מסין ועד לוקסמבורג: מפת הנכסים המוקפאים של איראן נחשפת

ארצות הברית ואיראן מתקדמות לעבר הסכמות שיכולות לשנות את מאזן הכוחות הכלכלי באזור: לפי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל" הבוקר (רביעי), וושינגטון שוקלת לאפשר לטהרן גישה חלקית לנכסים מוקפאים ולהקל על הסנקציות - כבר בשלבים הראשונים של הסכם מתהווה.

על פי גורמים המעורים בפרטים, ההבנות כוללות מתן אישור מיידי לאיראן לחדש את יצוא הנפט, לצד פתיחת אפשרויות לעסקאות נלוות כמו ביטוח, שינוע ושירותים פיננסיים. מדובר במהלך שצפוי להזרים במהירות הכנסות חיוניות לכלכלה האיראנית, שסובלת שנים מלחץ הסנקציות.

לפי דיווח, חלק מהנכסים מוקפאים כבר עשרות שנים, אך מרביתם נצברו בשנים האחרונות כתשלומים עבור נפט שמכרה איראן למדינות שונות - כספים שנותרו חסומים לאחר שארה"ב פרשה מהסכם הגרעין ב-2018 והחזירה את הסנקציות.

ההערכות לגבי היקף הנכסים משתנות: בטהרן מדברים על לפחות 100 מיליארד דולר, בעוד גורמים אחרים מציגים סכומים נמוכים יותר. בשלב הראשון דורשת איראן לשחרר כ-24 מיליארד דולר בהדרגה.

גורמים כלכליים מעריכים כי הזרמת כספים כזו תאפשר לייצב את המטבע המקומי ולהפחית את האינפלציה, אך מדגישים כי לטהרן יישאר אינטרס משמעותי להרחבת ההקלות ולהסרת סנקציות נוספת.

מפת הכסף: היכן מוחזקים הנכסים?

הדיווח מציג תמונה רחבה של פיזור הכספים ברחבי העולם:

• סין:בין 20 ל-50 מיליארד דולר - היעד המרכזי לנפט האיראני לאורך השנים
• עיראק:כ-15 מיליארד דולר - תשלומים עבור חשמל וגז שלא הועברו בשל מגבלות אמריקניות
• הודו:כ-7 מיליארד דולר - כספים שנותרו בבנקים לאחר הפסקת רכישת הנפט
• דרום קוריאה:כ-7 מיליארד דולר (היסטוריים) - חלקם הועברו בהמשך לקטאר במסגרת עסקת חילופי אסירים
• קטאר:כ-6 מיליארד דולר - כספים שמיועדים לסיוע הומניטרי, אך וושינגטון טרם אישרה את העברתם
• מדינות נוספות:כ-8 מיליארד דולר - כולל יפן, לוקסמבורג, עומאן ואף ארה"ב

השליטה האמריקנית במערכת הפיננסית הגלובלית - ובעיקר השימוש בדולר בעסקאות נפט, מאפשרת לוושינגטון לחסום תשלומים לאיראן. משרד האוצר האמריקני יכול לנתק בנקים מהמערכת הדולרית, כלי שנעשה בו שימוש נרחב בשני העשורים האחרונים.

למרות הסנקציות, לפי הדיווח, סין המשיכה לרכוש נפט איראני גם לאחר פרוץ הלחימה, ואיראן הצליחה להשתמש בחלק מהכספים לרכישת ציוד תעשייתי וחלקי חילוף.

הסוגיה עומדת כעת בלב המגעים בין הצדדים: מבחינת איראן - מדובר בחבל הצלה כלכלי; מבחינת ארה"ב - קלף לחץ מרכזי בניסיון להשיג ויתורים מדיניים וביטחוניים.

עם זאת, בארה"ב מדגישים כי לא מדובר בשחרור מלא של הכספים. הגישה לעשרות מיליארדי דולרים מנכסים מוקפאים - המוערכים בכ-100 מיליארד דולר ומוחזקים בעיקר מחוץ לאיראן - תינתן בהדרגה ותותנה בעמידה של טהרן בשורה של דרישות. בין היתר, מדובר בצמצום היבטים בתוכנית הגרעין ובהבטחת חופש השיט במצרי הורמוז, עורק אנרגיה מרכזי בזירה העולמית.

לפי הדיווח, אחת ההצעות שעל הפרק היא הקמת קרן שיקום אזורית רחבת היקף, שעשויה להגיע לכ-300 מיליארד דולר, כחלק ממאמץ לייצב את האזור לאחר תקופה של מתיחות והסלמה.

במקביל למגעים, כבר נרשמו סימנים ראשונים לשינוי בשטח: מכליות נפט איראניות החלו לצאת לשווקים הבינלאומיים, תוך הקלה מסוימת באכיפה האמריקנית.

המהלך מעורר מחלוקת חריפה. בישראל ובקרב גורמים פוליטיים בארה"ב נשמעת ביקורת על כך שהקלות כלכליות ניתנות לאיראן עוד לפני שהתחייבה לצעדים משמעותיים. מנגד, בממשל האמריקני סבורים כי תמריצים כלכליים הם כלי הכרחי להבאת טהרן לשולחן המשא ומתן ולהשגת ויתורים ארוכי טווח.