מחסום הפחד מחיזבאללה נשבר: למה הסכם עם ישראל הוא "הזדמנות אחרונה" עבור לבנון?

אחרי כמעט 78 שנים של יחסים, מה האינטרס הלבנוני להגיע להסכם עם ירושלים? החלק הישראלי במשוואה די ברור. פירוק חיזבאללה מנשק מצריך שיתוף פעולה לבנוני. ללא כוח שיאכוף את הסדר מעבר לגדר, הוואקום יגרור גורמי טרור שימשיכו לאיים על תושבי הצפון. זה לא שחסרים לישראל אויבים שיקפצו על ההזדמנות.

נראה שאת הדחף של ביירות להסכם היטיב לנסח מרסל ר'אנם, מגיש בערוץ MTV הלבנוני. במונולוג שהתפוצץ לאחרונה ברשתות החברתיות הוא האשים את הארגון בטיפשות צבאית ומדינית. בעיקר, הוא קבל על הוויתור על האינטרסים הלבנוניים עבור האינטרסים של איראן.

אחרי רצף של מלחמות, ר'אנם תהה עבור מי מתו אלפי בני אדם ומתי הפכה ארץ הארזים למריונטה של טהרן. לבנון, הארץ שאנשי הדת הבכירים שלה לקחו חלק מרכזי בתהליך השיעיזציה של איראן, הפכה לעוד חייל בלוח השחמט האזורי.

האור בקצה המנהרה

איש התקשורת לא הסתפק בכך וניער בזלזול את איומי חיזבאללה במלחמת אזרחים. הוא הצביע על הצביעות של נעים קאסם וחבורתו שמתריעים מפני גרירת לבנון לעימות פנימי, אבל במכוון מפזרים הפחדות. "אנחנו לא מבקשים מלחמת אחים, אנחנו מבקשים שלום. כן, שלום עם ישראל. יש לנו סוגיות קשות, אבל הניסיון הוכיח שהן לא נפתרות במלחמות. כבר נהרגנו פעם אחת, פעמיים ומיליארד פעמים. ועבור מי? עבור איראן של חמינאי?".

אפשר לומר שהגיעו מים עד נפש. ועדיין, יש עוד מרכיב ששווה להתעכב עליו. מאז שחיזבאללה הוכה שוק על ירך במתקפת הביפרים, וחסן נסראללה ומחליפו חוסלו בזה אחר זה בדאחייה, מחסום הפחד נשבר לרסיסים. אט־אט נשמעו עוד ועוד קולות בשיח הלבנוני שהצביעו על הכישלון המוחלט והשקרים שמכרו לציבור במשך שנים על "התנגדות". הפרלמנט שקפא הפשיר. אחרי שנתיים שלמות פתאום נבחרו ממשלה ונשיא.

לאחר כמה חודשים התמוטט משטר אסד בסוריה, ולבנונים רבים זיהו הזדמנות להיחלץ מציפורניה של טהרן. היעדר יכולתו של הציר האיראני לשמור על בעל בריתו בדמשק שידר חולשה. היה זה איתות למתנגדי חיזבאללה שנפל דבר במזרח התיכון.

הרי המעורבות של חיזבאללה בסוריה עמדה גם בלב ההחלטה של גורמים במפרץ לנטוש את ארץ הארזים מבחינה כלכלית - כלומר, להפסיק להשקיע בבנקים ולבקר באתרי התיירות. כך, הטלטלות בדמשק ובביירות אפשרו ללבנונים להבחין באור בקצה המנהרה. ואולם כדי ליהנות מהשפע של המפרץ, ארץ הארזים זקוקה ליציבות. זו, כמובן, לא תושג כל עוד חיזבאללה נוטל במדינה הקטנה את ההחלטות הגורליות על מלחמה ושלום.

מעבר לדברים האלה, לא יהיה זה מוגזם לומר שמבחינת רבים בארץ הארזים מדובר כנראה בהזדמנות האחרונה. המגמה הדמוגרפית נעה לטובת חיזבאללה. רוב תומכיו משתייכים לעדה השיעית, שהולכת וגדלה על חשבון חלקן של העדות האחרות - בעיקר הנוצרית המארונית. במובן הזה, הסכם עם ישראל הוא עניין של עכשיו או לעולם לא. אם לבנון לא תבלע את חיזבאללה, חיזבאללה יבלע את לבנון, וארץ הארזים תשלים את הפיכתה למחוז נוסף ברפובליקה האסלאמית של איראן.