בעוד מועצת השלום מתכנסת בארה"ב, קטאר וטורקיה כבר מרחיבות את השפעתן בעזה. אולי מדינת ישראל הרשמית מביעה התנגדות פומבית ל"ציר האסלאמיסטי", אך מאחורי הקלעים מתאפשרת דה פקטו פעילות של שלוחי השליט הטורקי ארדואן והאמיר הקטארי אל-ת'אני. נראה שיש כאן ביטוי לגישה של גורמים מסוימים בישראל, שרואים במדינות אלה "כלים". אמצעים שאפשר להשתמש בהם ביום סגריר למטרות מסוימות, מבלי להתחשב בהשלכות. המציאות הפוכה.
פרט להשקעה צפויה של מאות מיליוני דולרים דרך מועצת השלום, קטאר הרחיבה בחודשים האחרונים את העברת הציוד והאספקה לעזה. רק ביממה האחרונה עדכנה ועדת השיקום הקטארית (כן, זו שחילקה "מענקים" לפני המלחמה), כי כ-300 אלף פרטי לבוש והנעלה יועברו בחודש רמדאן לעזה, לצד 80 אלף סלי מזון ואלפי מנות בשר מוכן לאכילה, תמרים ועוד. בדצמבר הוכרז על ידה על הקמת מחנה עם כ-900 אוהלים באזור חאן יונס. לצד דלק, סיוע ואספקה נוספים שהועברו על ידי קטאר מאז תחילת הפסקת האש באוקטובר, העלות מוערכת כבר במיליוני שקלים. הכסף הקטארי חזר.
במקביל, טורקיה הקימה, דרך עמותות סיוע מטעמה, מחנה קטן יותר באזור שכונת זייתון במזרח העיר עזה. מחנה זה כולל 80 אוהלים למשפחות, בית תפילה, מטבח משותף ותשתיות מים וחשמל. זה מצטרף לשלושה מסגדים שהוקמו על ידי קרן טורקית ופרויקטים נוספים. יתרה מזאת, בעמותות הטורקיות אומרים שהם פועלים כדי לפתוח מחנות אוהלים נוספים בעתיד ולהגביר את הסיוע לאוכלוסייה. כל זה קורה כאשר ארדואן קורא להטיל על ישראל סנקציות וטרם חזר בו מתיאור ההנהגה הישראלית בתור "נאצים".
כיום ישראל מתנגדת רשמית לנוכחות צבאית של קטאר וטורקיה, שתומכות בגלוי בחמאס ומארחות את בכיריו. למרות זאת, דוחא ואנקרה השיגו דריסת רגל בעזה דרך אותם מיזמים הומניטאריים. תחת הכיסוי של סיוע לאוכלוסייה, מתאפשר להן להשפיע לרעה דרך הטפה במסגדים, למשל. מה גם שסביר שחלק מאותה אספקה מחלחל לחמאס דרך השוק השחור ברצועה. אך חשוב מאלה, המיזמים משמרים בפועל אוכלוסייה ענייה ועוינת בחלקה, שמהווה כוח אדם פוטנציאלי של ארגוני טרור בהווה ובעתיד. שיקום זה לא.
בינתיים, בחמאס משלימים את חידוש ההנהגה שלהם בעזה. לפי פרסומים ערביים, הליך הבחירות בחמאס הושלם ונבחרו חברים חדשים ל"לשכה המדינית" המקומית. כעת ממתינים להכרעה בין ח'אלד משעל לח'ליל אל-חיה על תפקיד ראש הלשכה הכללי. בכל מקרה, בכך יושלם החור שנפער עם מרבית חברי הלשכה בעזה, שחוסלו במלחמה או שוהים בחו"ל. עוד דווח כי חמאס לא יכריז רשמית על חברי הלשכה בעזה מחשש שיחוסלו על ידי ישראל. עם זאת, ההערכה היא שעלי אל-עמודי, ממקורביו של סינוואר בעבר, הוא אחד מהחברים החדשים, וכבר שימש כראש הלשכה בפועל.
נוסף על כך, לרגל חודש רמדאן חמאס הודיע על תוכנית פריסה של שוטריו בעזה, כולל פיקוח על מחירי הסחורות בשווקים והתנועה ברחובות בשעות העומס. לא נראה שהנהגתו סופרת את ועדת הטכנוקרטים שקראה לגיוס שוטרים. בכל זאת, הוא מחזיק בלפחות כ-20 אלף מחבלים וחברי מנגנוני שיטור ב"אזור האדום", היכן שנמצאת מרבית האוכלוסייה העזתית. קל להבין מדוע הארגון מסרב להתפרק מנשקו ומציע במקום הפסקת אש זמנית. זו הפוגה שכל מטרתה מבחינתו היא להיערך למתקפת הטרור הבאה.
נראה שלא בכדי בחמאס מזלזלים ברשות ובוועדה הטכנוקרטית המהווה שלוחה שלה. שר האוצר ברשות הפלסטינית, אסטפן סלאמה, דיבר בימים האחרונים על משבר פיננסי שמציב את הרשות על סף קריסה. זאת, בשל עצירת כספי המסים על ידי ממשלת ישראל. במילים אחרות, הרשות ואנשיה משדרים חולשה שחמאס מזהה מקילומטרים. בהקשר זה, צריך לומר שלולא מערכת החינוך ברשות הפלסטינית הייתה רוויה בהסתה לאלימות והתשלום למשפחות המחבלים היה ממשיך לזרום - גם אם תחת כותרות של "סיוע סוציו-אקונומי" - אולי ישראל הייתה מתנהלת אחרת.
ועדיין, ישראל שוב מפנה את הדרך לברית האסלאמיסטית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו