דיון חירום באו"ם: גינויים חריפים נגד איראן וקריאות להפסקת אש

מועצת הביטחון של האו"ם התכנסה הלילה (בין שבת לראשון) לדיון חירום לבקשת איראן, עם פתיחת התקיפות של ישראל וארצות הברית במסגרת מבצעי "שאגת הארי" ו"זעם אדיר".

בפתח הפגישה, מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש גינה את "התקיפות הצבאיות הנרחבות" והזהיר מפני "איום חמור על השלום והביטחון הבינלאומיים". הוא הזכיר כי אמנת האו"ם מחייבת מדינות "להימנע מאיום או שימוש בכוח נגד שלמותה הטריטוריאלית או עצמאותה הפוליטית של כל מדינה", והדגיש כי "אין חלופה בת קיימא להסדרה בדרכי שלום".

לדבריו, כ-20 ערים באיראן הותקפו, דווח על "נפגעים אזרחיים משמעותיים", והמצב "נזיל ומסוכן". גוטרש הביע צער כי "ההזדמנות לדיפלומטיה בוזבזה" וקרא ל"דה-אסקלציה ולהפסקת אש מיידית".

בחריין, שמייצגת את "המושב הערבי" במועצת הביטחון, גינתה בחריפות את מתקפות הטילים של איראן לעבר מתקנים חיוניים ואזורים אזרחיים בממלכה, וכינתה אותן "תוקפנות פרועה וחסרת אחריות" ו"מתקפות פחדניות" המהוות "הפרה בוטה של הריבונות ושל המשפט הבינלאומי".

לדבריה, מדובר ב"הסלמה חסרת תקדים" וב"איום חמור על השלום והביטחון האזוריים והבינלאומיים", לאחר שטילים איראניים פגעו גם באיחוד האמירויות, סעודיה, כוויית, קטאר, עומאן, ירדן וסוריה, וגרמו לנפגעים ולנזק לתשתיות אזרחיות. בשם מדינות המפרץ, ירדן וסוריה, הטילה מנאמה את "האחריות המלאה" על ממשלת איראן, דחתה כל ניסיון להצדיק את המהלכים, והבהירה כי המדינות "שומרות לעצמן את הזכות המלאה והטבועה להגנה עצמית" לשם השבת הביטחון והיציבות.

רוסיה וסין הצטרפו לגינוי חריף. נציג מוסקבה כינה את המהלך "מעשה תוקפנות מזוין בלתי-מוצדק" ו"הפרה בוטה של אמנת האו"ם", טען כי מדובר ב"בגידה בדיפלומטיה" בשיאו של מו"מ, והשווה להצדקות ה"שגויות" למלחמת עיראק. לדבריו, הטענות בדבר מניעת נשק גרעיני "אינן מבוססות", ומתקנים גרעיניים תחת פיקוח סבא"א "אינם יכולים לשמש יעד לתקיפה".

סין, מצידה, הביעה "דאגה עמוקה", קראה ל"הפסקה מיידית של הפעולות הצבאיות", והדגישה כי "שימוש בכוח אינו הדרך הנכונה ליישוב סכסוכים" וכי יש לכבד את ריבונות איראן.

מנגד, צרפת ובריטניה גינו בחריפות את מתקפות הנגד האיראניות. פריז הדגישה כי "האזור זקוק לשלום" אך "איראן חייבת לכבד את התחייבויותיה", וגינתה את "המתקפות הבלתי מובחנות" נגד מדינות האזור.

לונדון הבהירה כי לא השתתפה בתקיפות, אך "אינה תחת אשליות באשר לאופיו של המשטר האיראני", וגינתה את הפגיעה ביעדים אזרחיים בדובאי, כוויית ובחריין. בריטניה הדגישה כי "איראן לעולם לא תורשה לפתח נשק גרעיני" וקראה לחזרה לדיפלומטיה.

שגריר ארצות הברית, מייק וולץ, אמר כי "זהו רגע בהיסטוריה הדורש בהירות מוסרית, והנשיא טראמפ עמד באתגר". לדבריו, מבצע "זעם אדיר" נועד "לפרק יכולות טילים המאיימות על בעלי ברית... ולהבטיח שהמשטר האיראני לעולם לא יוכל לאיים בנשק גרעיני".

הוא הדגיש כי "איראן אינה יכולה להחזיק בנשק גרעיני, זה אינו עניין פוליטי אלא ביטחון עולמי", וטען כי ארה"ב פועלת בהתאם להחלטות מועצת הביטחון. "שלום אינו נשמר באמצעות פיוס המאיימים, אלא באמצעות עוצמה מול טרור", אמר, והבטיח כי "בעלות בריתנו יכולות לסמוך על ארצות הברית".

נציג איראן האשים כי התקיפות הינן "מעשה תוקפנות גלוי" ו"פשע מלחמה ופשע נגד האנושות", וטען כי מאות אזרחים נהרגו, בהם "יותר מ-100 ילדים" בבית ספר במינאב. לדבריו, ארה"ב וישראל "הפרו את אמנת האו"ם", והצדקותיהן "חסרות בסיס משפטי". טהרן הדגישה כי היא מפעילה את "זכותה הטבועה להגנה עצמית לפי סעיף 51", וכי תמשיך לפעול "בנחישות וללא היסוס עד שתיפסק התוקפנות".

בתגובה לכך, שגריר ישראל דני דנון אמר כי "במשך 47 שנים המשטר האיראני הוביל קריאות רשמיות של 'מוות לישראל' ו'מוות לאמריקה', לא כשוליים קיצוניים אלא כשנאה ממוסדת בחסות המדינה, כשבמקביל העשיר אורניום, פיתח טילים וקבר מתקנים גרעיניים עמוק מתחת לאדמה".

לדבריו, ישראל פעלה "כדי לעצור איום קיומי לפני שהפך לבלתי הפיך, לא מתוך דחף ולא מתוך תוקפנות, אלא מתוך הכרח ביטחוני לאחר שמוצו כל החלופות". הוא הוסיף כי "ישראל לא תחכה שאיומים יבשילו". הוא הוסיף: "כאשר הרס מוכרז והנשק מוכן, מנהיגים אחראים פועלים בזמן. עכשיו".