בזמן שהמערכה בין ישראל לאיראן מטלטלת את האזור ומערערת את יציבות המשטר בטהרן, שב ועולה שמו של רזא פהלווי כאחת הדמויות הבולטות באופוזיציה האיראנית. בנו של השאה המודח, מוחמד רזא פהלווי, שהנהיג את איראן בטרם המהפכה האסלאמית ב-1979, נמצא כבר עשרות שנים בגלות, ומוצא עצמו שוב במוקד, לא רק כסמל לעבר, אלא כמועמד אפשרי לעתיד המדינה.
אלא שבין הדימוי, התמיכה הציבורית והמציאות הפוליטית, נראה כי ישנם פערים, כך עולה מניתוח שפורסם ב"ניו יורקר".
פהלווי, כיום בן 65, היה בן 18 בלבד כאשר המהפכה האסלאמית הפילה את שלטון אביו. באותה עת שהה בטקסס במסגרת הכשרתו כטייס קרב, כחלק מההכנה לייעודו העתידי כמלך מודרני. מאז, חי את רוב חייו בגלות, תחילה בין ארה"ב לאירופה, ובהמשך בעיקר בפרברי וושינגטון. בראיון בפודקאסט בשנת 2023 הודה כי מעולם לא באמת תכנן לחזור לאיראן: "הילדים שלי כאן... אם אחזור, למה בדיוק אני חוזר?".
הרקע האישי שלו משקף את המתח בין דימוי לממשות. אביו ביקש לחשל אותו כמנהיג באמצעות חינוך צבאי והיכרות עם החברה האיראנית, בעוד אמו העדיפה סביבה מוגנת יותר, עם מטפלות צרפתיות וחינוך אליטיסטי. כבר בילדותו, כך לפי יומניו של שר החצר אסדוללה עלאם, ניכרה הדואליות הזו: בין ניסיון לעצב יורש עצר נחוש לבין נטייה לאורח חיים מערבי ומרוחק מהמציאות האיראנית.
למרות זאת, במשך שנים שמר פהלווי על תדמית של יורש לגיטימי לשושלת הפהלווית. הוא המשיך להציג עצמו כיורש העצר, פרסם מסרים לעם האיראני, וניסה לבסס עצמו כדמות מאחדת. גישה זו נשענה על מסורת היסטורית עמוקה, שלפיה המלך נתפס כגורם המאחד של האומה הפרסית.
אלא שבפועל, מעמדו בתוך האופוזיציה האיראנית נותר מורכב. קבוצות שונות, בהן מיעוטים אתניים, פעילים ליברלים ואנשי שמאל, הסתייגו ממנו ולעיתים אף פעלו למנוע את התחזקותו, גם במחיר הותרת המשטר על כנו. באירועים ציבוריים, כמו כנס בג'ורג'טאון ב-2023, הוא אף נראה כאחד מבין שורה של דמויות, ולא כמנהיג מובהק.
בעקבות זאת, עם הזמן, שינה פהלווי את גישתו. באפריל 2023 הודיע כי לא יזדהה עוד עם קבוצה אופוזיציונית מסוימת, ובכך למעשה שאף למצב את עצמו מעל כולן. מהרדאד יוספיאני, ששימש כראש המטה שלו במשך 17 שנה, אמר על כך: "כשהייתי היועץ האסטרטגי שלו, הפילוסופיה הייתה 'היום - רק אחדות'. עכשיו הנוכחות שלו ברשתות משדרת 'היום - רק אני'".
בריאיון שהתפרסם ב"היום", בתו של פהלווי, הנסיכה נור, דחתה את הטענות לפיצול באופוזיציה האיראנית. לדבריה, כנס גדול שנערך במינכן בשנת 2025 הצליח להביא יחד מגוון רחב של קבוצות פוליטיות. "בכנס שיתוף הפעולה הלאומי שנערך במינכן בשנת 2025 שאבי הנחה, האופוזיציה הדמוקרטית, שכללה שמאל וימין, רפובליקנים ומונרכיסטים, וכל הקבוצות האתניות, התכנסה והסכימה על סדר יום משותף לפעולה".
פהלווי פעל לחזק את קשריו הבינלאומיים, ובמיוחד עם ישראל. ביקורו בירושלים בשנת 2023, ופגישותיו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו, סימנו קו ברור של הזדהות עם המחנה המבקש להפיל את המשטר האיראני. המהלך אמנם סייע לו בקרב מקבלי החלטות במערב, אך עורר גם ביקורת בקרב חלקים בציבור האיראני.
גל המחאות שפרץ באיראן בסוף דצמבר אשתקד ובינואר השנה העניק לו הזדמנות נדירה. בתוך ימים, הפגנות התפשטו ליותר מ-150 ערים, ובחלקן אף נשמעו קריאות לשובו: "יחי השאה". פהלווי עצמו מיהר לנצל את הרגע וקרא לאזרחים להתאחד נגד המשטר. בהמשך, אף טען כי "מיליוני איראנים קראו בשמי וביקשו את חזרתי", והציג זאת כמנדט להנהיג את תהליך המעבר.
אולם לצד התמיכה הסמלית, עלו גם סימני שאלה כבדים לגבי יכולתו להוביל שינוי ממשי, ובפרט מצד ארה"ב. על פי דוח מודיעין אמריקני, שהוכן לפני פרוץ ההסלמה והוצג לנשיא דונלד טראמפ כשבוע לפני תחילת הלחימה, ההערכה הייתה כי לפהלווי אין רשת ארגונית מספקת בתוך איראן שתאפשר לו להוביל הפלת משטר.
פרופ' ואלי נאסר, מומחה לאיראן מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, חידד זאת: "יש הבדל בין אנשים שאוהבים אותך לבין ארגון שפועל בשטח. אם אתה רוצה לשנות משטר, אתה צריך נוכחות בתוך המדינה".
בהתאם לכך, בוושינגטון היחס אליו מורכב. הנשיא טראמפ אמר כי בעוד "יש אנשים שאוהבים אותו", הוסיף כי "מישהו מתוך איראן אולי יהיה מתאים יותר", אמירה שמשתלבת בגישה רחבה יותר שנבחנה בממשל, שלפיה ניתן היה לנסות ליישם באיראן מודל דומה לזה שיושם בוונצואלה, שבו הוחלפה ההנהגה באמצעות גורמים מתוך המערכת.
על ידי תמיכה בתקיפות האמריקניות-ישראליות, פהלווי הפך למעשה לאיש המלוכה הראשון באימפריה הפרסית מזה 2,500 שנים שהזמין כוחות זרים לתקוף באיראן, גם אם הדבר נעשה על ידי המטרה הראויה של סיום הרודנות בתוך המדינה. על רקע זאת, נאסר הצביע על עומק הקרע בתוך החברה האיראנית: "המאבק כבר לא רק בין תומכי המשטר למתנגדיו, אלא בין מי ששונאים את המשטר לבין מי שאוהבים את המדינה", ולדבריו, פהלווי "נפל בדיוק לתוך הסדק הזה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו