משגר הלוויינים הפך לאיום האיראני על אירופה? משמעות הירי ל״אי המפציצים״

הניסיון האיראני לפגוע באי דייגו גרסיה שבאוקיינוס ההודי - 3,800 קילומטרים מחופיה הדרומיים של המדינה וכ-4,000 ק״מ מעומקה - העלה את החשש בעולם כי טהרן מחזיקה ביכולות ארוכות טווח גדולות בהרבה משצהירה.

לפי הדיווחים, שאושרו על ידי גורמים בריטיים רשמיים, אמש (שישי) נורו שני טילים לעבר האי שמארח את הבסיס שזכה לשם ״אי המפציצים״, כאשר אחד מהם נפל במעופו והשני יורט.

הדיווח על השיגור הגיע במקביל להחלטה הבריטית לאשר לארה״ב להשתמש בבסיסיה לפעולות שמטרתן להגן על חופש השיט במצר הורמוז. ה״וול סטריט ג׳ורנל״, שדיווח ראשון על הניסיון לפגוע באי, הוסיף מפי גורמים אמריקניים רשמיים כי מדובר בשיגור האיראני הראשון של טיל בליסטי בטווח בינוני ובניסיון לפגוע במטרה הרחוקה ביותר שאיראן כוונה אליה מאז פרוץ המלחמה.

רק בחודש שעבר הצהיר שר החוץ האיראני עבאס עראקצ׳י כי איראן הגבילה במכוון את טווח הטילים שלה ל-2,000 קילומטרים, כאשר דייגו גרסיה נמצא בטווח כפול מכך. האמירה הזו נועדה להתמודד עם הטענות האמריקניות כי איראן מפתחת טילים בין-יבשתיים, שעשויים גם לפגוע בשטחה היבשתי של ארה״ב. סוכנות הידיעות ״מהר״, המזוהה עם המשטר, כתבה כי הירי ״מראה שטווח הטילים האיראניים הוא מעבר למה שדמיין האויב״.

זהות הטיל שנורה לעבר דייגו גרסיה טרם אושרה רשמית, אך הרמטכ״ל איל זמיר תיאר אותו הערב כ״טיל בליסטי דו-שלבי לטווח של 4,000 קילומטרים״. תיאור זה, לפי ענבר, שולל את החורמשאהר, המתקדם ביותר בארסנל הבליסטי של איראן, שטווחו הרשמי עומד על 2,000 ק״מ, שכן מדובר בטיל חד-שלבי שאינו מתכנס לתיאור הצבאי. ״אין לנו בשלב זה מידע רשמי ומוסמך״, אמר ענבר, ועם זאת ציין כי החורמשאהר ״יכול בקלות לחצות 3,000 ק״מ״.

עם זאת, ענבר מוסיף: ״זה לא רק לשים פחות משקל בטיל ולקוות לטוב. יש אתגרים של בקרה, הנחיה וניהוג״. הוא מסביר כי ״הטיל צובר מהירות כה גבוהה כשהגוף שלו חודר את האטמוספירה והוא צריך לעמוד בעומסים כבירים, חום וגם אחרים. זה מאוד לא פשוט לבנות גוף שעומד בתנאים קיצוניים אלה״. הגעה ל-4,000 ק״מ, הוסיף, ״היא משהו מאתגר מאוד״.

"משפחות" הטילים

טילים בליסטיים מסווגים בעיקר לפי טווח: טילים קצרי טווח (SRBM) מגיעים עד 1,000 ק״מ, טילים בטווח בינוני (MRBM) בין 1,000 ל-3,000 ק״מ, וטילים בטווח-בינוני עליון (IRBM) בין 3,000 ל-5,500 ק״מ. מעל לכך נמצאים הטילים הבין-יבשתיים (ICBM), שטווחם עולה על 5,500 ק״מ. עד לירי אמש, הארסנל האיראני המוכר כלל בעיקר טילי MRBM. הירי לדייגו גרסיה, אם אכן הגיע לטווח של כ-4,000 ק״מ, מציב את איראן לראשונה בקטגוריית ה-IRBM - צעד אחד מתחת לטילים הבין-יבשתיים.

אפשרות נוספת שמעלים מומחים היא שאיראן עושה שימוש בטכנולוגיה שפיתחה במסגרת תוכנית החלל שלה כדי להרחיב את טווח הטילים הצבאיים. ענבר מצביע על משגר הלוויינים קאאם 100 של משמרות המהפכה כמועמד המרכזי — גם לאור העובדה שמדובר בטיל רב-שלבי, שמתאים לתיאור של זמיר אותו כדו-שלבי. ״הייתי בוחר בו כמועמד עתידי להיות טיל בליסטי ארוך טווח״, אמר. על פי הערכותיו, הקאאם 100 מסוגל תיאורטית להגיע ל-4,000 ק״מ ואף מעט יותר, אך עד כה לא נעשה בו שום ניסוי כטיל נושא ראש נפץ.

טווח של 4,000 ק״מ מכניס למפה בירות אירופיות כמו ברלין, רומא, וינה ואף לונדון, שנמצאת במרחק דומה לדייגו גרסיה מאיראן. עם זאת, ענבר מתייחס לאפשרות כי היה מדובר בניסיון איום איראני, יותר מכוונה אמתית: ״מסר שלא צולח הוא מסר חלש״, אך מוסיף כי ״נמסר שיצא מיירט, אז אם זה כך, הייתה התקרבות ממשית לבסיס. היא רואה בו מטרה לגיטימית״.

עבור טראמפ, הירי האיראני דווקא עשוי לשרת כמה מטרות פוליטיות. הראשונה פנימית: טראמפ ואנשיו טוענים כי איראן הרבה יותר מתקדמת בפיתוח טילים בליסטיים ממה שהיא מצהירה, ואף עשויה להתקרב ליכולת לפגוע בשטח ארצות הברית עצמה.

בזירה הבינלאומית הירי עשוי לאפשר להגביר את הלחץ על מדינות אירופה להצטרף למאמץ לפתיחת מצר הורמוז, שכן הירי לטריטוריה ריבונית אירופית, שמצטרף לטיווח של טורקיה וקפריסין, מעמיד את איראן כאיום ישיר על אירופה. בריטניה גינתה את מה שכינתה ״התקפות פזיזות של איראן״. משרד ההגנה הבריטי הוסיף כי ״ההשתוללות האיראנית ברחבי האזור ולקיחת מצר הורמוז כבן ערובה מהוות איום על האינטרסים ועל בעלות הברית של בריטניה״.