שלב אחר שלב: כך חמינאי ומקורביו סללו את הדרך לחיסולו

חיסולו הדרמטי של מנהיג איראן עלי חמינאי הכה בהלם את העולם השיעי. בטלוויזיה בטהרן מבשרי מותו התייפחו באופן מוחצן. בבגדד פעילים שיעים ניסו לשווא לחדור לאזור השגרירויות ונבלמו על ידי כוחות הביטחון. אפילו בחבל קשמיר בהודו, מפגינים שיעים התפרעו ברחובות בעודם נושאים כרזות עם תמונתו של הרודן.

הדיקטטור בן ה-86 לא היה בשבילם "רק" ראש מדינה ו"מנהיג ציר ההתנגדות". מבחינתם, מדובר בסמכות דתית עליונה מתוקף תוארו כ"מודל לחיקוי" (מרג'ע תקליד) ודרגתו ההלכתית כאייתוללה. "נציג אללה עלי אדמות". מאז ומתמיד היה טמון בחיסולו סיכון לנקמה דתית, שלא לומר מלחמת דת. צחוק הגורל הוא שחמינאי ומקורביו לא הבינו איך בכל החלטה מטורפת, הסיכון שבהמשך שלטונם הפך לגדול ומוחשי הרבה יותר. במו ידיהם הם הסירו ממנו את החסינות - שלב אחר שלב.

שלא במפתיע, לשכתו של חמינאי דאגה לפרסם בחשבונותיו קריקטורה שנועדה לפרוט על רגשי הנקם של המאמינים. האיור הציג את דמותו של הח'ליף עלי אבן אבו טאלב, המכונה חיידר, כשהוא מחזיק את החרב "ד'ו אלפיקאר". לפי האמונה השיעית, החרב נמסרה לו על ידי הנביא מוחמד, שבעצמו קיבל אותה מ"המלאך ג'יבריל". באיור מטחי הטילים הבליסטיים מדמים את אותה חרב. עלי שנחשב ל"יורשו הלגיטימי" של מוחמד, מושווה למנהיג איראן. בקיצור, הכרזת מלחמת דת.

חיסולו של חמינאי מתחבר לרשימה ארוכה של מנהיגי דת שיעים שיצאו לקרבות אבודים מראש מול כוחות גדולים מהם ומצאו את מותם. תומכיו, כמו מזכ"ל חיזבאללה בלבנון נעים קאסם, מקדמים כבר עכשיו נרטיבים אנטישמיים. הם מאשימים את היהודים בתור "רוצחי הנביאים". מכאן שקהילות של יהודים וישראלים בעולם מצויות כעת בסכנה מפיגועי נקמה.

ועדיין, למרות תדלוק האנטישמיות והסיכונים, נראה שחמינאי לא הותיר ברירה אחרת עבור ישראל וארה"ב. חמינאי פספס שורת הזדמנויות להגיע להסדר ו"לשתות את כוס התרעלה". כך תיאר זאת קודמו רוחאללה ח'ומייני את הסכם שביתת הנשק במלחמה מול עיראק. לו היה לומד ממנו ומתפשר בדרך כלשהי, כנראה שהיה שורד עוד מספר שנים ומעביר את השלטון ליורשו באופן מסודר.

במקום זאת, אחרי טבח 7 באוקטובר ופרוץ המלחמה בעזה, המשטר האסלאמיסטי בחר להמשיך לתמוך בחמאס בעקיפין ובמקביל ניסה להאיץ את המרוץ לנשק להשמדה המונית ואת ייצור הטילים הבליסטיים. עם סופו של מבצע "עם כלביא", שבו נחל חמינאי תבוסה מהדהדת וספג פגיעה משמעותית בתוכנית הגרעין, חמינאי התעקש להמשיך ולנסות לשקם את תוכניות הנשק. אפילו בשבועות האחרונים, כאשר הוצע חבל הצלה בדמות נתיב דיפלומטי, חמינאי ומקורביו סירבו לדון בהשבתת הטילים הבליסטיים, הפסקת התמיכה בפרוקסיס במזרח התיכון ובפירוק תשתיות הגרעין שנותרו.

המשמעות הישירה של מהלכי האייתוללה הפכה את הסיכון שבהמשך שלטונו לגדול יותר מאיום הנקמה הנוכחי. במעשיו חמינאי הוכיח שהוא ויורשיו ימשיכו בניסיונותיהם להפיץ את "המהפכה האסלאמית" לכל רחבי המזרח התיכון ומעבר לו. תוכנית הגרעין, ארגוני הטרור, מערך הטילים הבליסטיים, האובססיה להשמדת ישראל – כולם התחברו לאידיאולוגיה שחתרה להביא לקריסת הסדר הקיים באזור. משנה ששונה רק במעט מזו של ארגוני טרור פחות מתוחכמים ובעלי משאבים כמו דאעש וחמאס. בשנים האחרונות, האידיאולוגיה הקיצונית של חמינאי כבר קרמה עור וגידים עם הקמת מסדרון שיעי רציף מטהרן ועד ביירות.

נראה שההחלטה אחת הביאה לנפילת הפור בכל הנוגע לגורלו של חמינאי. הדיכוי האכזרי של המפגינים האיראנים ורצח של עשרות אלפים מהם, הבהיר לממשל האמריקני שנטרפה דעתם של האייתוללה ותומכיו. הייתה זו הוכחה ניצחת לכך שבמוקדם או במאוחר, הם לא יהססו להצית מלחמת שמד נגד האזור כולו, שכל הסכם איתם משול לכתיבת אותיות בחול.

כעת התקווה היא שבקרוב יהיה זה סופו של משטר האימים.