"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

איראן לא מתכוונת לוותר כאשר בעיניה ידה על העליונה

בין אם באמצעות משא ומתן ובין אם דרך חידוש הלחימה, ההנהגה האיראנית הנוכחית אינה מתכוונת לוותר על דרישותיה הבסיסיות • מבחינת טהראן, כל ניסיון של הממשל האמריקני לכפות את תנאי הסיום של המערכה נדון לכישלון מראש

,עודכן
0השמעה
האיום האיראני לא הוסר, צילום: AP

הדיווחים על התקדמות במגעים בין איראן לארצות הברית התקבלו בטהרן בתחושת שביעות רצון, בעיקר בעקבות החלטתו של הנשיא טראמפ להקפיא את מבצע "פרויקט החירות" (ליווי ספינות במצרי הורמוז).

ההנהגה האיראנית מפרשת את המהלך כהוכחה לכך שהפעלת הכוח מצד איראן הצליחה להרתיע את הממשל מהמשך המבצע, באמצעות תגובתה הנחושה.

מוחמד קליבאף: "הדיווחים על התקדמות במגעים, התקבלו בטהרן בתחושת שביעות רצון",צילום: .

בכל הנוגע למשא ומתן, טהרן מתייחסת בחשדנות להצהרותיו הפומביות של טראמפ, ורואה בהן בעיקר ניסיון להרגיע את השווקים הכלכליים. בפועל, איראן ממשיכה לדבוק בקווי היסוד שלה במסגרת המגעים. היא מתעקשת כי הסרת המצור במצרי הורמוז תתאפשר רק לאחר הסרת המצור הימי האמריקני, ומכינה את הקרקע למו"מ בן 30 יום שיוביל לסיום המלחמה, לקבלת ערבויות לשיקום ולפיצוי ולהסדרים קבועים לפתיחת המיצרים - כאשר טהרן שומרת בפועל על השליטה בהם.

מבחינת איראן, המשא ומתן אינו יעד בפני עצמו אלא אמצעי לשינוי המציאות האסטרטגית לאחר המלחמה. מטרתה היא לצאת מהעימות מחוזקת יותר, להסיר את האיום של מערכה עתידית נגדה, ולהשיג הקלה כלכלית משמעותית מבלי לוותר על אף אחד מהקווים האדומים שלה.

כפי שהתקיפה באיחוד האמירויות המחישה, איראן לא תהסס לשוב ולהפעיל כוח צבאי אם תחוש שאחיזתה במצר הורמוז נמצאת תחת איום. גם בהיבט הזה טהרן חשה מחוזקת, בעיקר לנוכח התגובה המרוסנת יחסית של הממשל לתקיפה באמירויות.

טילים איראניים. "איראן לא תהיה מוכנה לדון בתוכנית הטילים",צילום: AFP

איראן לא תהיה מוכנה לדון בתוכנית הטילים שלה, בתמיכתה בשלוחותיה האזוריות, או לוותר על דרישתה להכרה בשליטתה במיצרים ובזכותה להעשיר אורניום. כל עוד יתגבש הסכם שישמור על עקרונות אלו ויוביל לסיום המערכה, טהרן צפויה להמשיך להתקדם לעבר הסכם. אם לא - היא לא תהסס לקחת את הסיכון שבהסלמה נוספת, מתוך הבנה שמבחינתה ידה כרגע על העליונה, ושנזקי המצור הימי עבורה עדיין נמוכים משמעותית מהנזק שנגרם לכלכלה העולמית.

בשורה התחתונה, הסכם בין הצדדים יתאפשר רק אם הממשל האמריקני יהיה מוכן להתפשר בנוגע לדרישות היסוד של איראן. נכון לעכשיו, נראה שמרחב הגמישות של טהרן במשא ומתן מצומצם מאוד, בעיקר בשל התחושה שהישגיה במערכה חיזקו את מעמדה האסטרטגי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

דני סיטרינוביץ'

ראש אגף איראן בחטיבת המחקר באמ"ן לשעבר וחוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי

כדאילהכיר