"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"טעות הרת אסון": נשיא גרמניה תוקף בחריפות את המלחמה באיראן

פרנק-ואלטר שטיינמאייר השווה את השבר ביחסים עם ארה"ב לפלישה הרוסית לאוקראינה, וקרא להפיק לקחים מהפחתת התלות ברוסיה • הנשיא, הממלא תפקיד טקסי, נקט עמדה נוקבת בהרבה מהקנצלר פרידריך מרץ • שר החוץ האיראני עראקצ'י בתגובה: "מגיע לו קרדיט"

,עודכן
0השמעה
נשיא גרמניה, פרנק-וולטר שטיינמאייר, בעת ביקורו בישראל כשר חוץ. צילום: דודי ועקנין

נשיא גרמניה פרנק-ואלטר שטיינמאייר תקף היום (שלישי) בחריפות יוצאת דופן את המלחמה באיראן, וכינה אותה ״טעות פוליטית הרת אסון״, והוסיף כי ״מלחמה זו נוגדת את המשפט הבינלאומי״.

שטיינמאייר, שכיהן בעבר כשר החוץ מטעם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, ממלא תפקיד טקסי בלבד במערכת הגרמנית. הוא נקט עמדה נוקבת הרבה יותר מקנצלר גרמניה פרידריך מרץ, שנמנע עד כה מלהתייחס לשאלת חוקיות המלחמה וביחס לעמיתיו במעצמות האירופיות הפגין את העמדה הקרובה ביותר לארה"ב וישראל. אך גם הוא הצהיר כי לו גרמניה היתה מתייעצת מראש, היתה ״ממליצה נגד״ המהלך.

נתניהו עם נשיא גרמניה,צילום: קובי גדעון, לע״מ

בנאומו השווה שטיינמאייר את השבר ביחסים עם ארה"ב לפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022. ״כפי שאני מאמין שיחסינו עם רוסיה לא יחזרו לכפי שהיו לפני ה-24 בפברואר 2022, כך אני מאמין שגם היחסים הטרנסאטלנטיים לא יחזרו לכפי שהיו לפני ה-20 בינואר 2025״, יום תחילת כהונתו השנייה של טראמפ.

שטיינמאייר קרא לגרמניה להפיק לקחים מתהליך הפחתת התלות ברוסיה ולהחילם גם על ארה"ב, בעיקר בתחומי הביטחון והטכנולוגיה. ״לאירופה יש כישרון, שווקים, הזדמנויות, וחשוב לא פחות, סטנדרטים אתיים. עלינו לבנות על כך״, אמר.

פוטין וטראמפ,צילום: אי.אף.פי

במקביל ליחסים העכורים בין היבשת לארה"ב, סין חזרה להיות שותפת הסחר הגדולה של גרמניה בשמונת החודשים הראשונים של 2025, ועקפה את ארה"ב לאחר שהמכסים האמריקניים פגעו ביצוא הגרמני. היקף הסחר בין גרמניה לארה"ב עמד באותה תקופה על יותר מ-163 מיליארד יורו. מרץ בעצמו ביקר בחודש שעבר בסין בראש משלחת עסקית, ונפגש עם הנשיא שי ג'ינפינג, ביקור שנתפס כניסיון לאזן את תלותה הכלכלית של גרמניה בסחר עם ארה"ב.

שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י הגיב לדברי שטיינמאייר בציוץ ברשת X: ״המשפט הבינלאומי מת בפועל בשל הסטנדרט הכפול המערבי… ועם זאת, מגיע לנשיא שטיינמאייר קרדיט על גינוי ההפרות כלפי האיראנים. מי שמחויב לשלטון החוק צריך גם הוא לדבר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר