בצעד דרמטי, איחוד האמירויות פרשה היום (שלישי) מארגון המדינות המייצאות נפט העולמי אופ"ק, וזאת לאחר כשישה עשורים שבהם היתה חברה פעילה בו. בעוד מחיר הנפט עלה למעל 110 דולר לחבית, מה בעצם המשמעויות שעומדות מאחורי המהלך?
ד"ר עילי רטיג, מומחה לאנרגיה וגיאופוליטיקה מאוניברסיטת בר אילן, מסביר כי "עכשיו כשאיחוד האמירויות פורשת, ערב הסעודית וארגון אופ"ק יצטרכו את רוסיה עוד יותר כדי להישאר אפקטיביים בוויסות מחירי הנפט העולמיים, מה שנותן יותר משקל לרוסיה בהחלטות הללו".
המומחה מסר ל"היום" כי "איחוד האמירויות מאיימת כבר כמה שנים לעזוב את ארגון המדינות מייצאות הנפט (אופ"ק). היא מאסה בכך שערב הסעודית (שבפועל מנהלת את אופ"ק) מכתיבה לה בכל פעם כמה נפט מותר לה להפיק. למדינה הזו יש יכולת להפיק 4 מיליון חביות ביום. היא מתכננת עד 2027 להגדיל את זה ל-5 מיליון כי היא מאמינה שסוף עידן הנפט מתקרב ועדיף להוציא עכשיו את מה שאפשר. אבל בהתאם למכסה של אופ״ק מותר לה להפיק רק 3 מיליון ביום. מתסכל אותה שהיא עומדת במכסה שנקבעה, בעוד שמדינות אחרות באופ״ק מפיקות ככל העולה על רוחן ואז משקרות לארגון לגבי כמויות ההפקה שלהן. אז מלוא המשקל נוחת רק על סעודיה והאמירויות לעמוד במכסת ההפקה".
עוד הבהיר ד"ר עילי רטיג כי "קטאר, אנגולה ואקוודור כבר עזבו בחמש השנים האחרונות את הארגון עקב תסכולים דומים מול ערב הסעודית. לכך מתווסף הפער בין האמירויות לסעודיה, שהגיע לשיא סביב תימן, וזו הדרך של האמירויות להכריז על מדיניות הפקה עצמאית מהסעודים. לטווח הקצר אין להודעה הזו משמעות רבה משום שיש מצור על הורמוז וגם ככה האמירויות לא מצליחה לייצא את כל מה שהיא מפיקה. אבל בטווח הבינוני-ארוך סביר שזה אומר שהאמירויות תגביר הפקה של נפט ותשחרר אותו לשוק ללא תכתיבים של הסעודים".
"מבחינת ארגון אופ״ק", מוסיף המומחה, "זה מחליש אותו משום שאיחוד האמירויות היא המפיקה השלישית בגודלה בארגון. ארגון אופ"ק גם ככה לא מתפקד כבר שנים רבות כקרטל אפקטיבי כי רוב החברות שלו לא נשמעות למכסות שהוא מטיל. עקב כך, החל מ-2016 הארגון נאלץ לתאם הפקה עם רוסיה (אירוע שמכונה אופ״ק+ אבל זה לא ארגון רשמי). עכשיו שהאמירויות פורשת, ערב הסעודית וארגון אופ״ק יצטרכו את רוסיה עוד יותר כדי להישאר אפקטיביים בוויסות מחירי הנפט העולמיים, מה שנותן יותר משקל לרוסיה בהחלטות הללו".
"פרישת איחוד האמירויות מ-OPEC אינה עוד צעד טכני, אלא נקודת מפנה היסטורית", מסרה ל"היום" אלה רוזנברג, מומחית לכלכלת איראן מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. "מדובר בסימן מובהק להתפוררות המשמעת של קרטל הנפט ולהעדפת אינטרסים לאומיים על פני סולידריות אזורית. האמירויות מבקשות לממש את השקעות הענק שלה ולהגדיל תפוקה מעבר למכסות, דווקא בעיצומה של אי יציבות גיאופוליטית",
לדבריה, "המשמעות רחבה בהרבה משוק האנרגיה: החלשת ההובלה הסעודית, מעבר לתחרות על נתחי שוק, ועלייה בהיצע העולמי שעשויה ללחוץ מחירים כלפי מטה. זהו איתות ברור לכך שעידן הניהול הריכוזי של שוק הנפט מתחלף במאבק אסטרטגי על הכנסות בטווח הקצר, כחלק מההיערכות ליום שאחרי הנפט".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו