חודש לאחר תחילת העימות הצבאי במזרח התיכון, נראה כי המערכה עומדת לפני תפנית דרמטית ומסוכנת. גורמים אמריקנים בכירים חשפו בפני ה"וושינגטון פוסט" כי הפנטגון השלים הכנות ללוחמה קרקעית בשטח איראן. אם הנשיא דונלד טראמפ ייתן את האור הירוק, המהלך יסמן את המעבר מלוחמה מרחוק - באמצעות תקיפות אוויריות וסייבר - למעורבות ישירה של כוחות חי"ר, מארינס ויחידות מיוחדות על אדמת הרפובליקה האסלאמית.
לפי הדיווח, הדיונים הפנימיים בממשל טראמפ במהלך החודש האחרון התמקדו ביעדים אסטרטגיים ספציפיים לאורך קו החוף האיראני. במוקד ניצב האי ח'ארג, מסוף ייצוא הנפט החשוב ביותר של איראן במפרץ הפרסי. השתלטות על האי לא תהיה רק מכה כלכלית אנושה למשטר בטהראן, אלא גם יצירת "נכס אסטרטגי" שישמש כקלף מיקוח עוצמתי בכל משא ומתן עתידי.
בנוסף לח'ארג, התוכניות כוללות פשיטות ממוקדות על בסיסי חוף ליד מצר הורמוז. המטרה המוצהרת היא השמדת מערכי הטילים, המכ"מים ובסיסי הכטב"מים של משמרות המהפכה, המאיימים באופן קבוע על חופש השיט ועל כלי שיט צבאיים ואזרחיים כאחד. גורמים המעורים בפרטים מעריכים כי המבצעים הללו אינם מיועדים להפוך לכיבוש ארוך שנים, אלא למשימות מוגדרות שיימשכו בין שבועות ספורים לחודשיים.
בין "שחרור הגיהינום" לניסיונות הרגעה
הרטוריקה היוצאת מהבית הלבן בימים האחרונים נראית כניסיון להלך בין הטיפות. מצד אחד, מזכירת העיתונות קרוליין לוויט הזהירה כי הנשיא מוכן "לשחרר את הגיהינום" על טהראן אם לא תחדל מתוכנית הגרעין וממימון הטרור. מצד שני, הנשיא עצמו הצהיר לאחרונה כי אינו שש לשלוח כוחות, ושר החוץ מרקו רוביו טען כי ניתן להשיג את היעדים גם ללא "מגפיים על הקרקע".
אולם בשטח, העובדות מדברות אחרת. הגעתם של אלפי חיילים ומארינס לאזור, לצד פריסת יחידות המשלוח של המארינס (MEU), מעידה על כך שהאופציה הקרקעית היא הרבה מעבר לתיאורטית. הפנטגון, כפי שהבהירה לוויט, מחויב לספק למפקד העליון "מקסימום אפשרויות פעולה".
המעבר לשלב הקרקעי טומן בחובו סיכונים חסרי תקדים. בחודש האחרון בלבד, 13 חיילים אמריקנים קיפחו את חייהם בתקיפות איראניות בעיראק, כווית וערב הסעודית. למעלה מ-300 נוספים נפצעו. כניסה פיזית לשטח איראן תחשוף את הכוחות למארבים, מטעני צד, ונחילים של כטב"מים מתאבדים בטווחים קצרים.
מייקל אייזנשטדט, מומחה ממכון וושינגטון, מזהיר כי הגנה על כוחות סטטיים באי כמו ח'ארג היא משימה מורכבת ביותר. לדבריו, "היכולת של איראן להמטיר אש ארטילרית וכטב"מים על שטח קטן ומבודד הופכת כל כוח שנמצא שם למטרה נייחת". לכן, הצבא מעדיף מודל של "פשיטות מהירות" - כניסה, השמדת יעדים ויציאה - על פני החזקת שטח ממושכת.
הנשיא טראמפ פועל תחת לחץ פוליטי כפול. סקרים מראים כי 62% מהציבור האמריקני מתנגדים בתוקף לשליחת כוחות קרקעיים לאיראן. גם בקונגרס, התמיכה אינה מובטחת. בעוד נצים כמו הסנאטור לינדזי גרהאם משווים את המשימה לכיבוש איווג'ימה במלחמת העולם השנייה, רפובליקנים אחרים, ביניהם יוצאי יחידות מיוחדות, מזהירים מפני "בוץ איראני" שישאב את ארה"ב למלחמה אינסופית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו