בעדות נוספת לקרע בצמרת האיראנית, יצא היום (ראשון) דובר נשיא איראן מסעוד פזשכיאן נגד מדיניות האינטרנט החדשה שמוביל הממסד הביטחוני במדינה. בציוץ ב-X כתב סייד מהדי טבטבאיי כי הנשיא ״מתנגד נחרצות להטלת מגבלות על גישת הציבור לאינטרנט הבינלאומי״, והוסיף כי למרות שהתוכנית נועדה להתמודד עם סיכוני אבטחה בעת מלחמה, גופי הביטחון נכשלו בהסברתה לציבור הרחב.
הגישה של רוב האוכלוסייה באיראן לאינטרנט הושבתה מאז החלה המלחמה ב־28 בפברואר, ותקופה זו לבדה מהווה את ניתוק האינטרנט הרחב ביותר שמדינה כלשהי כפתה על אוכלוסייתה, כך לפי ארגון NetBlocks שמנטר את הגישה. אל התקופה הזאת יש להוסיף את ניתוק האינטרנט במהלך המחאות בחודש ינואר, שנמשך כ־20 ימים, ואת ההגבלות שהוטלו במהלך מלחמת 12 הימים עם ישראל ביוני. בכל התקופה הזאת, שופרות המשטר כמובן שמרו על גישתם אל העולם החיצוני.
באופן כללי, ובימי שגרה, אוכלוסיית איראן הייתה מהדגיטליות באזור - לכן העובדה שרוב אזרחי המדינה בילו קרוב לשני שלישים משנת 2026 בחשיכה דיגיטלית היא משמעותית במיוחד. לפי לשכת המסחר של איראן, הנזק היומי לכלכלה הדיגיטלית נע בין 30 ל־80 מיליון דולר, ולפי הסגן לשר העבודה גולאם-חוסיין מוחמדי, יותר ממיליון אזרחים איבדו את משרותיהם מאז החלה המלחמה.
תוכנית ״אינטרנט פרו״, שאושרה על ידי המועצה העליונה לביטחון לאומי לפני כשבועיים, נועדה לאפשר גישה לאינטרנט הבינלאומי לקבוצות מצומצמות של בעלי עסקים, יצואנים, רופאים, עורכי דין, מהנדסים ועיתונאים תומכי משטר, תמורת תשלום של כ־2 מיליון טומאן לחבילה ובכפוף לאימות זהות. מבקריה בתוך איראן מכנים את התוכנית ״אינטרנט מעמדי״ וטוענים כי היא מעגנת מערכת דיגיטלית של קאסטות, שבה הציבור הרחב נותר מנותק לטובת בעלי הון, בכירים ומקורבים.
טבטבאיי, הוסיף כי התוכנית ״סותרת לחלוטין את מדיניות הממשלה ואת עמדות הנשיא״. הוא הבהיר כי ככל שהתקבלו החלטות להגביל את התקשורת ״בנסיבות יוצאות הדופן של המדינה ובמחויבויות המלחמה, מדובר בהחלטות נסיבתיות וזמניות בלבד״, והבטיח כי ״עם היחלצות מהמצב הזה, הגישה לאינטרנט הבינלאומי, כזכות טבעית של כל האזרחים, תובטח באיכות גבוהה יותר מבעבר״.
טבטבאיי התייחס לטענות שהתוכנית מהווה מקור הכנסה למשטר ואמר כי ״הטענה שמדובר במהלך להפקת רווחים היא פרשנות מטעה״, אך הוסיף ביקורת חריפה על הגופים הביטחוניים: ״מי שמחויבים להסביר את הדברים לציבור ולשכנע את דעת הקהל הם אותם גורמים מוסמכים, ובהם המועצה העליונה למרחב הסייבר, משרד התקשורת והמרכז הלאומי לסייבר. בכך הם קצרה ידם״.
טבטבאיי אינו לבדו. הסגן הראשון של הנשיא, מוחמד-רזא עארף, הצהיר השבוע כי ״גישה שווה ולא מפלה לאינטרנט חייבת להינתן לכלל שכבות החברה״.
דוברת הממשלה, פתימה מהאג'ראני, אמרה לסוכנות הידיעות הרשמית אירנא כי ״אינטרנט פרו לא נועד לשלול את זכות הציבור לאינטרנט״, אך הודתה כי ״כיום הדבר התרחש באופן שונה״.
בינואר השנה, על רקע גל המחאות באיראן, דווח כי המשטר מקדם פרויקט שיאפשר ניתוק קבוע של המדינה מרשת האינטרנט הגלובלית תוך שמירה על רשת פנימית. אז גם יצא בנו של הנשיא, יוסוף פזשכיאן, בביקורת חריפה על מדיניות חסימת הרשת: ״סגירת האינטרנט זה כמו למחוק את התרגיל במקום לפתור אותו. גורמי הביטחון חוששים שהחזרת האינטרנט תערער את השקט, אבל החשש הגדול יותר הוא שהניתוק יעמיק את הפער בין העם לשלטון״.
הצהרת טבטבאיי משתלבת בדפוס שמתעצם בשבועות האחרונים, של חיכוכים גלויים בין הצמרת האזרחית באיראן בראשות הנשיא הרפורמיסט לבין הממסד הביטחוני הניצי.
בתחילת מארס פרסם פזשכיאן סרטון שבו התנצל בפני מדינות המפרץ על התקיפות נגדן, אך התקשורת המקורבת למשמרות המהפכה ודמויות שמרניות תקפו אותו - מה שהביא לפרסום הבהרה מצידו.
ב־17 באפריל הודיע שר החוץ עבאס עראקצ'י כי מצרי הורמוז ״פתוחים לחלוטין״ למעבר אוניות מסחר, אך כעבור פחות מ־24 שעות יצאו משמרות המהפכה בהודעה הפוכה והכריזו על סגירת המצרים מחדש. סוכנות תסנים, המקורבת למשמרות המהפכה, אז תקפה את עראקצ'י וכינתה את הציוץ שלו ״גרוע ולא שלם״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו