מסירת האורניום, פתיחת הורמוז ומיליארדים לטהרן: ההסכם לסיום המלחמה

מזכר ההבנות שהביא לביטול התקיפה האמריקנית באיראן כולל התחייבות איראנית עקרונית למסירת האורניום המועשר מעבר ל-3.75%, לוויתור על העשרה לטווח ארוך ולהימנעות מהשגת נשק גרעיני - כולל בדרך של רכישה.

בנוסף: סוכנות הידיעות האיראנית מדווחת כי מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן לא כולל שום התייחסות לשאלת הנשק הגרעיני. "השיחות על הגרעין יחלו רק חודשיים לאחר החתימה על מזכר ההבנות", לשון ההודעה

כך מסרו גורמים דיפלומטיים המעורים בפרטי המגעים. על פי אותם גורמים, מצר הורמוז ייפתח עם החתימה באופן מלא וללא הגבלות, ושני הצדדים מתחייבים שלא לנקוט פעולות צבאיות זה נגד זה - או נגד כל מדינה אחרת באזור.

עם זאת, הסעיף שפרץ את הדרך להתקדמות הוא דווקא הכלכלי: נכונות אמריקנית לשחרר 12 עד 15 מיליארד דולר לצרכים הומניטריים, בכמה פעימות ותחת פיקוח דרך קטאר. ולשאלה האם המשמעות היא שמטרת-העל האסטרטגית של שינוי המשטר נגנזה, השיב בכיר אמריקני בשתי מילים: "לעת עתה".

במידה והפרטים הסופיים ייסגרו ויוסכמו, הצפי המסתמן הוא לחתימה בתחילת השבוע הבא, ככל הנראה בז'נבה, שוויץ.

על פי הגורמים הדיפלומטיים, סוגיית מצר הורמוז מוסדרת במזכר באופן מפורט: המעבר ייפתח עם החתימה במלואו, ללא הגבלות וללא תשלומים, ואיראן תידרש למסור מידע על המוקשים שהניחה במצר - או לפנות אותם בעצמה. בתמורה, ארה"ב תרחיק את אוניות הצי שלה מהאזור לאחר הפתיחה.

נקודה אחת נותרה פתוחה: סעיף לבנון. האמריקנים מוכנים להפסקת אש בהתאם לתנאים האחרונים - כלומר כזו שמותירה לישראל את היכולת להגיב לאיום מתהווה - בעוד איראן דורשת הפסקת אש מלאה. עם זאת, להערכת הגורמים הדיפלומטיים, הפער הזה לא יהווה מכשול, והסוגיה תידון בשלב המו"מ ההמשכי.

הסעיף הכלכלי ולוח הזמנים

נקודת המפנה במגעים, כאמור, הייתה כלכלית: הנכונות האמריקנית לשחרר בשלב הראשון 12 מיליארד דולר, ולפי גרסה אחרת 15 מיליארד, בכמה פעימות, כסף המיועד לצרכים אזרחיים-הומניטריים בלבד, ובהם רכש מזון ותרופות.

איראן מצידה הסכימה לוויתור משמעותי: הפיקוח והתשלום יתבצעו דרך קטאר ולא באופן עצמאי, ובתמורה קיבלה הסכמה להגדלת הסכום.

במקביל נותר פער שנוגע ללוח הזמנים להמשך: האמריקנים דורשים שהמו"מ המהותי ייפתח בתוך שבועיים, בעוד שהאיראנים מבקשים 60 יום.

במזכר נקבע עוד כי במו"מ העתידי יעלו כל דרישות הצדדים - מהצד האמריקני הגבלת תוכנית הטילים והתמיכה בארגוני הטרור הנסמכים על טהרן, ומהצד האיראני הסגת כוחות אמריקניים מהמפרץ, בטוחות בינלאומיות להסכם וניהול מחדש של המעבר בהורמוז.

בן זאיד נכנס לתמונה

בימים האחרונים נרשמה התפתחות מעניינת: על פי דיווחים שונים, איחוד האמירויות הצטרפה לתמיכה בהסכם, והנשיא מוחמד בן זאיד אף שוחח עם הנשיא טראמפ.

לפי גורמים דיפלומטיים מהמפרץ, בן זאיד מעריך כי האמריקנים החליטו להגיע להסכם בהקדם - ולכן נכנס לתמונה כדי לוודא שהדרישות המהותיות מול איראן, מעבר לסוגיית הגרעין, אכן ייכללו בו.

ישראל עצמה נותרה מחוץ למגעים, למעט עדכונים והעלאת נושאים מול האמריקנים. שאלה פתוחה נוספת היא עמדת משמרות המהפכה, שלגביה יוצאים מאיראן דיווחים סותרים. ההערכה בקרב הגורמים הדיפלומטיים, היא שהכוחות הדומיננטיים בהם ינסו לסחוט הישגים נוספים עד הרגע האחרון.