בין איראן לישראל: הדילמה של מצרים וירדן

הקואליציה האמריקנית־ישראלית נגד איראן הציבה את מדינות ערב המתונות, ובעיקר את ירדן ומצרים, במצב מורכב. המצרים והירדנים - בעלי ברית של וושינגטון ובעלי הסכמי שלום עם ישראל - מצאו עצמם נדרשים לאזן בין מחויבויות אסטרטגיות, לחצים אזוריים ודעת קהל פנימית. על כן, העמדות הנשמעות מקהיר ומעמאן משלבות מחד גיסא זהירות מדינית בשל החשש מפני הסלמה אזורית; ומאידך גיסא חשד עמוק לגבי השלכותיה של המלחמה על מאזן הכוחות במזרח התיכון, ובמילים אחרות: רתיעה מפני עלייה מטאורית בהגמוניה הישראלית באזור.

ברמה הרשמית מצרים וירדן אימצו קו פעולה דומה: התנגדות להסלמה צבאית, תמיכה במשא ומתן עם איראן לטובת הסדר מדיני וגינוי פגיעה בריבונותן של מדינות ערב במפרץ הפרסי. נשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי הדגיש כי הפתרון למשברים באזור חייב להיות דיפלומטי - והזהיר כי הסלמה נוספת עלולה לפגוע ביציבות האזורית ואף הבינלאומית. לדבריו, "מלחמות עלולות להוביל לקריסתן של מדינות - ולא רק לקריסת משטרים - ולכך תהיה השפעה שלילית מאוד על יציבות האזור". לכן קהיר קוראת להפסקת הלחימה ולחזרה לשולחן המשא ומתן, ואף מציעה את שירותה כגורם מתווך בין וושינגטון לטהרן.

גם עמאן הביעה דאגה נוכח המלחמה, אבל ממניעים ברורים יותר מאשר מצרים. בשבוע הראשון של המלחמה דיווחו כלי התקשורת בירדן על ירי של 119 טילים וכטב"מים על הממלכה. אמנם היא הדגישה שלא תאפשר פגיעה בביטחונה או חדירה למרחב האווירי שלה, אבל מודעת היטב למצבה הגיאופוליטי המורכב: ירדן כלואה בין מוקדי העימות האזורי - איראן וישראל - ולכן נדרשת להגן על ריבונותה ועל ביטחונה מבלי להיגרר לעימות באופן פומבי וישיר.

חשש מפגיעה כלכלית

אל ההיבט המדיני־ביטחוני מצטרף כמובן גם שיקול נוסף: במצרים ובירדן נשמע חשש ברור מפני הסכנה לפגיעה ביציבות הכלכלית. א־סיסי הזהיר כי סגירת מצר הורמוז עלולה לפגוע בתנועת הסחר באזור ובעיקר בתעלת סואץ, שכבר ספגה הפסדים כבדים מאז אוקטובר 2023 (ואף לפני כן בשל מגפת הקורונה והמלחמה באוקראינה). הוא גם ציין כי על הממשלה להיערך לכל תרחיש אפשרי, והדגיש כי "חשוב שהמדינה והעם יישארו מאוחדים". יציבות ועמידות הן עמודי התווך בעת משבר, אמר הנשיא המצרי, מתוך מודעות שבעיותיה הכלכליות של מצרים עלולות להוציא את עמו שלו לרחובות.

עם זאת, הדיון במרחב הציבורי, לרבות באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות, מציג מרכיב נוסף בתמונה. פוליטיקאים, אינטלקטואלים ועיתונאים רבים לא רואים במלחמה הנוכחית רק עימות בין איראן לישראל ולארה"ב. לטענתם, מדובר בתהליך רחב הרבה יותר של עיצוב מחדש של המזה"ת. דמות בולטת בדיון זה היא עמר מוסא, לשעבר שר החוץ של מצרים ומזכ"ל הליגה הערבית. מוסא, אשר נמנע מלגנות את ההתקפה האיראנית נגד מדינות המפרץ הפרסי, הזהיר כי מאחורי המלחמה עומד מהלך אמריקני־ישראלי שמבקש לשנות את הסדר האזורי ולהכפיף אותו ואת מדינות ערב תחת הגמוניה ישראלית (צבאית ופוליטית).

חשוב לציין כי מולם נשמעים גם קולות אחרים, מעטים אמנם ובעיקר ממדינות המפרץ, אבל כאלה שרואים באיראן את האיום המרכזי על ביטחון המזה"ת כולו. מבחינתם, הפלת משטר האייתוללות או החלשתו תפחית משמעותית את השפעתו על ארגוני הפרוקסי האיראניים באזור בצורה שתוביל לשינוי מאזן הכוחות לטובת מדינות ערב המתונות.

ברי שהמחלוקת המשתקפת מהדיון הזה מציגה פערים עמוקים בתוך העולם הערבי ביחס לשאלה מי הוא מקור האיום המרכזי על יציבות האזור וכיצד יש להתמודד עימו. 

בסופו של דבר, מצרים וירדן ניצבות בפני אותה הדילמה המלווה את העולם הערבי בעשורים האחרונים: כיצד לשמור על האינטרסים הלאומיים שלהן בזמן שמוקדי הכוח מצויים ברובם בידי שחקנים חיצוניים. כך שבכל תרחיש שבו יסתיים העימות, האתגר האמיתי של מצרים וירדן יהיה להבטיח כי ההסדר שיתגבש בעקבותיו לא יבוא על חשבון מעמדן האסטרטגי באזור.

הכותב הוא מומחה לעולם הערבי במחלקה למזרח התיכון באונ' בר־אילן.