מהכטב"מים של החות'ים לדילמה של חיזבאללה: זרועות הטרור של איראן בכוננות

בעוד המתיחות גוברת לאור האפשרות של מתקפה אמריקנית, ארגוני הטרור של איראן במזרח התיכון נערכים לסייע לה.

החות'ים בצנעא העלו לאחרונה את רמת המוכנות במנגנונים שלהם לקראת מתקפה אפשרית, כך דווח בתקשורת הערבית. מעבר לכך, מקורות צבאיים בקרב החות'ים טענו כי במקרה של עימות אזורי, ייכנסו לשדה הקרב מספר טילים בליסטיים ארוכי טווח ודגמים חדשים של כטב"מים. לדברי המקורות, אין לשלול חזית מאוחדת של החות'ים עם איראן, במקרה שזו תעמוד בפני מתקפה משותפת של ישראל וארה"ב.

בסוכנות הידיעות "סבא" המזוהה עם החות'ים דווח על ישיבת חירום, שקיים ממלא מקום ראש ממשלת החות'ים, מוחמד מופתאח, כדי לדון בשיפור המוכנות. על פי העיתון הפרו-איראני "אל-אח'באר", החות'ים לא שוללים תרחיש של מתקפה נגדם לאור חשש של ישראל ממעורבות שלהם בעימות אזורי מול איראן. עוד דווח כי החות'ים הגבירו את הכנותיהם הצבאיות, ביצעו תמרונים ותרגלו פשיטות על אתרים מדומים של ארה"ב וישראל, תוך שימוש באש חיה.

בה בעת, בחיזבאללה בלבנון שוררת דילמה לגבי התערבות בעימות אזורי. על פי מקורות לבנוניים, ההנהגה בביירות מנהלת מגעים כדי להניא את ארגון הטרור מסיוע לאיראן. עם זאת, מזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם הבהיר כי הוא לא יישאר ניטרלי אם משטר הרפובליקה האסלאמית יותקף. יתר על כן, לפי פרסומים זרים, קצינים של משמרות המהפכה מפקחים מקרוב על מאמצי השיקום של הארגון ומחלקים בעצמם הנחיות למחבלים. התפתחות שעשויה להוביל לדילוג על סמכותו של קאסם.

כבר עכשיו קיימים קולות בחיזבאללה שסבורים שאין ברירה אלא להיכנס למערכה מול ישראל. סגן ראש המועצה הפוליטית בארגון, מחמוד קמאטי, אמר בעצרת בביירות כי "מה שקרה בשישי (התקיפה נגד מחבלי מערך הטילים בחיזבאללה; ש"ק) הוא טבח ומעשה תוקפנות חדש, שעולה על התקיפות הקודמות... איזו אופציה נותרה מולנו כדי להגן על עצמנו ועל מולדתנו? איזו אופציה מלבד ההתנגדות? אין לנו ברירה".

בעיראק גם קיים חשש למעורבות של המיליציות השיעיות, שמצהירות כי "עימות עם איראן לא יישאר בגבולותיה". כך, למשל, כתאיב חיזבאללה, ארגון פרו-איראני, איים במלחמה כוללת אם המשטר יותקף. גם הארגון א-נוג'באא הכריז על נכונות להשתתף בכל מערכה שעליה יחליט הציר של טהרן. יתר על כן, שני הארגונים האלה פרסמו קריאות לגיוס מתנדבים ואותתו על פריסה מחדש של חוליות שלהם. גורמי ביטחון בעיראק אישרו כי הדיון איננו כבר על שאלת ההשתתפות, אלא עוסק בצורה ובהיקף.

על רקע דברים אלה, בבגדד גוברת הדאגה כי המעורבות של המיליציות תחשוף את המדינה לתקיפות ישירות על תשתיות, בסיסים ואינטרסים חיוניים. כמו בימי המלחמה האזורית, ממשלת עיראק תעמוד במבחן של יכולתה לשלוט בארגונים ולמנוע מהם לערב אותה במלחמה באיראן. בעבר כוחות אמריקניים ספגו שיגורים שביצעו תאי טרור המזוהים עם המיליציות. תרחיש זה עשוי לחזור על עצמו גם הפעם.

הפרוקסיס של איראן לא מוגבלים רק ללבנון, עיראק וסוריה. ארגון טרור בשם "גדודי אל-אשקר", שמציג את עצמו בתור "ההתנגדות האסלאמית בבחריין", התייחס כבר בסוף ינואר לשאלת התקיפה נגד המשטר האיראני. בארגון הדגישו בכרוז שפורסם כי "האיומים על איראן ועל מנהיג המוסלמים האימאם עלי חמניאי מהווים חצייה מסוכנת של הקווים האדומים ומהווים הסלמה מסוכנת, שעלולה לערער את ביטחון האזור ויציבותו. פגיעה במעמדו של המנהיג הזה תהיה בעלת השלכות מסוכנות".

עוד צוין כי "עמי האזור, כולל העם של בחריין, מתנגדים בתוקף לשימוש באדמותיהם או ביכולותיהם בסכסוכים או בהתקפות שעשויות לאיים על הביטחון והיציבות. אנחנו מפנים אזהרה ברורה וישירה לממשל האמריקני מפני המשך מדיניות ההסלמה. כמו כן אנחנו מזהירים את השלטון של אל-ח'ליפה (מלך בחריין) מפני מעורבות או מתן כיסוי או הקלה בהפיכת בחריין לבסיס לכל התקפה".

על רקע זה, יש לזכור כי גם בסעודיה קיים מיעוט שיעי בצפון הממלכה. ב-2024, קבוצה בשם "ההתנגדות האסלאמית בארץ שני המקומות הקדושים" קיבלה אחריות על שיגורים לעבר ישראל. בפועל, במכוני מחקר ערביים כמו "אבעאד" ציינו כי השיגורים בוצעו מעיראק על ידי קבוצה שכוללת כמה עשרות מחבלים ממדינות המפרץ. כך או אחרת, מדובר בפרוקסי נוסף שהמשטר עשוי להפעיל. חשש אחר שמטריד מומחים במדינות ערב הוא תאים של מחבלים שיעים שיכולים לפעול עצמאית נגד כוחות, מתקנים, נציגויות ושגרירויות של ארה"ב. איום זה תקף למדינות כמו ירדן, לבנון, עיראק וסוריה.

קל להבין את האינטרס של ארגונים אלה לסייע למשטר באיראן, הספונסר הראשי שלהם. עם זאת, המצב הגיאו-פוליטי שהתפתח בעקבות מלחמת אוקטובר יצר מרכזי כובד נגד הפרוקסיס. השלטונות בלבנון ובעיראק מתנגדים בתוקף להיגררות לעימות אזורי. במלחמת 12 הימים, חיזבאללה והמיליציות השיעיות מצאו את התירוצים לשבת על הגדר. הפעם, כשהישרדות המשטר האיראני על הפרק, ספק אם זה יקרה פעם נוספת.