בניה של אחת המשפחות החזקות באיראן, המקורבת למנהיג העליון החדש מוג'תבא חמינאי, שולטים בבורסת הקריפטו הגדולה במדינה, נוביטקס (Nobitex), כך עולה מתחקיר של סוכנות הידיעות רויטרס שפורסם אתמול (שישי).
לפי התחקיר, הבורסה הפכה בתוך שנים ספורות מסטארט-אפ לצינור פיננסי שמחבר את איראן לכלכלה הגלובלית, ומשמש הן גופים ממשלתיים הנתונים תחת סנקציות והן אזרחים פרטיים.
זהות מוסתרת ומשפחה בצמרת השלטון
שני המייסדים הם האחים עלי ומוחמד ח'ראזי, בני אחת השושלות הפוליטיות החזקות ברפובליקה האסלאמית. רישומי תאגידים מראים כי בתחילת דרכה של הבורסה נרשמו האחים תחת שם משפחה נדיר, שאינו בשימוש פומבי של בני המשפחה. מאז הקמתה, העבירה נוביטקס עשרות עד מאות מיליוני דולרים בעסקאות הקשורות לגופים תחת סנקציות, בהם הבנק המרכזי של איראן ומשמרות המהפכה, כך לפי התחקיר.
האחים ח'ראזי, שהקימו את החברה ב-2018, הם בני הדור השלישי למשפחה המעורבת בלב ההנהגה האיראנית. בני המשפחה שימשו לאורך השנים כיועצים למנהיגים העליונים ומילאו תפקידי מפתח בפוליטיקה, בדיפלומטיה ובממסד הדתי. קשרי המשפחה מגיעים גם דרך נישואים, והיא קשורה לכל שלושת המנהיגים העליונים של הרפובליקה האסלאמית – מייסד המהפכה אייתוללה רוחאללה ח'ומייני, עלי חמינאי ובנו מוג'תבא.
סבם של האחים היה אייתוללה שלימד את מוג'תבא בצעירותו ושימש כחבר במועצת המומחים, הגוף שבוחר את המנהיג העליון. קרוב משפחה נוסף הוא כמאל ח'ראזי, שר חוץ לשעבר, ששימש יועץ בכיר להנהגה ומת לאחרונה בעקבות תקיפה בטהרן. אביהם, האייתוללה באקר ח'ראזי, שימש כמזכ"ל ארגון חיזבאללה האיראני - מפלגה שמרנית שאינה קשורה לארגון הלבנוני - ואף התמודד בבחירות לנשיאות ב-2013, אך מועמדותו נפסלה.
באקר ח'ראזי כתב בעבר כי היה מעורב בהקמת משמרות המהפכה לאחר מהפכת 1979. קשר משפחתי נוסף לצמרת השלטון נוצר דרך דודתם של האחים, הנשואה לאחיו של מוג'תבא חמינאי.
"בממסד הדת באיראן יש מעגל פנימי ומעגל חיצוני", אמר לרויטרס העיתונאי האיראני פריבורז כלנתרי, שנידון ב-2021 לעונש מאסר ומלקות על חשיפת שחיתות במדינה, ומאז חי בגלות. "האנשים האלה", אמר על משפחת ח'ראזי, "היו חלק מהמעגל הפנימי של עלי חמינאי". לדבריו, השימוש בשמות משפחה חלופיים היה נפוץ בקרב פעילי המהפכה - מנהג שאומץ עוד לפני 1979, כשרבים ממתנגדי השאה ישבו בכלא.
למרות הרקע המשפחתי, ארבעה מקורות סיפרו לרויטרס כי האחים חיו בצניעות בתחילת דרכם. אחד מהם ציין כי הרכב הראשון של מוחמד היה מדגם SAIPA Pride – מהזולים באיראן. השניים השתמשו במשך שנים בשמות ארוכים ולא שגרתיים, מבלי להסביר זאת לסובבים אותם. רק ב-2024 החלו לעלות פרסומים על זהותם האמיתית.
כך נחשפה הזהות האמיתית
הבורסה הפכה במהירות לחלק בלתי נפרד מהכלכלה האיראנית: נוביטקס מצהירה כי יש לה 11 מיליון משתמשים, יותר מ-10% מאוכלוסיית המדינה. אזרחים איראנים, שנחסמה בפניהם הגישה למערכת הבנקאית הבינלאומית ונאלצים להתמודד עם אינפלציה גבוהה ומטבע נחלש, משתמשים בפלטפורמה לרכישה והחזקה של מטבעות קריפטו.
למרות סבבי הסנקציות החוזרים ונשנים מצד מדינות המערב ובראשן ארה"ב, עד כה, נוביטקס נשארה מחוץ לרשימות השחורות. ברויטרס מציינים שלא מצאו שום סימן לכך שמישהו מבני משפחת ח'ראזי הופיע ברשימות הסנקציות של מדינות המערב, ולא ברור מדוע הבורסה עצמה נמנעה מצעדים דומים שננקטו נגד גופים איראניים אחרים.
רישומים מראים כי בעת רישום הדומיין של נוביטקס נעשה שימוש בכתובת מייל הכוללת את שם המשפחה ח'ראזי – אותה כתובת ששימשה גם לעמותה דתית בראשות אביהם. מסמכים ציבוריים מצביעים על כך שהאב השתמש בשני שמות משפחה שונים תחת אותו מספר זהות.
רויטרס איתרה את הקשרים בין נוביטקס למשפחת ח'ראזי באמצעות רישומי תאגיד, ממשל ובנקאות איראניים, תוך שימוש בכלי בינה מלאכותית לחילוץ שמות ומספרי זהות של חברי הדירקטוריון של נוביטקס ולמיפוי הקשרים ביניהם. שאר בני המשפחה, ובהם דודתם, דודיהם ובני דודיהם של האחים, משתמשים בשם "ח'ראזי" באופן שגרתי בפומבי - גם סבם של האחים נהג מדי פעם להשתמש בשם "אגאמיר".
קולגות ועובדים לשעבר ששוחחו עם רויטרס אמרו כי לא היו מודעים לקשר המשפחתי של האחים, וזאת למרות שחלקים היו קרובים אליהם במיוחד ואף למדו ביחד. רק אחד מתוך תשעת העובדים ששוחחו עם סוכנות הידיעות העיד כי האחים גילו בפניו את הקשר המשפחתי.
"ביקרתי בגלוי את המשטר, וגם הקולגות שלי דיברו בחופשיות", סיפר לרויטרס עובד לשעבר של נוביטקס. כשהתגלה לו לבסוף שם המשפחה האמיתי של האחים, הוא הוסיף, "נכנס בי פחד. אמרתי הרבה דברים קשים נגד המשטר ונגד הדת".
"אור אדום מהבהב"
לפי התחקיר, נוביטקס משמשת כגשר מרכזי בין איראן לשוק הקריפטו העולמי, ואף כערוץ להעברת כספים של המשטר. הממצאים מבוססים על ניתוחי בלוקצ'יין של חברות מודיעין פיננסי ועל עדויות של עובדים לשעבר.
"הדאגה לגבי נוביטקס נובעת מכך שכמות הפעילות שקשורה לאזרחים איראנים רגילים היא כל כך גדולה, שקשה להפריד את המשטר מהאנשים שמשתמשים בפלטפורמה", אמר ניק סמארט, מנהל המודיעין הראשי בכריסטל אינטליג'נס.
הסנאטורית הדמוקרטית הבכירה אליזבת' וורן הגדירה את הממצאים כ"אור אדום מהבהב". בהצהרה לרויטרס מסרה: "יריבותינו משתמשות בנכסים דיגיטליים כחלופה למערכת הפיננסית הגלובלית בהובלת ארה"ב - ומעבירות מיליארדים בקלות, כי שירותים רבים מדי בסביבת הקריפטו חסרים בקרה בסיסית שאמורות למנוע הלבנת הון ועקיפת סנקציות".
מהסטארט-אפ לציר מרכזי בכלכלה האיראנית
החברה הוקמה יחד עם שותף נוסף, אמיר חוסיין ראד, בוגר אוניברסיטת שריף בטהרן. בעוד ראד ועלי שימשו כפנים הציבוריות של החברה, מוחמד התמקד בהיבטים הטכנולוגיים.
נוביטקס מצהירה כי מטרתה לאפשר לאיראנים לפעול בשוק הקריפטו ״תחת צל הסנקציות״, ואף מעניקה הנחיות כיצד להימנע מניטור של גורמים מערביים. בין היתר, היא ממליצה לפצל עסקאות ולהשתמש במספר ארנקים.
במקביל, החברה פעלה לאורך השנים תחת לחץ מצד הרשויות. עובדים לשעבר תיארו פשיטות של משמרות המהפכה, חקירות ואף מעצרים, אך ללא הגשת כתבי אישום.
ב-2025 נפגעה הבורסה ממתקפת סייבר, שבמהלכה נגנבו מטבעות קריפטו בשווי כ-90 מיליון דולר. החברה פיצתה את הלקוחות שנפגעו.
למרות הביקורת, בנוביטקס דוחים את הטענות. לדבריהם, מדובר בעסק פרטי ועצמאי, וכל פעילות בלתי חוקית - אם מתרחשת - היא שולית ואינה נעשית בידיעת החברה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו