות הוא הסיוע הישראלי לפרוייקט הדגל היווני ״מגן אכילס״: דוקטרינה ביטחונית שבמסגרתה מתכננת יוון לפרוס סוללות טילים על פני מאות איים בים האגאי אל מול האיום הטורקי, במסגרתה צפויה יוון לרכוש מערכות הגנה אוויריות מחברות בישראל בהיקף של כ-3.5 מיליארד דולר.

בתגובה לפניית רויטרס, האליזה לא אישר את המידע והצביע על ״אי-דיוקים משמעותיים״ בכתבה, מבלי לפרטם או להסבירם. משרד החוץ הצרפתי סירב להגיב והפנה את הסוכנות ללשכת הנשיא, וכך גם משרד ההגנה. משרד החוץ הטורקי לא השיב לפניית רויטרס לתגובה.

מערכת ה-SAMP/T מיוצרת על ידי הקונסורציום הצרפתי-איטלקי Eurosam, והיא המערכת האירופית היחידה שנטען לגביה שהיא יכולה ליירט טילים בליסטיים. מלבד צרפת ואיטליה, המערכת נמכרה רק לסינגפור, אך בעיקר נתרמה לאוקראינה בשנים האחרונות.

איטליה פרסה את המערכת בטורקיה באמצע יוני במסגרת משימת נאט״ו. עסקה עתידית תתמקד ככל הנראה בדור החדש של המערכת, שנפרס כעת בצבאות צרפת ואיטליה, כך לפי רויטרס.

לטורקיה הצבא השני בגודלו בנאט״ו, אך היא נשענת בהגנה האווירית על מערכות הברית ומבקשת לשלב את SAMP/T במערך ״כיפת פלדה״ שהיא מקדמת.

גורם טורקי אמר לרויטרס כי התהליך היה תקוע מ-2020 בשל המתחים מול יוון וקפריסין וסנקציות האיחוד האירופי, וכי ״כעת נראה שיש רצון פוליטי מכל הצדדים - טורקיה, איטליה וצרפת - שהתהליך יתקדם״. עם זאת, מוראט אסלאן, חוקר במכון SETA הטורקי, מסר לרויטרס כי ״זו רק ההתחלה. זה יהיה מסע ארוך אם צרפת תסכים למכור״.