לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, מפקד משמרות המהפכה של איראן, אחמד וחידי, הפך בחודשים האחרונים לאחד ממוקדי הכוח המשפיעים ביותר בטהרן ומוביל קו נוקשה במגעים מול ארצות הברית לסיום המלחמה.
לפי גורמים איראניים, ערביים ואירופיים המעורים בשיחות - וחידי דוחף את ההנהגה האיראנית להימנע מוויתורים מוקדמים ולשמור על מנופי הלחץ שבידי המדינה.
על פי הדיווח, החלטת איראן לשגר לאחרונה טילים בליסטיים לעבר ישראל - לראשונה מזה חודשים - המחישה את השפעתו של וחידי על קבלת ההחלטות הביטחוניות. גורמים המעורים בנושא אמרו כי הוא תמך בתקיפה משמעותית בתגובה לפעולות ישראל נגד חיזבאללה בלבנון, בעוד גורמים מתונים יותר במערכת השלטונית ביקשו להימנע מהסלמה שעלולה לסכן הסכם אפשרי עם וושינגטון.
הגורמים מסרו כי וחידי הצליח לשכנע את מועצת הביטחון העליונה של איראן לתמוך בתקיפות, מה שהוביל לחילופי אש ראשונים בין איראן לישראל מאז הפסקת האש שנכנסה לתוקף ב־8 באפריל.
לצד זאת, נשיא ארה"ב טראמפ, ומתווכים המעורבים בשיחות, רמזו כי הצדדים קרובים להסכם ראשוני. עם זאת, בטהרן הדגישו כי טרם אושר נוסח סופי, וגורמים שונים בממסד האיראני ממשיכים להביע הסתייגויות מהמתווה המוצע.
שיקום ההרתעה הצבאית
לפי המתווכים המעורבים במגעים, וחידי סבור כי על איראן לשקם את כוח ההרתעה הצבאי שלה לפני שתסכים להסדרים משמעותיים. במסגרת זו הוא תומך בשימור מערך הטילים של המדינה, בהשגת גישה לנכסים איראניים מוקפאים בחו"ל ובהסרת מגבלות על השימוש בכספים אלה, כולל לצרכים ביטחוניים.
בדיווח נטען כי במהלך המלחמה התעמת וחידי לא פעם עם שר החוץ עבאס עראקצ'י ועם הנשיא מסעוד פזשכיאן. השניים, כך לפי הגורמים, תמכו בהשגת הסכם מהיר יותר עם ארצות הברית כדי לצמצם את הלחץ הכלכלי שנוצר בעקבות הסנקציות וההגבלות על יצוא הנפט האיראני.
עוד נטען כי וחידי קשר בין המגעים עם וושינגטון לבין הלחימה בין ישראל לחיזבאללה, ודרש שהתקדמות מול ארצות הברית תהיה תלויה גם בסיום העימות בין ישראל לארגון הלבנוני הנתמך על ידי איראן.
וחידי עומד כיום בראש משמרות המהפכה, כוח המונה כ־200 אלף לוחמים ונחשב לאחד הגופים החזקים ביותר במערכת השלטונית האיראנית. במסגרת תפקידו הוא מחזיק בהשפעה גם על סוגיית מצר הורמוז, הנחשב לאחד מקלפי המיקוח המרכזיים של איראן מול המערב.
ממייסדי משמרות המהפכה
וחידי נמנה עם מייסדי משמרות המהפכה לאחר המהפכה האסלאמית ב־1979. בגיל 23 כבר עמד בראש אגף המודיעין של הארגון, ובהמשך סייע בהקמת כוח קודס - יחידת העילית האחראית לפעילות מחוץ לגבולות איראן - ואף היה מפקדה הראשון. בשנות ה־90, כך לפי הדיווח, היה מעורב בפיתוח כוחו הצבאי של חיזבאללה בלבנון. בהמשך כיהן בתפקידים בכירים נוספים, בהם שר ההגנה, שר הפנים וסגן מפקד משמרות המהפכה.
בשנת 2007 הוצא נגדו צו מעצר בינלאומי במסגרת חקירת הפיגוע במרכז הקהילה היהודית בבואנוס איירס בשנת 1994, שבו נהרגו 85 בני אדם. איראן דחתה לאורך השנים את ההאשמות נגדו ונגד בכירים איראנים נוספים.
בשנת 2022, בעת שכיהן כשר הפנים, היה בין האחראים לדיכוי המחאות שפרצו בעקבות מותה של מהסה אמיני במעצר. ארצות הברית הטילה עליו סנקציות בגין מעורבותו באירועים אלה.
לפי מומחים שצוטטו בכתבה, ניסיונו של וחידי מתמקד בעיקר במודיעין ובביטחון פנים ולא בפיקוד קרבי בשדה הקרב. עם זאת, מותם של בכירים רבים במשמרות המהפכה במהלך העימותים מול ארצות הברית וישראל סלל את דרכו לעמדת ההנהגה הבכירה ביותר בארגון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו