עשרות תקיפות ותיאום הדוק עם ישראל: המערכה החשאית של האמירויות באיראן | דיווח

איחוד האמירויות ניהלה מערכה אווירית נרחבת נגד איראן, שכללה עשרות תקיפות אוויריות החל מימיה הראשונים של המלחמה ועד ליום שלאחר הכרזת הפסקת האש באפריל. כך על פי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", מפי גורמים המעורים בפרטים. לפי הדיווח, מדובר במעורבות עמוקה מכפי שהיה ידוע עד כה, המצביעה על נכונותה של אבו דאבי להשתמש בכוח צבאי כדי להגן על האינטרסים האסטרטגיים שלה באזור.

על פי המקורות, התקיפות בוצעו בתיאום עם ארצות הברית וישראל, אשר סיפקו לאמירויות מידע מודיעיני. רשימת היעדים שהותקפו בשטח איראן כוללת מטרות באיים קשם ואבו מוסא שבמצר הורמוז, יעדים בעיר הנמל בנדר עבאס, בית הזיקוק בנפט באי לאוואן שבמפרץ הפרסי, וכן מתחם פטרוכימי באזור עסלויה. חלק מהתקיפות הללו כוונו נגד מתקני האנרגיה של איראן, ובוצעו בתגובה לשיגורים איראניים קודמים לעבר תשתיות הנפט והגז של האמירויות.

העיתון מציין כי התקיפה בעסלויה, שבוצעה בשיתוף פעולה עם ישראל, עוררה ביקורת בינלאומית והובילה את הממשל האמריקני לבקש מישראל לחדול מתקיפת מתקני אנרגיה. הדיווח מדגיש כי המהלך הצבאי של האמירויות סימן שינוי בעמדתן הרשמית של מדינות המפרץ, אשר הצהירו ערב המלחמה כי לא יאפשרו שימוש במרחב האווירי או בבסיסים שבתחומן לצורך התקפות, אך שינו את מדיניותן לאחר שטהרן פתחה במתקפות טילים וכטב"מים נגד יעדים באזור.

היקף התגובה האיראנית וחילוקי הדעות עם סעודיה

מבין כל מדינות המפרץ, איחוד האמירויות ספגה את היקף השיגורים הנרחב ביותר מהצד האיראני במהלך המלחמה. על פי הנתונים שנחשפו ב-WSJ, איראן שיגרה לעבר האמירויות יותר מ-2,800 טילים וכלי טיס בלתי מאוישים - כמות גבוהה בהרבה מזו ששוגרה לעבר כל מדינה אחרת, כולל ישראל. תגובתה הצבאית של אבו דאבי הגבירה את חילוקי הדעות הפנימיים בתוך גוש המדינות במפרץ.

במהלך חודש אפריל הגישה ערב הסעודית תלונה רשמית לארצות הברית, בטענה כי התקיפות של האמירויות בשטח איראן מעלות את הסיכון שמתקני האנרגיה הסעודיים יספגו אש נקמה, דבר שעלול להוביל לזינוק במחירי הנפט העולמיים. הסעודים ביקשו מוושינגטון להפעיל לחץ על אבו דאבי כדי שתחדל מפעולות התגמול ותצטרף למאמצים הדיפלומטיים האזוריים, בשעה שריאד נקטה קו זהיר שנועד לפתור את הסכסוך בערוצים מדיניים.

משרד החוץ של איחוד האמירויות מסר בתגובה לעיתון כי "האמירויות רואה באיראן האחראית המלאה למתקפות הטרור הללו ולהשלכותיהן", בעוד שהבית הלבן, ערב הסעודית ולשכת ראש הממשלה סירבו להגיב לפרסום. העיתון חושף כי המתיחות הגיעה לשיא כאשר נשיא האמירויות, השייח' מוחמד בן זאיד, הביע תסכול מכך שיורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, סירב לקחת חלק בפעולות צבאיות מתואמות - פער שהוביל בהמשך לפרישת האמירויות מארגון אופ"ק (OPEC) לטובת הידוק הקשרים הביטחוניים עם וושינגטון וירושלים.

הצעדים הכלכליים והציר המבצעי החשאי עם ישראל

בנוסף לפעילות הצבאית, האמירויות פעלה בדרכים דיפלומטיות וכלכליות נגד האינטרסים האיראניים. המדינה תמכה במועצת הביטחון של האו"ם בטיוטות החלטה המאשרות שימוש בכוח במידת הצורך לשבירת המצור במצר הורמוז, ובמקביל סגרה בתי ספר ומועדונים בדובאי המזוהים עם טהרן, וסירבה להנפיק אשרות כניסה לאזרחים איראנים. צעדים אלו פגעו בצינור החיים הכלכלי שדובאי סיפקה לאיראן לאורך השנים, והובילו להאשמות מצד טהרן לפיהן האמירויות הצטרפה למערכה האמריקנית-ישראלית.

העיתון מציין כי על אף שהתקיפות האמירויותיות היו בחלקן סמליות בהשוואה ליותר מ-20,000 תקיפות שביצעו ארה"ב וישראל, הן הפכו את המדינה למטרה. במהלך חודש מאי תקפה איראן נמל נפט באמירויות באזור פוג'יירה, ולאחרונה אף שוגר כטב"ם מעיראק שפגע בסמוך לכור הגרעיני של המדינה. בעקבות אירועים אלו, החלה אבו דאבי לאמץ לאחרונה גישה מתונה יותר ודחפה לפתרונות דיפלומטיים, כאשר הנשיא בן זאיד אף היה בין המנהיגים שעודדו את הנשיא טראמפ בשיחת טלפון להגיע להסכם רגיעה מול איראן.

לצד זאת, המערכה העמיקה את הברית האסטרטגית בין האמירויות לישראל. בכירים ישראלים הביעו שביעות רצון מתפקודה של המדינה, ובמהלך הלחימה שלחה ישראל סוללות "כיפת ברזל" וכוחות צבאיים כדי להגן על שמי האמירויות, כאשר עשרות חיילים ישראלים עדיין מוצבים במתחם צבאי במדינה. העיתון חושף כי שורה של בכירי מערכת הביטחון וההנהגה הישראלית - בהם ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש המוסד, ראש השב"כ והרמטכ"ל - ערכו ביקורים חשאיים ותכופים באיחוד האמירויות במהלך ימי המלחמה כדי לתאם את המהלכים המבצעיים נגד איראן.