סופו של רודן: עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, חוסל | פרופיל

סופו של האויב הגדול: המנהיג העליון באיראן, האייתוללה עלי חמינאי, חוסל הבוקר (שבת) במבצע בלב טהרן. בעבר דווח כי חמינאי מינה שלושה יורשים פוטנציאליים מקרב חכמי הדת. במקביל, עלי לריג'אני צפוי למלא תפקיד משמעותי בהנהגה הזמנית. גורם ביטחוני ישראלי מסר כי מאתר ההפצצה במתחם של חמינאי הוצאו כמה גופות, כאשר אחת מהן היא של הרודן האיראני. נכון לרגעים אלו, בישראל נמנעים מאישור סופי.

בגיל 86 עמד חמינאי בראש המשטר של הרפובליקה האסלאמית מאז 1989 - בסך הכול כ-37 שנה. קודם לכן כיהן כנשיא איראן וכיו"ר המועצה לאבטחת האינטרס של המשטר תחת מייסד הרפובליקה האסלאמית, האייתוללה רוחאללה ח'ומייני.

בתקופת נשיאותו התנהלה מלחמת איראן-עיראק בשנות ה-80, שגבתה את חייהם של כמיליון ורבע בני אדם. כמנהיג העליון הנחה על הקמת ארגוני טרור ותמיכה בהם ברחבי המזרח התיכון, כולל בעיראק, בסוריה, בלבנון ובתימן. תחת משטרו נרצחו רבבות אזרחים בעינויים, בהוצאות להורג ובדיכוי מחאות.

חמינאי היה גם האחראי המרכזי על תוכנית הנשק הגרעיני, למרות טענות המשטר. בהזדמנויות רבות הדגיש את רצונו בהשמדת מדינת ישראל. במהלך כהונתו כמנהיג העליון השיגה איראן השפעה משמעותית בארבע מדינות ערביות - תימן, עיראק, סוריה ולבנון. השפעה זו נחלשה לאחר קריסת משטר אסד ותבוסת חיזבאללה במבצע "חיצי הצפון".

במשך שנים הוביל חמינאי את מדיניות התמיכה בארגוני טרור פלסטיניים שונים, ובראשם חמאס והג'יהאד האסלאמי. ראשי חמאס קיבלו סיוע כספי משמעותי מהמשטר ונפגשו עם חמינאי ומפקדי משמרות המהפכה. ערב טבח 7 באוקטובר החליט ראש חמאס בעזה, יחיא סינוואר, לצאת למתקפת הטרור מבלי לתאם עם הציר האיראני. בהמשך לכך עמדה טהרן מנגד, ומזכ"ל חיזבאללה דאז, חסן נסראללה, פתח חזית "מוגבלת" בצפון יום לאחר מכן.

ימי המהפכה

חמינאי נולד במשהד באפריל 1939. חודשים ספורים לאחר מכן פרצה מלחמת העולם השנייה עם פלישת גרמניה הנאצית וברית המועצות לפולין. הוא גדל במשפחה של אנשי דת, ואביו היה ממוצא אזרי. בשנות ה-50 למד לימודי דת בנג'ף ובקום, שם הכיר את מנהיג המהפכה האסלאמית לעתיד, רוחאללה ח'ומייני. בהמשך החל להיות מעורב בפעילות פוליטית נגד משטר השאה, מה שהוביל למעצרים ולהגליה.

עם המהפכה האסלאמית ב-1979 הפך חמינאי לאחד ממקורביו של ח'ומייני והתקדם בתפקידים שונים. בתחילה שימש כאימאם במסגד בעיר קום, ולאחר מכן בתפקידים משמעותיים יותר, בהם פיקוח על משמרות המהפכה. הוא נחשב לאחד הגורמים שפעלו להדרת הפלגים הליברליים במהפכה ולחיזוק אחיזת האסלאמיסטים.

לאחר סדרת פיגועים של הארגון השיעי-קומוניסטי "מוג'האדין ח'אלק" בצמרת הנהגת המשטר, שכללה את ההתנקשות בנשיא מוחמד עלי רג'אי, הפך חמינאי למועמד לנשיאות. הוא היה אחד המועמדים הבודדים שאושרו על ידי מועצת חכמי הדת. ביוני 1981 שרד ניסיון התנקשות של הארגון, ובהמשך נבחר ברוב גדול בקרב המשתתפים בבחירות.

עם מותו של ח'ומייני ב-1989 התכנסה מועצת המומחים לבחור את המנהיג העליון הבא. חמינאי לא עמד בתנאי הסף הדתי של התואר "מרג'ע תקליד" (מודל לחיקוי). למרות זאת, החוקה הותאמה כך שהמנהיג יוכל להיות גם בדרגת אייתוללה. גם לשם כך היה צורך להעלות את דרגתו הדתית של חמינאי. על רקע זה נדרשו לו מספר שנים לבסס את מעמדו, בעוד הנשיא דאז, אכבר רפסנג'אני, נחשב לדמות החזקה במשטר.