"בלי זה - המלחמה כישלון": המרדף שיכריע את גורל המערכה באיראן

כ-440 ק"ג של אורניום מועשר לרמה של 60%, הקבורים ברובם עמוק מתחת להר במתקן באיספהאן, מהווים את האתגר הגרעיני הבלתי פתור הגדול ביותר של המלחמה באיראן. הסכנה ברורה: אם תתקבל ההחלטה הפוליטית בטהרן, איראן עשויה להחזיק בנשק גרעיני אולי תוך ימים ספורים, בהינתן האמצעים הדרושים שבידיה - אמצעים שאליהם חתרה במשך עשורים.

"המשימה די הושלמה", אמר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אמש (שני) בהצהרה שעוררה הרמת גבות בישראל, אך הוסיף כי ארה"ב "לא תרפה עד שהאויב יובס לחלוטין".

לכך יש להוסיף את ההתעקשות של וושינגטון עוד מהקיץ שעבר כי מתקני הגרעין "הושמדו" והסכנה הוסרה - הצהרה שמומחים רבים מעולם לא קיבלו, ושכעת המציאות בשטח מאתגרת מחדש.

פצצת ביקוע גרעיני מבוססת על תגובת שרשרת בלתי נשלטת של פיצול אטומים, המשחררת אנרגיה עצומה בשבריר שנייה. כדי שזה יקרה דרוש חומר שאטומיו מתפצלים בקלות ומסוגלים לתמוך בתגובת השרשרת. האורניום מתאים לכך, אך באורניום טבעי ריכוז האטומים המתאימים נמוך מדי.

כאן נכנסות הצנטריפוגות. בהסבר גס, מדובר במכונות שמסתובבות במהירות עצומה ומפרידות בין סוגי האטומים לפי משקלם, תוך ריכוז האטומים המסוגלים לתמוך בתגובת השרשרת. לשימוש אזרחי, כמו הפעלת כור גרעיני, מספיקה רמת העשרה של כ-5% בלבד. הרמה הדרושה לנשק גרעיני מוגדרת בדרך כלל כרמת העשרה של 90%.

כלומר, כדי להשיג נשק גרעיני יצטרכו האיראנים להעלות את רמת ההעשרה, להמיר את האורניום המועשר המוחזק בצורת גז לכדור מתכת, לשלבו בתוך מנגנון פיצוץ מורכב ולהרכיבו על טיל. מבחינת פלטפורמת השיגור, האיראנים עסקו בשתי זרועות המאמץ באופן אינטנסיבי - גם בהתאמת הטיל לנשיאת ראש גרעיני וגם בפיתוח טילים לטווחים מאיימים.

מתקני ההעשרה נפגעו - האורניום נשאר

מנגנון הפיצוץ, שהעיסוק בו התרכז במסגרת "קבוצת הנשק", עסק בפיתוח מערכת הדק מדויקת שתדחס את החומר הגרעיני למסה קריטית ברגע הנכון. גם בתחום זה תועדה פעילות איראנית נרחבת לאורך שנים, ובמבצע יוני 2025 חוסלו עשרות מדענים שעסקו בכך ישירות.

מתקני ההעשרה בנתנז ובפורדו, שאיכלסו אלפי צנטריפוגות מתקדמות, הושמדו או נוטרלו. מתקן ההמרה למתכת באיספהאן נפגע קשות, ועשרות מדענים מקבוצת הנשק חוסלו. ניתן לתאר זאת כפגיעה עמוקה - אולי מכרעת - בפרויקט הגרעין האיראני במובניו התעשייתיים.

למרות זאת, כ-440 ק"ג של אורניום מועשר - ולפי הצהרת המשלחת האיראנית עצמה במשא ומתן עם ארה"ב אף יותר מכך - משאירים אפשרות לפריצה לנשק גרעיני ב"מסלול פרטיזני": נחבא מהעין, סודי, ואינו דורש מתקני העשרה גדולים.

המרחק מנשק גרעיני, בהינתן שהשלבים הקשורים למנגנון הפיצוץ והתאמת המתקן לטיל הושלמו, מוערך בימים או שבועות אחדים.

"עד כה, בתחום הגרעין אנחנו בצילום מסך של סיום עם כלביא", אמר לנו אבנר וילן, בכיר לשעבר במערכת הביטחון. "אם המלחמה תיגמר כשהחומר ברשותם והמשטר שורד - הדבר יהיה כישלון. אחרי שהבינו שלהיות מדינת סף לא שומר עליהם מפני תקיפה, ואחרי ששרדו עימות מול הצבא הכי חזק בעולם, המוטיבציה שלהם להחזיק בנשק גרעיני גדלה ולא פחתה".

הסכנה, מסביר וילן, קיימת גם לנוכח הפגיעה הרחבה במתקני ההעשרה בקיץ. "גם מתקן קטן מאוד - של 100 עד 200 צנטריפוגות - אולי באיזה אולם ספורט במזרח איראן, עשוי להספיק. החתימה של אירוע כזה עלולה להיות קטנה מודיעינית, בוודאי לאחר שנכסים מודיעיניים מומשו ככל הנראה במהלך המלחמה".

וילן מזהיר מפני חציית הסף הגרעיני, שתשנה את התמונה. "אם איראן תפוצץ מתקן גרעיני במדבר, יהיה קשה מאוד לכנס קואליציה למבצע צבאי. מה יגידו? פוצצנו אחד, יש לנו עוד אחד על טיל. זה לא שולל לגמרי אפשרות של פעולה צבאית, אבל זה אזור שאנחנו לגמרי לא רוצים להיות בו".

הדילמה המבצעית: מה עושים עם האורניום

החשיבות של מאגר האורניום הזה ברורה לכולם, ובארה"ב החלו כבר בשבוע שעבר דיווחים על פעולה צבאית אפשרית לחילוץ החומר. מה שלא הסכימה איראן לעשות במסגרת המשא ומתן שלפני המלחמה - תעשה כביכול ארה"ב בעצמה.

מה עומד למעשה בלב העניין? החומר המועשר מוחזק בגלילי ניקל קטנים - לא גדולים מבלון גז ביתי - שכן ריכוזו הגבוה מחייב פיזורו בין מיכלים רבים כדי למנוע הגעה למסה קריטית.

עם פרוץ המלחמה בחודש יוני הודיעה איראן כי נקטה צעדים לאבטחת מאגר האורניום המועשר שלה. מאז, הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לא קיבלה גישה לאתרים הגרעיניים שנפגעו.

מנכ"ל הסוכנות, רפאל גרוסי, אמר אתמול בפריז כי "קצת יותר מ-200 קילוגרם של אורניום מועשר ב-60 אחוז" מוחזקים באיספהאן, תוך שציין כי מדובר ב"הנחה נפוצה שהחומר עדיין שם". לגבי נתנז הוסיף: "ישנה כמות גם שם, שאנחנו מאמינים שעדיין נמצאת במקום".

במרכזו של המרכז הגרעיני באיספהאן שכן קומפלקס תעשייתי גדול שכלל מתקני המרת אורניום ומבני ייצור צנטריפוגות - שניהם נפגעו קשה בתקיפות. בלב הר הגרניט שבתחום האתר נבנה מתחם מנהרות תת-קרקעי.

לפי תמונות לוויין, ארה"ב תקפה אותו בקיץ האחרון בטילי טומהוק, ושלושת פתחי הכניסה אליו נחסמו מאז. שם, כך לפי הערכות ופרסומים במערב, מצוי רוב מאגר האורניום.

