לאחר חשיפת נוסח הסכם המסגרת ההיסטורי בין ישראל ללבנון, שנחתם בתיווך אמריקני ומצהיר על שאיפה לסיום רשמי של מצב המלחמה בין המדינות, נחשף כעת גם הנספח הביטחוני החסוי של ההסכם. על פי "א-שרק בלומברג" הסעודי, הנספח מפרט את המנגנון המעשי שאמור לאפשר את פירוק חיזבאללה ושאר הארגונים החמושים הלא-מדינתיים מנשקם, את השבת שליטת המדינה הלבנונית בדרום לבנון, ואת ההיערכות המחודשת של כוחות צה"ל מחוץ לשטח לבנון - אך רק באופן מדורג, מותנה ומאומת.,
הנספח הביטחוני הוא למעשה החלק האופרטיבי של הסכם המסגרת. אם ההסכם עצמו מציב את היעד המדיני - סיום הסכסוך, ריבונות לבנונית מלאה והבטחת ביטחון ישראל - הרי שהנספח מגדיר כיצד הצדדים אמורים להתקדם לשם בפועל: אזורי פיילוט, טיהור תשתיות טרור, אימות מצד גוף שלישי, פריסת צבא לבנון, מנגנון תיאום צבאי עקיף בין ישראל ללבנון, ולבסוף צמצום הדרגתי של נוכחות צה"ל בהתאם לביצועים בשטח.
להלן נוסח הנספח הביטחוני, כפי שפורסם על ידי "א-שרק בלומברג", לצד ניתוח משמעותו של כל סעיף.
- ייעוד אזורי פיילוט
הצדדים ייעדו וישיקו באופן מיידי את אזור הפיילוט הראשוני בגזרה שמדרום לליטני, במסגרת תהליך תכנון צבאי מוסכם המבוסס על מודל בן ארבעה שלבים: השלב הראשון הוא טיהור השטח, נקיטת צעדים משפטיים נגד כל אנשי הכוחות החמושים הלא-מדינתיים העוסקים בפעילות בלתי מורשית, והשמדה או השבתה של תשתיות הקשורות אליהם, לרבות אך לא רק נשק, מצבורי נשק, מנהרות ומרכזי פיקוד של אותם ארגונים חמושים לא-מדינתיים.
בשלב השני יתרחש אימות טיהורם של כל הארגונים החמושים הלא-מדינתיים ושל התשתיות הצבאיות שלהם על ידי גוף צד שלישי שיוסכם על הצדדים. בשלב השלישי תידרש נוכחות של כוחות צבא לבנון מיומנים ומוכשרים במיוחד, שייטלו ויקיימו שליטה מבצעית בלעדית, כדי למנוע כל התחדשות של פעילות חמושה לא-מדינתית. ולבסוף, בשלב הרביעי, המדינה הלבנונית תוביל את מאמצי השיקום, בתמיכת סיוע בינלאומי ובתיאום עם המסלול המדיני.
זהו הסעיף המרכזי שמתרגם את עקרון הפירוז למודל עבודה בשטח. הנקודה החשובה ביותר היא שהנסיגה הישראלית אינה מוצגת כצעד ראשון, אלא כתוצאה אפשרית של תהליך: קודם טיהור השטח מתשתיות חיזבאללה וארגונים חמושים אחרים, אחר כך אימות חיצוני, ורק לאחר מכן פריסת צבא לבנון בתור הכוח היחיד שמחזיק בשליטה מבצעית.
דרום הליטני הוא לב האזור שממנו פעל חיזבאללה במשך שנים מול ישראל, ושעליו מתבססת הדרישה הישראלית לפירוז אמיתי ולא רק להצהרות מדיניות. הסעיף גם קובע כי הטיפול אינו מוגבל ללוחמים חמושים בלבד, אלא כולל תשתיות: נשק, מחסנים, מנהרות ומרכזי פיקוד. כלומר, המטרה אינה רק להרחיק פעילים מהשטח, אלא לפרק את היכולת הצבאית שלהם לחזור ולפעול בו.
גם שלב השיקום מגיע רק בסוף המודל. המשמעות היא שהכסף הבינלאומי לא אמור להיכנס לאזור לפני שנקבע כי אין בו תשתיות צבאיות של חיזבאללה וכי צבא לבנון מחזיק בשליטה אפקטיבית. בכך מנסה הנספח למנוע את הדפוס המוכר שבו אזורים בדרום לבנון משוקמים אזרחית, אך במקביל נבנים בהם מחדש נכסים צבאיים של חיזבאללה.
- יישום ואימות
צבא לבנון יוביל את יישום המודל הזה, כאשר ההצלחה תימדד על פי יישום ניתן לאימות של תהליך פירוק הנשק ופירוק התשתיות, כפי שיוסכם במסגרת המשא ומתן. ישראל ולבנון יקימו את קבוצת התיאום הצבאי ללבנון, MCG4L, שתפעל 24/7 ותהיה אמונה על מניעת חיכוכים, אימות ויישום כולל. התא הזה ידווח לרשויות המדיניות הרלוונטיות של ישראל ולבנון באמצעות ערוצים צבאיים עקיפים בין ישראל ללבנון. האימות המתמשך יתבצע במקביל לפעולות הטיהור.
הסעיף השני קובע שני עקרונות חשובים: האחריות הראשית ליישום תהיה על צבא לבנון, אך המבחן לא יהיה הצהרתי אלא כזה שיהיה ניתן לאימות. כלומר, לבנון לא תוכל להסתפק בהודעה כי היא פרסה כוחות או הכריזה על פירוז, אלא תידרש להוכיח בפועל שהנשק והתשתיות פורקו.
החידוש המרכזי הוא הקמת קבוצת התיאום הצבאי ללבנון (MCG4L), שתפעל מסביב לשעון ותעסוק במניעת חיכוכים, אימות ויישום. הניסוח חשוב משום שאמנם הוקם מנגנון ביטחוני קבוע בין ישראל ללבנון, אך בשלב זה הוא נשמר בערוצים עקיפים. כלומר, אין כאן בהכרח נורמליזציה צבאית מלאה או קשר ישיר פומבי בין הצבאות, אלא מנגנון תיווך שמאפשר תיאום מבצעי תחת מטרייה אמריקנית.
למרות זאת, העובדה שהאימות יתבצע במקביל לפעולות הטיהור ולא רק בסופן נועדה למנוע מצב שבו חיזבאללה יוכל להסתיר, להעביר או לשקם תשתיות בזמן שהתהליך מתקדם. מבחינת ישראל, זהו אחד הסעיפים הקריטיים: הוא קובע כי ההתקדמות לא תהיה תלויה בלוח זמנים פוליטי בלבד, אלא ביכולת למדוד בשטח אם הפירוז אכן מתבצע.
- התחייבויות ביטחוניות
צבא לבנון מתחייב לנקוט את הצעדים המבצעיים הנדרשים כדי להבטיח את פירוק חיזבאללה וכל יתר הארגונים החמושים הלא-מדינתיים מנשקם, וכי לא יהיה להם כל תפקיד או יכולת צבאית בתוך לבנון.
זהו אולי הסעיף הישיר ביותר בנספח. בניגוד לנוסחים דיפלומטיים עמומים יותר, כאן מוזכר חיזבאללה בשמו, וצבא לבנון מתחייב לפעול לפירוקו מנשק. לא מדובר רק בדרום לבנון ולא רק בהרחקה מגבול ישראל, אלא בקביעה רחבה יותר: לחיזבאללה ולכל ארגון חמוש לא-מדינתי אחר לא יהיה "כל תפקיד או יכולת צבאית בתוך לבנון".
המשמעות המשפטית והמדינית של הניסוח מרחיקת לכת. במשך שנים התבסס חיזבאללה על נוסחה כפולה: השתתפות במערכת הפוליטית הלבנונית מצד אחד, ושימור כוח צבאי עצמאי מהמדינה מצד שני. הסעיף הזה מבקש לפרק את הדואליות הזו, ולקבוע כי בלבנון לא יתקיימו עוד כוחות חמושים בעלי יכולת צבאית מחוץ למסגרת המדינה.
עם זאת, זהו גם הסעיף הרגיש ביותר מבחינת היכולת ליישם את ההסכם. צבא לבנון נדרש כאן לבצע משימה שנמנע ממנה במשך שנים: עימות ישיר, או לפחות תהליך כפוי, מול חיזבאללה. לכן חשיבותו של הסעיף הקודם - מנגנון האימות והפיקוח - גדולה במיוחד. בלי מדידה חיצונית וליווי אמריקני, התחייבות כזו עלולה להישאר על הנייר בלבד.
- היערכות מחדש מדורגת
בכפוף להשלמה מוצלחת של תהליך מוסכם וניתן לאימות של פירוק נשק ופירוק תשתיות, ישראל מתחייבת לצמצום מדורג, מותנה ומתקדם, ובהמשך להיערכות מחדש של כוחותיה משטח לבנון, בתכנון ובתזמון באמצעות MCG4L, במקביל לפריסת צבא לבנון".
הסעיף הרביעי מעגן את אחד ההישגים המרכזיים מבחינת ישראל: אין כאן התחייבות לנסיגה מיידית או אוטומטית. ה"היערכות המחודשת" של צה"ל משטח לבנון מותנית בהשלמה מוצלחת של תהליך פירוז ופירוק תשתיות, ובהיותו תהליך מוסכם וניתן לאימות.
המילים "מדורג", "מותנה" ו"מתקדם" הן לב הסעיף. הן קובעות כי כל צעד ישראלי יהיה קשור לביצועים בשטח, ולא ללחץ מדיני או ללוח זמנים קשיח. בנוסף, הצמצום הישראלי אמור להתבצע במקביל לפריסת צבא לבנון, כך שלא ייווצר ואקום ביטחוני שאליו יוכל חיזבאללה לחזור.
גם כאן בולט תפקידה קבוצת התיאום: ההיערכות המחודשת לא תתבצע באופן חד-צדדי, אלא בתכנון ובתזמון באמצעות מנגנון התיאום. מבחינת ישראל, המשמעות היא שמנגנון הפיקוח אמור לשמש שכבת ביטחון נוספת בין ההתחייבות המדינית לנסיגה לבין המציאות המבצעית בשטח.
- התוצאה הרצויה
כחלק מהמאמץ הרחב יותר הנוגע לפירוק הנשק ופירוק התשתיות של כל הארגונים החמושים הלא-מדינתיים, כפי שיוסכם הדדית במסגרת המשא ומתן, יש להשיב את סמכותה המלאה של המדינה הלבנונית בכל רחבי לבנון ולהבטיח את ביטחונה ארוך הטווח של ישראל".
הסעיף החמישי מגדיר את היעד המרכזי של התהליך: לא רק שקט זמני בגבול, אלא שינוי מבני בלבנון. המטרה היא השבת סמכותה המלאה של המדינה הלבנונית בכל רחבי המדינה, ובמקביל הבטחת ביטחונה ארוך הטווח של ישראל.
הניסוח הזה מחבר בין האינטרס הישראלי לבין האינטרס הלבנוני המוצהר. מבחינת ישראל, הבעיה אינה עצם קיומה של לבנון כמדינה שכנה, אלא העובדה שחיזבאללה פעל מתוכה כצבא עצמאי הנתמך בידי איראן. מבחינת ממשלת לבנון, הנספח מציג את פירוז חיזבאללה לא כוויתור לישראל בלבד, אלא כתנאי להשבת ריבונותה של המדינה הלבנונית.
זו גם הנקודה שבה ההסכם מנתק, לפחות מבחינה עקרונית, בין הזירה הלבנונית לבין איראן. אם המדינה הלבנונית אמורה להחזיק בסמכות מלאה בכל שטחה, ואם שום ארגון חמוש לא-מדינתי אינו אמור להחזיק ביכולת צבאית, המשמעות היא שלחיזבאללה לא נותר מעמד לגיטימי כזרוע צבאית איראנית המוטמעת בתוך לבנון.
- פיקוח ויישוב מחלוקות
הצדדים, בסיוע אמריקני, יקיימו בחינות תקופתיות של היישום, ורשאים לתקן נספח זה בהסכמה הדדית. כל מחלוקת בנוגע לפרשנותו או לביצועו תיושב במסגרת דיונים משולשים".
הסעיף האחרון מעניק לארה"ב תפקיד מתמשך בדיאלוג בין ישראל ללבנון, ולא רק תפקיד של מתווכת בחתימה. הצדדים יקיימו בחינות תקופתיות של היישום בסיוע אמריקני, ויוכלו לתקן את הנספח רק בהסכמה הדדית. כלומר, אף צד אינו יכול לשנות חד-צדדית את כללי המשחק לאחר החתימה.
הקביעה כי מחלוקות ייושבו בדיונים משולשים נועדה למנוע הסלמה מיידית בכל מקרה של אי-הסכמה. במקום שכל מחלוקת על פרשנות או ביצוע תהפוך למשבר צבאי, הנספח יוצר מסלול מדיני-ביטחוני שבו ארה"ב נמצאת בחדר, וישראל ולבנון נדרשות לנהל את המחלוקת במסגרת מוסכמת.
עם זאת, הסעיף גם משאיר פתח לשאלות רבות: מה קורה אם צבא לבנון אינו רוצה או יכול לפרק את חיזבאללה מנשק? מה ייחשב "השלמה מוצלחת" של פירוק התשתיות? ומה תהיה תגובת ישראל אם חיזבאללה ינסה לשקם את כוחו באזור שכבר הוכרז כמטוהר?
הנספח הביטחוני אינו סוף הדרך אלא תחילתו של מבחן היישום. הוא מציב מסגרת ברורה יותר מזו שהייתה קיימת בעבר: פירוז תחילה, אימות תוך כדי תנועה, פריסת צבא לבנון, ורק לאחר מכן היערכות ישראלית מחודשת. אך הצלחתו תלויה בשאלה הגדולה ביותר בלבנון מאז תום מלחמת האזרחים: האם המדינה הלבנונית, בסיוע אמריקני ובינלאומי, מסוגלת באמת לפרק את חיזבאללה מנשקו - ולא רק להצהיר על כוונה כזו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו