לאחר הסרת המצור בהורמוז: המועצה האיראנית העליונה לביטחון לאומי פרסמה הערב (חמישי) הודעה בה טענה כי לא ייגבו עמלות מ״ספינות מסחריות המבקשות לעבור במצר הורמוז במשך 60 ימים״.
עוד נכתב בהודעה כי ״העלויות הללו יכוסו על ידי ממשלת הרפובליקה האסלאמית של איראן״. מדובר למעשה בהמשך להכרזות איראניות שטענו לריבונותה על ניהול מצר הורמוז, על אף שמדובר בנתיב מים בינלאומי שבמסגרת הפסקת האש היא הסכימה לאפשר תנועה חופשית במצר.
ההודעה אף דורשת מספינות המבקשות לעבור לקבל אישור מ״הרשות לניהול נתיב המים של המפרץ הפרסי״, גוף שהקימה איראן לניהול המצר. לפי ההודעה, הספינות חייבות להגיש את בקשתן דרך הרשות הממשלתית שהקימה איראן לטובת ניהול המצר ולעבור ״בזמן ובמסלול שיוכרזו להן״ על ידי הרשות האיראנית.
עוד צוין בהודעה כי קיימים ״מפגעי בטיחות מסוימים לאורך נתיב המעבר״, וכי ״באשר לעניינים אחרים, ובהם פינוי מוקשים, יינקטו הצעדים הנדרשים בהתאם לסעיף 5 של מזכר ההבנות״.
"התנגדתי - הנשיא שינה את דעתי"
מוקדם יותר הערב, בהודעה כתובה שנמסרה מטעמו של המנהיג העליון של איראן מוג'תבא חמינאי, התייחס הבכיר לראשונה לחתימת מזכר ההבנות עם ארה"ב.
״כפי שעודכנתם, נחתם מזכר הבנות בין נשיאי איראן וארה"ב. בדרך אל השלב הזה, האחראים על העניין השקיעו מאמצים רבים, מתוך מסירות ומתוך כוונה טובה, וכמובן שהיה זה נשיא ארה"ב שמתוך ייאוש השתמש במגוון אמצעי לחץ למטרה זו״, נכתב בהודעה.
באופן דומה לריחוק שהביעו המנהיגים העליונים בעבר, נכתב בהודעה כי עמדתו העקרונית של חמינאי הייתה נגד המהלך הדיפלומטי. ״עקרונית הייתה לי דעה אחרת. אולם, בשל ההתחייבות שהנשיא (נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן) הנכבד, בתפקידו כראש המועצה העליונה לביטחון לאומי, נתן לי בשמו ובשם יתר חברי המועצה, להגן על זכויות האומה האיראנית ועל ציר ההתנגדות, ומפורשות קיבל על עצמו את האחריות לכך, נתתי את אישורי לדבר. הוא גם הצהיר מפורשות כי אם הצד האמריקני ינסה להציב דרישות מופרזות, הם לא יישאו את העול הזה״, נמסר.
״מרגע זה, אנו, היינו אתם, האומה הגאה, וזה משרת הצנוע, נמתין למימוש התנאים שהוצגו. עם זאת, מובן מאליו כי שיחות הפנים מול פנים שיתקיימו בעתיד אינן משמען קבלת דעת האויב״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
