מאחורי האיום: אלו הדרכים שבהן יכולה איראן "להכאיב" לאויביה ולעולם כולו

המשטר האיראני הגביר עד כדי היסטריה אתאיומיובעת האחרונה לא רק להגיב בתקיפות לכל מתקפה אמריקנית על איראן, אלא בהרחבת חזית הלחימה מעבר לגבולות האזור והכנת "הפתעות" לארצות הברית וישראל.

אם מסננים את רעשי הרקע של התעמולה האיראנית, מתגלה תמונה מעניינת ומדאיגה לגבי היכולות של איראן להרחיב את הסכסוך האזורי ולהכות את אויביה במקומות שבהם עד כה נמנעה מלהכות באופן ברור וגלוי. במהלך הפסקת האש הממושכת, הצבא האיראני ומשמרות המהפכה פעלו בקדחתנות על מנת להשיב על כנן יכולות שנפגעו וכלי נשק שאבדו ולשפר ולשכלל יכולות חדשות שטרם נעשה בהן שימוש.

חרף המצור האמריקני, איראן קיבלה כמות גדולה של חומרים מסין ומרוסיה שיאפשרו לה לבנות כלי נשק חדשים וסביר שרשת ההברחות האיראני תפעלה על מנת לחדש אספקה ולסייע גם לארגוני הפרוקסי שמפעילה טהרן ברחבי האזור. אז מה האפשרויות שעומדות בפני איראן בבואה להרחיב את הסכסוך, במקרה שמתקפה אמריקנית אכן תתרחש? אלו כמה מהתרחישים הסבירים יותר, לפי מקורות גלויים.

חסימת מצר באב אל מנדב

כלי נשק שנמצא בארסנל האיראני ולא נעשה בו שימוש עד כה הוא שימושבמורדים החות'יםבתימן על מנת לחסום לתנועת כלי שיט את מצר באב אל מנדב שבים האדום. חסימה שכזו הוכחה בעבר כיעילה ואפילו עמידה ללחץ צבאי אמריקני.חסימת התנועה מתעלת סואץ תגדע באחת את הנתיב המהיר ביותר מהים התיכון לאוקיינוס ההודי ותפגע עוד יותר בסחר העולמי שספג מכה קשה עם סגירת מצרי הורמוז.

האיראנים עצמם כבר איימו בכמה הזדמנויות לסגור את המצרים והחות'ים, קבלני הביצוע של איראן, הוציאו אתמול הודעה לפיה "לכל הסלמה חדשה יהיו השלכות מסוכנות לאזור באופן כללי. אנחנו פועלים בכל התחומים שבתחום האחריות שלנו". המחיר שתשלם טהרן על פעולה שכזו הוא נמוך ביחס לאפשרויות אחרות וגם אם החות'ים ייפגעו בצורה משמעותית בפעולה אמריקנית, ארה"ב לא תוכל לפתוח את המצרים לשיט בכוחות עצמה.

הרחבת הפגיעה בבסיסים אמריקניים

אפשרות נוספת שעומדת בפני טהרן להרחבת היקף הלחימה היא פגיעה בבסיסים אמריקניים במדינות זרות שבהן טרם פגעה באופן משמעותי. איראן יכולה לבצע תקיפה עצימה של מל"טים וטילים בליסטיים על בסיס אינצ'ריליק בטורקיה, מרכז גדול של חיל האוויר האמריקני. איראן ירתה כמה פעמים לעבר הבסיס בעבר אך עשתה זאת באופן מוגבל ומצומצם, ככל הנראה מחשש לתגובה טורקית קשה. מטרות נוספות של ברית נאט"ו בטורקיה שבהן יכולה לפגוע איראן הן בסיס חיל האוויר באיזמיר, שמארח נוכחות אמריקנית וכן מתקן המכ"ם במלטיה שמספק התרעה מפני טילים בליסטיים. הקרבה היחסית של טורקיה לאיראן הופכת תקיפה עצימה על שטחה של המדינה לסבירה ואף אפקטיבית באופן פוטנציאלי.

בנוסף, איראן יכולה להגביר את התקיפות על מטרות המזוהות עם ארצות הברית או בעלות בריתה בשטחן של ארמניה ואזרבייג'ן, שתי מדינות עמן מנהלת טהרן מערכת יחסים קרובה גם אם מורכבת. איראן תקפה בסבב הלחימה הקודם את שדה התעופה הבינלאומי במובלעת נחצ'יבן בשטחה של אזרבייג'ן אך נזק מועט נגרם במקום. תקיפה על מדינות הקווקז או טורקיה יכולה לעלות לטהרן במשבר חמור ביחסים עם שכנותיה. סגירה של גבולותיה היבשתיים ואף איום על פעילותה בים הכספי, אם אזרבייג'ן תחליט לאפשר לארצות הברית לפעול משטחה.

פעולה נוספת שאיראן עלולה לבצע על מנת לפגוע בבסיסים אמריקנים בחו"ל היא מתיחה עד דק של יכולותיה הבליסטיות וניסיון לפגוע בבסיסי הצבא האמריקני בשטחה של אירופה. על הנייר, טהרן מסוגלת לפגוע בבסיס חיל הים האמריקני בסודה שבכרתים ובבסיסים אחרים בבלקן וברומניה. מדובר לרוב על בסיסים לא מרכזיים של הצבא האמריקני וברית נאטו והם נמצאים בקצה גבול יכולת הפגיעה של הטילים ארוכי הטווח ביותר של טהרן, דבר שיקשה על תקיפה אפקטיבית. כמו הניסיון האיראני לפגוע בבסיס חיל האוויר האמריקני באי דייגו גרסיה באוקיינוס ההודי, מדובר יותר על הצהרת כוונות ויכולת מאפשרות צבאית אמיתית.

פגיעה בתשתיות אזרחיות

איום נוסף שאיראן מעולם לא מימשה הוא פגיעה בתשתיות אזרחיות חיוניות של אויביה. התקיפה האיראנית על תחנת הכוח הגרעינית ברקה באיחוד האמירויות הוא רמז למוכנותה של טהרן לפגוע במתקנים הרגישים ביותר של שכנותיה במקרה ותותקף. לנוחותה של איראן פזורות בטווח הטילים שלה עשרות מטרות של רשת האנרגיה הסעודית, האמירותית והכווייתית בכל האזור ומאמץ איראני מרוכז יכול להביא להחשכת חלקים נרחבים מחצי האי ערב בתוך ימים בודדים.

חמור מכך, מול איראן נמצאת האפשרות של פגיעה בתשתיות התפלת המים של איחוד האמירויות, ממערכת המספקת את הרוב המוחלט של מי השתייה ל-11 מיליון תושבי איחוד האמירויות ופגיעה משמעותית בה יכולה לגרום למשבר הומניטרי חסר תקדים במדינה המתקדמת.

עוד אפשרות שאיראן כבר הודיעה כי היא שוקלת היא פגיעה ברשתות הסיבים מתחת למימי המפרץ הפרסי. רשת הכבלים האופטיים מוליכה את זרם המידע של חלקים נרחבים מחצי האי ערב ופגיעה בה יכולה להשבית או להאט בצורה ניכרת את חיבור הרשת של מדינות המפרץ ולפגוע במרכזים הפיננסיים שלהן.

לפגיעת תשתית קשה מסוג זה יכול להיות מחיר כבד מאוד עבור איראן, מחיר שלא בטוח שבטהרן ששים לשלם. מדינות המפרץ עצמן, במנותק מארצות הברית, מחזיקות ביכולת להכות באיראן ולפגוע במתקני האנרגיה, התעשייה והמים שלה. פגיעה במערך ייצור הנפט האיראני יעלה עוד טריליונים לכלכלתה הפגועה ממילא של איראן ורשת החשמל האיראנית פגיעה באופן קיצוני עוד לפני המלחמה. בניגוד לפגיעה בבסיסים אמריקניים, הפיכת חייהם של תושבי שכנותיה לגיהינום עלולה לגבות מחיר שלא ישתלם לאיראן גם בטווח הקצר.