מתחם נתנז, שהיה לב ליבה של תוכנית ההעשרה האיראנית, הותקף פעמים רבות במהלך המלחמה על ידי ישראל וארה"ב, וצנטריפוגותיו יצאו כולן משימוש. אולם לפי הערכות מכון המדע והביטחון הבינלאומי (ISIS), ייתכן שאיראן פינתה חלק מהמאגר עוד במהלך הלחימה אל מתחם המנהרות הסמוך, עמוק בתוך ההר המכונה "הר המכוש", מחוץ לטווח החדירה של מפצחות הבונקרים האמריקניות. "ישנה כמות גם שם, שאנחנו מאמינים שעדיין נמצאת במקום", אמר גרוסי אתמול בפריז.

כפועל יוצא, המשמעות של שמירת האורניום במתקנים התת־קרקעיים הללו עשויה להוביל למסקנה כי ייתכן צורך בכוחות קרקעיים. טראמפ לא שלל זאת. "אין לי עכבות בנוגע לכוחות קרקעיים", אמר השבוע לניו יורק פוסט. "כל נשיא אומר 'לא יהיו כוחות קרקעיים'. אני לא אומר את זה".

התרחיש: מבצע קרקעי לאיסוף האורניום

CNN דיווח אתמול, בהסתמך על שבעה גורמים בכירים, כי חילוץ האורניום ידרוש "מספר משמעותי של כוחות קרקע אמריקניים, מעבר לנוכחות מצומצמת של כוחות מיוחדים".

פרופ' דני אורבך, היסטוריון צבאי מהאוניברסיטה העברית, אמר לישראל היום כי מבצע כזה לא יהיה מבצע קומנדו קלאסי. "זה משהו שמצריך יחידות גדולות בהרבה - כמה אלפי חיילים, שבליווי כיסוי אווירי אינטנסיבי יוכלו להישאר בשטח כמה ימים ולבצע חילוץ מרוכז של האורניום", אמר. לדבריו, תרחיש כזה אפשרי בעיקר בשל העוצמה האווירית של ארה"ב.

ההבנה שלא ניתן לנטרל את הסכנה הנשקפת ממאגר האורניום מהאוויר הובילה את הממשל האמריקני לדון באפשרות של מבצע קרקעי לתפיסתו, כך לפי שבעה גורמים בכירים, לשעבר ובהווה, ששוחחו עם CNN. זה לא יהיה מבצע כוחות מיוחדים מצומצם כמו לכידת מדורו; לפי אותם גורמים, המשימה תדרוש לפחות מאות חיילים בשל המורכבות הלוגיסטית של המבצע.

לפי CNN, המשימה תכלול כמה שלבים: הגעה אווירית לשטח האויב במסוקים או במטוסי תובלה מיוחדים, ביסוס הגנה מקיפה סביב האתר תוך כיסוי אווירי מתמשך, ופעולות הנדסיות לפתיחת פתחי המנהרות שנחסמו על ידי האיראנים. לבסוף - הפעולה עצמה: צוותי מומחים גרעיניים שייכנסו לאתר כדי לאבטח או לנטרל את האורניום, בין אם על ידי פינויו ובין אם על ידי השמדתו במקום. "הלוגיסטיקה והסיכון הכרוכים בכך יהיו אסטרונומיים", אמר גורם אחד המכיר את הדיונים.

מי שעשויה לקבל עליה את המשימה היא דיוויזיית הצנחנים ה־82 המעוטרת של הצבא האמריקני. לפי פרסום של ה"וושינגטון פוסט" מיום שישי, הצבא ביטל בפתאומיות בימים האחרונים תרגיל מטה גדול של הדיוויזיה - מה שהצית ספקולציות בתוך הפנטגון כי היא עשויה להישלח למזרח התיכון. נכון ליום שישי טרם הוצאו פקודות פריסה, אך גורם המעורה בפרטים אמר ל"פוסט": "כולנו מתכוננים למשהו, ליתר ביטחון".

וילן מזהיר מסיכומים מוקדמים: "צריך להיות צנועים. גם אם המלחמה תוביל לתהליכים שבסופו של דבר, לדוגמה, המשטר ייפול - זה לא אומר שהיציאה אליה הייתה מוצדקת אם לא היה ברור מראש איך זה יסתיים. הימור מוצלח הוא עדיין הימור".