על פי פרסום של הוול סטריט ג'ורנל, סין הפכה לרוכשת הכמעט בלעדית של הנפט האיראני. היא עושה זאת באמצעות רשת הברחות חובקת עולם ובנקים קטנים ומזרימה לטהרן עשרות מיליארדי דולרים שעוקפים את הסנקציות הבינלאומיות שהוטלו עליה. המשמעות: טהרן מרוויחה עשרות מליארדי דולרים, כך על פי הפרסום, שמוזרמים בין היתר לממן את פעילותה הצבאית.
בתקופת ממשל טראמפ הראשון, השיקה ארה"ב קמפיין "מקסימום לחץ" שנועד לחתוך את הנפט האיראני מהשוק העולמי ולחסל את מקור ההכנסה הגדול ביותר של טהרן. המהלך אכן הוביל לצניחה חדה במכירות: מ-2.8 מיליון חביות ביום במאי 2018 לכ-200,000 חביות בלבד באוגוסט 2019. אולם היום, איראן מוכרת נפט בשווי מיליארדי דולרים מדי חודש, וזאת הודות למדינה אחת: סין.
השותפה האסיאתית של טהרן הגדילה את היקף הרכישות ככל שהסנקציות התהדקו. כיום, על פי הפרסום בוול סטריט ג'ורנל, סין קולטת כמעט כל טיפת נפט שאיראן מייצרת, זאת בהשוואה לכ-30% בלבד לפני עשור.
לפי נתוני חברת המחקר Kpler, סין רכשה כ-1.4 מיליון חביות נפט ביום מאיראן בשנת 2025 - יותר מ-80% מכלל מכירות הנפט של איראן באותה שנה, ופי שניים מהכמות שרכשה ב-2017.
מנגנון העקיפה
כדי לאפשר את הסחר הזה, קונים סינים עבדו בשיתוף פעולה הדוק עם איראן כדי להרחיב את מה שגורמים רשמיים בארה"ב מכנים "אחת מרשתות עקיפת הסנקציות הגדולות בעולם". המנגנון מבוסס על מספר שכבות של הסוואה - בתי זיקוק פרטיים, ערוצי תשלום נסתרים וחברות קש שדרכן ניתן להלבין הון, בין היתר בהונג קונג, כדי לנהל את הרווחים ולהמירם למטבעות זרים הנחוצים לה ברחבי העולם.
בנוסף, "צי צללים" של מכליות מבצע פעולות הסוואה מורכבות הכוללות שינוי שמות ספינות, כיבוי משדרים והעברת נפט מספינה לספינה בלב ים תוך שימוש בחשבוניות מזויפות המציגות את הנפט כאילו הגיע מעומאן או מלזיה.
האינטרס הסיני
סין מתנגדת רשמית לסנקציות "חד-צדדיות ולא סבירות", אך מאחורי הקלעים היא נזהרת שלא להרגיז את וושינגטון יתר על המידה, נכתב בוול סטריט ג'ורנל. עם זאת, הנפט האיראני נותר "בלתי עמיד" עבורה: הוא זול משמעותית בשל הסנקציות שמרחיקות קונים אחרים, והרכישות המאסיביות מסייעות לה לסכל את היעדים האמריקאיים במזרח התיכון.
מנגד, ארה"ב מוגבלת ביכולתה לפעול. למרות הגשת כתבי אישום והרחבת סנקציות, פעולה אגרסיבית מדי נגד הבנקים או בתי הזיקוק הסיניים עלולה להזניק את מחירי הנפט העולמיים ולערער את היחסים המתוחים ממילא בין וושינגטון לבייג'ין.
מקס מייזליש מהקרן להגנה על דמוקרטיות (FDD) סיכם זאת בבהירות: "איראן פשוט לא הייתה יכולה להילחם במלחמה הזו ללא שנות התמיכה שקיבלה מסין".
על פי הפרסום, בעוד שטהרן חוסמת בפועל את מצר הורמוז בפני ספנות מערבית, מכליותיה העמוסות ממשיכות להפליג בבטחה לעבר נמלי סין, ומבטיחות את הישרדותו הכלכלית של המשטר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו