לפי דיווח בוושינגטון פוסט - קטאר קיימה בתחילת המלחמה מגעים חשאיים עם איראן בניסיון למנוע פגיעה במתחם הגז הענק ראס לאפן, אחד מנכסי האנרגיה החשובים בעולם.
גורמים מעורים בפרטים טענו כי בדוחה ביקשו מטהרן להימנע מתקיפת המתקן, ובתמורה היו מוכנים להשעות באופן חד-צדדי את הפקת הגז ממנו.
על פי הגורמים, ההיגיון מאחורי המהלך היה שהפסקת הייצור הייתה צפויה להוביל לזינוק במחירי האנרגיה ולהגביר את הלחץ הכלכלי על ארצות הברית וישראל לקצר את המלחמה. אחד מגורמי הביטחון הגדיר זאת כ"עסקה חשאית", שבמסגרתה ביקשה קטאר להפעיל את השפעתה על שוקי האנרגיה בתמורה להתחייבות איראנית שלא לתקוף את שטחה.
לפי הדיווח, איראן לא סיפקה התחייבות רשמית לקטאר. עם זאת, רצף האירועים שבא לאחר מכן יצר בקרב חלק מהגורמים את הרושם כי הבנה בלתי רשמית עדיין עשויה הייתה להתקיים. ביום השלישי למלחמה השביתה קטאר את פעילות ראס לאפן, בזמן שאיראן שיגרה מאות טילים וכטב"מים לעבר מטרות ברחבי המפרץ.
קטאר הסבירה אז כי ההחלטה נבעה מאיומים ביטחוניים על המתקן. עם זאת, בדיקה מאוחרת של צילומי לוויין, לפי העיתון, לא העלתה סימנים ברורים לנזק באתר באותה תקופה.
מתקן גז אסטרטגי לשוק העולמי
מתחם ראס לאפן נחשב לאחד ממרכזי ייצור הגז הטבעי הנוזלי הגדולים בעולם. לפי הדיווח, הוא מספק חלק משמעותי משוק הגז העולמי וממלא תפקיד מרכזי באספקת אנרגיה למדינות באסיה ובאירופה. גורמי ביטחון טענו כי המודיעין שהצטבר הצביע על כך שקטאר הייתה נחושה להגן על המתקן כמעט בכל מחיר, בשל החשש שפגיעה משמעותית בו תגרום לנזק כלכלי שיידרשו שנים רבות כדי לשקם. אחד הגורמים העריך כי התאוששות מנזק כבד הייתה עלולה להימשך כעשור.
בדוחא דחו לחלוטין את הטענות. בהצהרה רשמית שנמסרה לעיתון האמריקני נטען כי "כל רמיזה שלפיה החלטות הקשורות לייצור אנרגיה התקבלו בתיאום עם איראן, לטובתה או במטרה להשפיע על מהלך המלחמה - היא שקרית באופן מוחלט". עוד נטען כי הפסקת הפעילות נבעה אך ורק מהערכת סיכונים לחיי אדם ולתשתיות.
למרות זאת, לא דווח על משבר ביחסים בין וושינגטון לדוחה. קטאר המשיכה להיות מעורבת במאמצי התיווך מול איראן גם לאחר שהעבירה את תפקיד המתווך הראשי לפקיסטן.
הניסיון הנטען של קטאר להגן על ראס לאפן לא מנע בסופו של דבר את הפגיעה במתקן. לפי הדיווח, ב־18 במרץ תקפה איראן את האתר לאחר שמתקני גז איראניים נפגעו בתקיפות ישראליות. שר האנרגיה הקטארי, סעד אל-כעבי, אמר לאחר מכן כי התקיפה השמידה תשתיות חיוניות האחראיות לכמעט חמישית מיצוא הגז הטבעי הנוזלי של המדינה.
לדבריו, שיקום הנזק צפוי להימשך בין שלוש לחמש שנים ולגרום לשיבושים ממושכים באספקה ללקוחות מרכזיים, בהם סין, דרום קוריאה ובלגיה. הוא הגדיר את התקיפה כ"מתקפה על ביטחון ויציבות האנרגיה העולמית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו