"שבועות ספורים מקריסה": הקרע בין נשיא איראן למפקד משמרות המהפכה מחריף

בעוד המלחמה האזורית נכנסת לשבוע החמישי שלה, נראה כי החזית הפנימית בטהרן סוערת לא פחות מהחזיתות הצבאיות. מקורות המקורבים לשלטון חושפים קרע עמוק וחריף בין הנשיא המכהן, מסעוד פזשכיאן, לבין מפקד משמרות המהפכה (IRGC), אחמד ואחידי. במרכז המחלוקת: הניהול הכושל של המערכה וההשלכות ההרסניות על הכלכלה האיראנית המדממת. כך לפי דיווחים בערוץ האופוזיציה האיראני, "איראן אינטרנשיונל".

לפי דיווחים שהגיעו לרשת האופוזיציה הממוקמת בלונדון, פזשכיאן אינו חוסך בביקורת על הגישה התוקפנית של משמרות המהפכה. הנשיא האיראני הזהיר בשיחות סגורות כי המשך ההסלמה והתקיפות על מדינות שכנות יובילו את איראן לנקודת אל-חזור. האזהרה של פזשכיאן הייתה ברורה וחדה: ללא הפסקת אש מיידית, הכלכלה האיראנית צפויה להתמוטטות טוטאלית בתוך פחות מחודש.

המתח הגיע לשיא ב-7 במרץ, כאשר פזשכיאן פרסם הודעת וידאו חריגה ובה התנצל על מה שכינה תקיפות "אש חופשית" של הכוחות המזוינים נגד מדינות שכנות, והורה להפסיקן לאלתר. אולם, המציאות בשטח הוכיחה מי באמת מחזיק במושכות - התקיפות נמשכו זמן קצר לאחר מכן, תוך התעלמות מופגנת מהוראות הנשיא.

מאבק סמכויות בצל המלחמה

פזשכיאן, המנסה להציל את מה שנותר מהמשילות שלו, דרש להחזיר את הסמכויות הניהוליות והביצועיות לידי הממשלה האזרחית. דרישה זו נדחתה על הסף ובזלזול על ידי ואחידי. מפקד משמרות המהפכה הדף את הביקורת והטיל את האשמה למצב הנוכחי על הממשלה, בטענה שהיא כשלה ביישום רפורמות מבניות עוד לפני פרוץ הסכסוך.

בישראל עוקבים מקרוב אחר הסדקים בשלטון האיראני. בכיר ישראלי צוטט לאחרונה בערוץ האופוזיציה באומרו כי "ישנם סימני שבירה במשטר האיראני. אנחנו יוצרים את התנאים להפלתו, אך בסופו של דבר הכל תלוי בעם האיראני".

כספומטים ריקים ואינפלציה תלת-ספרתית

ההשלכות של המלחמה ושל הקרע בצמרת כבר מורגשות היטב ברחובות טהרן וערים מרכזיות נוספות. הדיווחים מהשטח מציירים תמונה של כאוס כלכלי. לפי דיווחים, רוב הכספומטים במדינה אינם פעילים או שרוקנו ממזומנים. שירותי הבנקאות המקוונים של בנקים מרכזיים, כמו "בנק מלי", חווים שיבושים קשים ומתמשכים.

בנוסף, עובדי מדינה מדווחים כי משכורות והטבות לא שולמו באופן סדיר בשלושת החודשים האחרונים. כמו כן, עוד לפני פרוץ המלחמה הנוכחית, האינפלציה על מוצרי יסוד באיראן נאמדה בטווח המבהיל של 105% עד 115%.

כעת, כשהמערכת הבנקאית מגמגמת והציבור האיראני מאבד את מעט הביטחון שעוד נותר לו בשלטון, נראה כי העימות בין פזשכיאן לוואחידי הוא הרבה יותר ממאבק אישי. זהו מאבק על עצם הישרדותו של המשטר בטהראן, שמוצא את עצמו לכוד בין השאיפות הצבאיות של משמרות המהפכה לבין המציאות הכלכלית שמאיימת לבלוע את הכל.