"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
שיקול פנימי - או "קלף אסטרטגי": לאן נעלמו החות'ים?
למרות שהובילו את ציר ההתנגדות בשנה האחרונה, הארגון עדיין לא נכנס למערכה נגד ישראל ואיראן • שני הסברים אפשריים - אך ככל שיגבר הלחץ על איראן, ייתכן שהחישוב ישתנה • פרשנות
החות'ים בכינוס צבאי מצפון לצנעא (ארכיון). צילום: AFP

שיקול פנימי - או "קלף אסטרטגי": לאן נעלמו החות'ים?

למרות שהובילו את ציר ההתנגדות בשנה האחרונה, הארגון עדיין לא נכנס למערכה נגד ישראל ואיראן • שני הסברים אפשריים - אך ככל שיגבר הלחץ על איראן, ייתכן שהחישוב ישתנה • פרשנות

דני סיטרינוביץ'
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

בניגוד להערכות מוקדמות, החות'ים עדיין לא נכנסו למערכה למרות שהובילו את הציר בעימותים מול ישראל וארצות הברית בשנה האחרונה. ייתכן שאיראן שומרת את הקלף החות'י לשלבים מאוחרים יותר של המערכה.

מאז מתקפת ה-7 באוקטובר הפך ארגון אנצאר אללה, הידוע יותר בשם החות'ים, לאחד השחקנים המרכזיים במערכה נגד ישראל ואף מול ארצות הברית. בשנה האחרונה הובילו החות'ים את הפעילות הצבאית של ״ציר ההתנגדות״, בעיקר באמצעות שיגור טילים וכטב״מים לעבר ישראל ותקיפות נגד ספינות שחצו את מצרי באב אל-מנדב.

החות'ים מתרגלים פשיטה על יישובים בישראל

גם התקיפות המשמעותיות של ישראל וארצות הברית נגד תשתיות אזרחיות וצבאיות של הארגון בתימן לא הצליחו לעצור לחלוטין את פעילותו. החות'ים המשיכו לשגר טילים לעבר ישראל ולתקוף ספינות בים האדום עד להפסקת האש בין ישראל לחמאס.

בכך מייצב הארגון את עצמו כאחד המובילים של ציר ההתנגדות, במיוחד על רקע ההססנות היחסית של חיזבאללה ושל המיליציות השיעיות בעיראק. לכן היה זה אך טבעי להעריך כי עם תחילת העימות הישיר בין ישראל, ארצות הברית ואיראן, החות'ים יצטרפו במהירות ללחימה לצד טהרן, בוודאי לאור הדיווחים כי בשנים האחרונות פעלו יחד עם איראן להרחבת יכולותיהם האסטרטגיות.

ואולם, גם לאחר תחילת המערכה החות'ים עדיין לא נכנסו אליה באופן מלא. דווקא חיזבאללה והמיליציות השיעיות בעיראק הן שהגבירו את פעילותן, דבר שמעורר תהיות לגבי המדיניות של הנהגת החות'ים. זאת במיוחד לאור הצהרותיו הפומביות של מנהיג הארגון, עבד אל-מלכ אל-חות'י, שהציג את העימות כמאבק רחב נגד ״השטן״, ביטוי שבו הוא משתמש לעיתים קרובות בהתייחסות לישראל ולארצות הברית.

מנהיג החות'ים, עבד אל-מלכ אל-חות'י, צילום: רשתות ערביות

לכן נשאלת השאלה: מדוע ארגון שנחשב קיצוני ואגרסיבי כל כך בוחר דווקא כעת לנהוג באיפוק?

ייתכן שיש לכך שני הסברים מרכזיים:

הסבר א': תיאום אסטרטגי עם איראן

ייתכן שאיראן מעדיפה שהחות'ים ייכנסו למערכה רק בשלבים מתקדמים יותר שלה. אם טהרן מעריכה שמדובר במלחמת התשה ממושכת, שמירת החות'ים ככוח פעיל לשלב מאוחר יכולה להוות מכפיל כוח משמעותי. כניסה מאוחרת שלהם למערכה, באמצעות שיגורי טילים, תקיפות בים האדום או פגיעה בספנות בינלאומית, עשויה להרחיב את הלחץ על ישראל ועל ארצות הברית בזמן קריטי.

בנוסף, ייתכן שקיים תיאום בין טהרן לבין הנהגת החות'ים בצנעא, שלפיו הארגון נשמר גם כאיום מול ריאד ואבו דאבי. כל עוד סעודיה ואיחוד האמירויות אינן מתערבות ישירות בעימות הנוכחי, החות'ים עשויים להימנע מהסלמה שתגרור את מדינות המפרץ למערכה.

שומר את החות'ים לשלב מאוחר? נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, צילום: רשתות ערביות

הסבר ב': שיקולים פנימיים של החות'ים

גם שיקולים מקומיים עשויים להסביר את האיפוק היחסי. מצבם הפוליטי של החות'ים בתוך תימן השתפר בשנים האחרונות, בין היתר על רקע המתיחות בין סעודיה לבין איחוד האמירויות סביב השליטה בדרום תימן. מצב זה מעניק לחות'ים מרחב פעולה גדול יותר בתוך המדינה.

כניסה למערכה ישירה מול ישראל או ארצות הברית עלולה לחשוף את הארגון לגל תקיפות משמעותי נוסף שיפגע בתשתיותיו הצבאיות והפוליטיות בתימן. לכן ייתכן שהנהגת הארגון מעריכה כי בשלב זה עדיף להימנע מהסלמה.

בנוסף, ייתכן שהחות'ים סבורים כי עצם האיום הגלום ביכולותיהם, במיוחד ביכולת לשבש את נתיבי הסחר דרך מצרי באב אל-מנדב, כבר מייצר הרתעה מספקת מול גורמים אזוריים ובינלאומיים.

התמונה עלולה להשתנות

עם זאת, מצבה של איראן במערכה עשוי לשנות את החישוב החות'י. ככל שהלחץ הישראלי והאמריקני על איראן יגבר, ובמיוחד אם יעלה חשש ממשי לערעור יציבות המשטר בטהרן, ייתכן שהחות'ים ירגישו מחויבות גדולה יותר להיכנס לעימות באופן פעיל.

בתרחיש כזה ניתן לצפות לשורה של צעדים מצד הארגון: שיגור טילים וכטב״מים לעבר ישראל, תקיפות ספינות החוצות את מצרי באב אל-
מנדב ואף ניסיונות לפגוע בנוכחות הימית האמריקנית באזור הים הערבי.

כניסה כזו של החות'ים למערכה עשויה לסייע לציר ההתנגדות לפזר את הלחץ הצבאי מעל איראן, לפתוח זירה נוספת מול ישראל ולהציב אתגר מחודש לנוכחות הימית האמריקנית באזור.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...