"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דיווח: כך מנסה רוסיה לעזור לאיראן לפגוע בכוחות אמריקניים

ככל שהעימות מול ארה״ב וישראל מתרחב, מוסקבה מעמיקה את שיתוף הפעולה הצבאי עם טהראן • לפי גורמים מודיעיניים ודיפלומטיים, רוסיה מספקת נתוני מודיעין ותובנות מבצעיות שנלמדו במלחמה באוקראינה • בוושינגטון מעריכים: הסיוע מוגבל אך מעניק יתרון תקיפה נקודתי

,עודכן
0השמעה
פגישת טראמפ-פוטין (ארכיון). צילום: רויטרס

לפי דיווח ב-The Wall Street Journal, רוסיה הרחיבה בתקופה האחרונה את שיתוף הפעולה המודיעיני והצבאי עם איראן, ומספקת לה צילומי לוויין וטכנולוגיות רחפנים משופרות שנועדו לסייע לטהראן לאתר ולתקוף יעדים אמריקניים ושל בעלות ברית של ארה"ב באזור המזרח התיכון.

על פי גורמים המעורים בפרטים, מוסקבה מעבירה לאיראן גם רכיבים מתקדמים לגרסאות משודרגות של רחפני שאהד, רכיבים אשר משפרים יכולות תקשורת, ניווט ודיוק בפגיעה במטרות. במקביל, רוסיה משתפת את טהראן בניסיון המבצעי שצברה בשימוש ברחפנים במלחמה באוקראינה, כולל המלצות טקטיות על מספר הרחפנים שיש להפעיל במתקפה ועל הגובה שממנו יש לשגרם.

איראן: טילים בליסטיים והכנתם לקראת שיגור במתקן תת קרקעי \\ איקס

עוד נמסר כי רוסיה סיפקה לאיראן מידע על מיקומי כוחות של צבא אמריקניים ושל בעלות בריתה של ארה"ב במזרח התיכון, וכי לאחר פרוץ הלחימה האחרונה הועברו לטהראן גם צילומי לוויין ישירות ממערך הלוויינים הצבאי של רוסיה.

לדברי גורמים מודיעיניים ודיפלומטיים, הסיוע הרוסי תרם בין היתר לשורת תקיפות איראניות נגד מערכות אמריקניות באזור המפרץ. בין היעדים שנפגעו: מכ״ם התרעה מוקדמת של מערכת ההגנה האווירית THAAD בירדן וכן מטרות נוספות בבחריין, כווית ועומאן.

צילומי הלוויין שמספקת רוסיה מאפשרים, לפי מומחים, פירוט רב יותר של תנועות כוחות יבשתיים וימיים ושל מתקנים צבאיים. מידע כזה יכול לסייע הן בתכנון התקיפה והן בהערכת הנזק לאחריה.

מערכת THAAD האמריקנית,צילום: AFP

ג’ים למסון, חוקר אורח בקינגס קולג’ לונדון ולשעבר אנליסט ב-CIA שהתמחה בצבא האיראני, הסביר כי מידע מפורט על סוגי מטוסים, אתרי תחמושת, מערכות הגנה אווירית ותנועות ימיות עשוי להיות בעל ערך מודיעיני גבוה במיוחד עבור טהראן. אנליסטים צבאיים מציינים כי דפוסי התקיפה של איראן במפרץ הפכו דומים יותר ויותר לטקטיקות שבהן משתמשת רוסיה באוקראינה. לפי ההערכות, איראן עושה שימוש בגלי רחפנים כדי להעמיס על מערכות המכ״ם וההגנה האווירית, ולאחר מכן משגרת טילים לעבר היעד.

ניקול גרייבסקי, פרופסורית באוניברסיטת Sciences Po בפריז, ציינה כי התקיפות האיראניות הפכו ממוקדות יותר במערכות מכ״ם ובמרכזי שליטה ובקרה - תבנית פעולה המזכירה מאוד את זו של הצבא הרוסי.

עם זאת, בבית הלבן טוענים כי הסיוע הרוסי אינו משנה באופן מהותי את מאזן הכוחות. דוברת הממשל האמריקני אוליביה וויילס אמרה כי ארה״ב תקפה יותר מ-7,000 מטרות והשמידה מעל 100 כלי שיט איראניים, וכי כתוצאה מכך ירדו מתקפות הטילים האיראניות בכ-90% ומתקפות הרחפנים בכ-95%.

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין והמנהיג העליון אייתולה חמינאיי,צילום: SalamPix/ABACPRESS.COM

למרות שאין בין המדינות ברית צבאית רשמית, איראן נחשבת לשותפה הקרובה ביותר של רוסיה במזרח התיכון. הקשרים בין המדינות התחזקו במיוחד מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה.

במהלך השנים האחרונות הקימו שתי המדינות ועדות עבודה משותפות לשיתוף ידע צבאי, משלחות צבאיות מבקרות זו אצל זו וחיילים משתי המדינות מתאמנים יחד. רוסיה אף סייעה בבנייה ושיגור של אחד ממערכי הלוויינים האחרונים של איראן.

עם זאת, אחד המרכיבים המרכזיים בשיתוף הפעולה בין המדינות היה דווקא בכיוון ההפוך: איראן סיפקה לרוסיה רחפני שאהד, ששימשו את הצבא הרוסי בהיקף נרחב במלחמה באוקראינה. לפי קייב, רוסיה השתמשה ביותר מ-57 אלף רחפנים מסוג זה מאז תחילת המלחמה, ואף החלה לייצר את הרחפנים גם בתחומה ולשפר אותם כך שיוכלו לנווט בדיוק רב יותר ולעמוד טוב יותר בפני שיבוש אלקטרוני. חלק מהחידושים הללו מועברים כעת חזרה לאיראן.

פגיעת טיל רוסי במזרח אוקראינה, השבוע,צילום: AFP

לפי מומחים, הסיוע שמעניקה רוסיה לאיראן מוגבל בין היתר בגלל המלחמה המתמשכת באוקראינה וגם בשל רצונה של מוסקבה שלא להחריף יתר על המידה את היחסים עם וושינגטון. עם זאת, הסיוע הקיים עדיין נחשב משמעותי. לדברי למסון, נתוני לוויין והכוונה טקטית בתחום הרחפנים מעניקים לאיראן יכולת טובה יותר לפגוע ביעדים צבאיים ספציפיים.

המלחמה באיראן משרתת במידה מסוימת גם את האינטרסים של רוסיה: היא שוחקת את מלאי מערכות ההגנה האווירית של ארה״ב והמערב, ומעלה את מחירי הנפט בעקבות הפגיעה בתנועת האנרגיה במצר הורמוז - מקור הכנסה מרכזי לכלכלה הרוסית.

עם זאת, במוסקבה מודעים גם לסיכונים. קריסת המשטר האיראני, אם תתרחש, עלולה לפגוע באינטרסים של הקרמלין באזור. למרות היחסים האישיים בין ולדימיר פוטין לדונלד טראמפ, מוסקבה עדיין רואה בוושינגטון יריבה אסטרטגית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר