איראן לא מתכוונת לוותר כאשר בעיניה ידה על העליונה

הדיווחים על התקדמות במגעים בין איראן לארצות הברית התקבלו בטהרן בתחושת שביעות רצון, בעיקר בעקבות החלטתו של הנשיא טראמפ להקפיא את מבצע "פרויקט החירות" (ליווי ספינות במצרי הורמוז).

ההנהגה האיראנית מפרשת את המהלך כהוכחה לכך שהפעלת הכוח מצד איראן הצליחה להרתיע את הממשל מהמשך המבצע, באמצעות תגובתה הנחושה.

בכל הנוגע למשא ומתן, טהרן מתייחסת בחשדנות להצהרותיו הפומביות של טראמפ, ורואה בהן בעיקר ניסיון להרגיע את השווקים הכלכליים. בפועל, איראן ממשיכה לדבוק בקווי היסוד שלה במסגרת המגעים. היא מתעקשת כי הסרת המצור במצרי הורמוז תתאפשר רק לאחר הסרת המצור הימי האמריקני, ומכינה את הקרקע למו"מ בן 30 יום שיוביל לסיום המלחמה, לקבלת ערבויות לשיקום ולפיצוי ולהסדרים קבועים לפתיחת המיצרים - כאשר טהרן שומרת בפועל על השליטה בהם.

מבחינת איראן, המשא ומתן אינו יעד בפני עצמו אלא אמצעי לשינוי המציאות האסטרטגית לאחר המלחמה. מטרתה היא לצאת מהעימות מחוזקת יותר, להסיר את האיום של מערכה עתידית נגדה, ולהשיג הקלה כלכלית משמעותית מבלי לוותר על אף אחד מהקווים האדומים שלה.

כפי שהתקיפה באיחוד האמירויות המחישה, איראן לא תהסס לשוב ולהפעיל כוח צבאי אם תחוש שאחיזתה במצר הורמוז נמצאת תחת איום. גם בהיבט הזה טהרן חשה מחוזקת, בעיקר לנוכח התגובה המרוסנת יחסית של הממשל לתקיפה באמירויות.

איראן לא תהיה מוכנה לדון בתוכנית הטילים שלה, בתמיכתה בשלוחותיה האזוריות, או לוותר על דרישתה להכרה בשליטתה במיצרים ובזכותה להעשיר אורניום. כל עוד יתגבש הסכם שישמור על עקרונות אלו ויוביל לסיום המערכה, טהרן צפויה להמשיך להתקדם לעבר הסכם. אם לא - היא לא תהסס לקחת את הסיכון שבהסלמה נוספת, מתוך הבנה שמבחינתה ידה כרגע על העליונה, ושנזקי המצור הימי עבורה עדיין נמוכים משמעותית מהנזק שנגרם לכלכלה העולמית.

בשורה התחתונה, הסכם בין הצדדים יתאפשר רק אם הממשל האמריקני יהיה מוכן להתפשר בנוגע לדרישות היסוד של איראן. נכון לעכשיו, נראה שמרחב הגמישות של טהרן במשא ומתן מצומצם מאוד, בעיקר בשל התחושה שהישגיה במערכה חיזקו את מעמדה האסטרטגי.