בכיר במועצת השלום: זו מפת הדרכים ליישום ההסכם בעזה | כך יתנהל פירוק הנשק

על רקע המבוי הסתום סביב יישום תוכנית טראמפ לעזה וסרבנות חמאס להתפרק מנשקו, פרסם מנכ"ל מועצת השלום ניקולאי מלדנוב היום (חמישי) ב-X פוסט ובו תוכנית בת 15 נקודות אותה הגדיר כ"מפת דרכים להשלמת יישום תוכנית השלום הכוללת של הנשיא טראמפ לעזה", זאת לאחר דיון שנערך היום במועצת הביטחון של האו"ם.

בארגון הטרור חמאס הגיבו בזעם רב על המתווה המעודכן. דובר חמאס ברצועת עזה, חאזם קאסם, יצא בהצהרה חריפה נגד מנכ"ל מועצת השלום מלדנוב ואמר: "הדרישה שלו ללחוץ על חמאס בכל דרך ליישום ההתחייבויות, מהווה המשך באימוץ החזון הישראלי וניסיון ליצור הצדקות להסלמה של (ישראל) ברצועת עזה". תגובת הארגון חושפת את עומק ההתנגדות של הפלגים החמושים לסעיפי הפירוק מנשק והעברת הסמכויות האזרחיות.

השלב הראשון של מפת הדרכים שהציג מלדנוב מבוסס על מחויבות לתוכנית טראמפ הכוללת. מטרתה של התוכנית היא להוציא את עזה ממעגל קבוע של מלחמה וקריסה הומניטרית לעבר התאוששות, שיקום וממשל עצמי פלסטיני. לפלסטינים, כך על פי התוכנית, יש זכות לדעת לאן התהליך אמור להוביל, כולל יצירת מסלול אמין לעבר הגדרה עצמית ומדינה פלסטינית.

לשם כך, התוכנית דורשת תחילה את השלמת כל ההתחייבויות הקיימות במסגרת הפסקת האש, אשר נותרו בלתי מושלמות. הצעדים שהובטחו בתחילת הפסקת האש, כולל סיוע הומניטרי, דלק, מעברים, מחסה והצעדים שנכללו בהבנות שארם א-שייח', חייבים להיות מיושמים במלואם לפני המעבר לשלב הבא. ההצעה כולה מבוססת על הדדיות, כאשר התחייבויות של צד אחד קשורות קשר ישיר להתחייבויות של הצד האחר.

בשל היעדר האמון בין הישראלים לפלסטינים, התהליך אינו נשען על הבטחות בלבד וכל שלב חייב להיות מאומת באופן עצמאי על ידי ועדת אימות מיוחדת. אף צד אינו נדרש לנקוט צעדים בלתי הפיכים רק על סמך ההנחה שהצד האחר ימלא את חלקו בהמשך. מטרת מנגנון האימות היא להפוך את ההדדיות למעשית ולמדידה, שלב אחר שלב בשטח.

בגזרת הממשל האזרחי, מפת הדרכים מסבירה את המבנה המעברי שהוקם במסגרת החלטה 2803. מועצת השלום ומשרד המנכ"ל הם מנגנונים בינלאומיים זמניים שנועדו לתמוך במעבר האזרחי ולתאם אותו, לא להחליף לצמיתות את הממשל הפלסטיני. תחתיהם, הוועדה הלאומית לניהול עזה תשמש כמינהל אזרחי בהובלה פלסטינית האחראי לניהול עזה, עד שרשות פלסטינית מתוקנת תוכל לחדש את אחריותה.

נקודה מרכזית במתווה מבהירה כי עזה אינה יכולה להשתקם כאשר קבוצות חמושות פועלות בו-זמנית גם כרשויות שלטון. עם זאת, התוכנית אינה מבקשת ענישה קולקטיבית או הרחקה של עובדי ציבור מהחיים האזרחיים, וקובעת במפורש כי עובדי מדינה צריכים לקבל יחס חוקי, הוגן ומכובד. מה שנועד להסתיים על פי מפת הדרכים הוא שלטון באמצעות מבנים חמושים, לא פרנסתם של עובדי הציבור.

רפורמה ביטחונית ופירוק מדורג מנשק

החלק הביטחוני של התוכנית קובע את העיקרון המנחה של המעבר: "רשות אחת, חוק אחד, נשק אחד". לפיו, רק מוסדות פלסטיניים מוסמכים יפעילו סמכות ביטחונית בתוך עזה, רק גורמים מוסמכים יישאו נשק, והקבוצות החמושות יפסיקו לחלוטין את פעילותן הצבאית. התוכנית מדגישה כי שום חברה אינה יכולה להשתקם באופן בר-קיימא כאשר כמה מבנים חמושים פועלים לצד מוסדות אזרחיים.

כדי למנוע ואקום ביטחוני או קריסה מוסדית בתקופת המעבר, מפת הדרכים קוראת לבנייה מחדש של השיטור האזרחי. התוכנית קובעת כי יש לבדוק את אנשי המשטרה, לשלב שוטרים שעברו הכשרה במבנים אזרחיים, ולהציע תפקידים לא חמושים או פיצוי היכן שמתאים. בנוסף, נשקי המשטרה יועברו לשליטת הוועדה הלאומית לניהול עזה מיד עם כניסתה לרצועה, שכן מעבר מוצלח אינו יכול להתרחש אם השיטור האזרחי נעלם לפני שמוסדות יציבים נמצאים במקומם.

תוכנית הפירוק מנשק לא תקרא לכניעה מיידית או לפירוק חד-צדדי. היא מתווה תהליך מדורג, בהובלה פלסטינית ובאימות בינלאומי, שיתבצע בהדרגה, אזור אחר אזור, לצד צעדי יישום הדדיים הכוללים נסיגה ישראלית והרחבת פעילות השיקום. הנשק שייאסף אינו מועבר לישראל, אלא לפלסטינים הפועלים תחת הוועדה הלאומית לניהול עזה, עם הסדרי פיקוח בינלאומיים.

במסגרת זו, הוועדה הלאומית תהפוך לרשות הפלסטינית היחידה האחראית לרישום נשק, להנפקת רישיונות ולביטולס. איסוף הנשק הבלתי מורשה יתרחש בהדרגה באמצעות תוכניות רכישה בחזרה, סיוע להשתלבות מחדש ומנגנוני תמיכה חברתיים. כדי להתמודד עם חששות בנוגע לביטחון אישי, אף אדם לא יידרש לוותר על נשקו האישי עד שיושגו אבני דרך מתאימות בתחום הביטחון שיאומתו בידי הגופים המוסמכים.

במטרה למנוע אלימות פנים-פלסטינית, מפת הדרכים כוללת התחייבויות להגעה ל"הסכם שלום חברתי". ההסכם יחייב לעצור הרג פנימי, לאסור פעולות נקם, לאסור הפגנות חמושות ולשים סוף למפגני כוח חמושים ברחובות. המטרה היא להבטיח שהמעבר לא יהפוך למעגל של נקמה, תגמול או עימות סיעתי במהלך חילופי השלטון.

במקביל, יתפרס כוח ייצוב בינלאומי כמנגנון חיץ ותמיכה זמני במהלך היישום. הכוח יתפרס בין אזורים בשליטה ישראלית לבין אזורים בשליטה פלסטינית, יגן על הפעילות ההומניטרית ויתמוך בתהליך הפירוק מנשק. הכוח אינו מיועד למשול בעזה או לשמש ככוח שיטור, והוועדה הלאומית לניהול עזה תישאר האחראית הבלעדית לשיטור ולמינהל האזרחי בשטח, במטרה להפחית חיכוך בתקופת המעבר.

מפת הדרכים קושרת ישירות את הנסיגה הישראלית המדורגת ליישום מאומת של תהליך הפירוק מנשק ובהתפרסות כוח הייצוב הבינלאומי. ככל שהיישום יתקדם, כוחות ישראליים ייסוגו, הוועדה הלאומית בהובלה פלסטינית תקבל אחריות ביטחונית ואזרחית באזורים המאושרים, והממשל האזרחי יתרחב בהדרגה במקום עימות צבאי או מבנים חמושים מקבילים.

בשלב האחרון, התוכנית קושרת ישירות בין הזרמת מימון משמעותי ומאמצי בנייה רחבי היקף לבין יציבות מאומתת ומינהל אזרחי מתפקד. מימון ותוכניות בנייה מחדש של בתים, בתי ספר ובתי חולים לא יוכלו להתקדם באופן בר-קיימא באזורים שבהם קבוצות חמושות מקבילות נותרות פעילות ואי-היציבות נמשכת. ככל שהיישום יתקדם מהר יותר, כך עזה תוכל לעבור מסיוע חירומי להתאוששות אמיתית, ולהתחיל מוקדם יותר בבנייה מחדש של התשתיות והחיים הכלכליים בהיקף רחב.