הגיע הזמן להרעיף אהבה על ידידינו באיחוד האמירויות

על רקע ההסלמה מול איראן והשאלות סביב עתיד עזה, התקשורת בישראל העניקה תשומת לב מועטה לשינוי החד שעשתה סעודיה ביחסה כלפי ישראל ולמסע הדה-לגיטימציה האגרסיבי המתנהל בערבית נגד איחוד האמירויות הערביות. 

אבל יש מי שעוקבים מקרוב - האמירויות - ושם מצפים מישראל לתמיכה.

נראה שסעודיה קיבלה החלטה אסטרטגית לכוון מחדש את מדיניות הבריתות האזורית שלה, ולהתקרב אל כוחות אסלאמיסטיים כמו קטאר וטורקיה. מהלך זה לווה בהחרפת הטון ואף בעוינות פומבית כלפי איחוד האמירויות, יחסיה עם ישראל, וישראל עצמה.

כיום, איחוד האמירויות וסעודיה נמצאות משני צדי המתרס במספר זירות: בסומלילנד ובסומליה, בתימן ובסודן. בדצמבר תקפה סעודיה משלוח אמירתי של כלי נשק שיועד לתימן, ובהמשך אף איימה על האמירויות, מה שהוביל את אבו דאבי להסיג כוחות. בינתיים, תעמולה סעודית בתקשורת המסורתית וברשתות החברתיות  ממשיכה לתקוף את אבו דאבי כמעט מדי יום.

ישראל, מצדה, נקטה בעמדות דומות לאלה של אבו דאבי בכמה מהעימותים האזוריים, ואף נמנעה מלחתום על הסכם עם נשיא סוריה, אחמד א-שרע, הזוכה לגיבוי מריאד. במקביל, בשנה וחצי האחרונות ישראל הפגינה עוצמה צבאית מרשימה: חיסלה חלק ניכר מיכולות חזבאללה, פגעה בהנהגת החות’ים, ומעל לכל, ביצעה בקיץ האחרון תקיפה מוצלחת באיראן. בריאד הדבר נתפס כתמרור אזהרה לשינוי אפשרי במאזן הכוחות האזורי לטובת ירושלים. לפי חלק מהפרשנים, תרחיש של הפלת משטר האייתוללות מטריד את הסעודים, שמעדיפים משטר פגיע ומוגבל - אך יציב וקיים.

מאז מתקפת ה-7 באוקטובר 2023, סעודיה נסוגה מחלק גדול מהצעדים שעשתה לקראת נורמליזציה עם ישראל, ובכלל זאת מהקו המרוכך שננקט בעבר בתקשורת הרשמית כלפי ישראל. אולם היציבה החדשה של ריאד לא הסתפקה בכך ולוותה בהקצנה בוטה: לא רק מסרים אנטי-ישראליים, אלא גם רטוריקה אנטישמית גלויה מצד דוברים ושופרות המזוהים עם המשטר.

רשת הטלוויזיה, אל-ערביה, שבמשך שנים נחשבה למענה סעודי מתון יחסית לאל-ג’זירה, החלה לאמץ קו שמאדיר את הפלסטינים. עיתונאי סעודי בולט תקף את איחוד האמירויות וכינה אותה "סוס טרויאני ישראלי בעולם הערבי" והאשים אותה ב"בגידה באל, בשליחו ובאומה כולה”.

בעיתון הסעודי א-ריאד פורסם מאמר מערכת שטען כי "בכל מקום שבו ישראל נוכחת  יש חורבן והרס", וכי ישראל "אינה מכבדת את ריבונות המדינות… ופועלת לנצל משברים ועימותים כדי להעמיק שסעים".

אחד מהאימאמים של המסגד הגדול במכה אף קרא בדרשתו: "אללה, טפל ביהודים שתפסו וכבשו - כי לא יימלטו מכוחך. אללה, המט עליהם את עונשך ואת אומללותם". במקביל, דמויות סעודיות ברשתות קידמו תיאוריות קונספירציה שלפיהן איחוד האמירויות מנסה לייצר "דת אברהמית חדשה" המשלבת יהדות, נצרות ואסלאם  ובכך כביכול חותרת “להחריב את האסלאם”.

באמירויות קיימת תחושה עמוקה של בגידה לנוכח פניית הפרסה הסעודית. מוחמד בן זאיד (MBZ)  שימש במשך שנים מעין מנטור למוחמד בן סלמאן (MBS) וגם אם תמיד הייתה בסעודיה מידה של קנאה נוכח ההישגים הטכנולוגיים והכלכליים של האמירויות, שתי המדינות ניצבו לאורך זמן באותו מחנה, בעיקר במאבק נגד הכוחות הרדיקליים המזוהים עם תנועת "האחים המוסלמים."

במהלך הסערה האזורית המתמשכת, באמירויות דבקו בהחלטה האסטרטגית לכונן שלום עם ישראל בשנת 2020. איחוד האמירויות עומדת בראש המחנה של הסכמי אברהם ובזכות האומץ הדיפלומטי הנדיר שהפגינה, נחתמו הסכמי הנורמליזציה ההיסטוריים. בעקבותיה הצטרפו בחריין ומרוקו, ועד לפני 7 באוקטובר נדמה היה שגם סעודיה מתקדמת באותו כיוון –  מתוך רצון להיות חלק מציר אסטרטגי אל מול הרפובליקה האסלאמית של איראן וקטאר, המואשמות בערעור היציבות של הממלכות הסוניות המתונות יותר.

כאשר איראן תקפה את ישראל באפריל ובספטמבר 2024, האמירויות היו חלק מהקואליציה שסייעה ליירט את הטילים. חשוב מכך: הן גם הודו בכך בפומבי. באזור שבו לעיתים קרובות יש פער בין הצהרות למציאות, הייתה זו מחווה חריגה והיסטורית.

במקביל, הסחר בין ישראל לאמירויות המשיך לשגשג בשנים האחרונות, עם עלייה שנתית של כ־10%-15%, למרות התנודתיות האזורית. מבחינת האמירויות, הנורמליזציה עם ישראל לא הייתה מהלך טקטי לטווח קצר, אלא חלק מחזון ארוך-טווח בעולם שמרבה לחשוב במונחי "כאן ועכשיו".

כעת הגיע הזמן שישראל תגמול על כך ותשיב אהבה/ תביע תמיכה בחזרה. במקום לחזר אחר אחר מנהיגים שהפגינו זלזול וצביעות, ישראל צריכה לחזק את בעלות בריתה באזור שהפגינו חוסן יוצא דופן ועמוד שדרה מוסרי בעיצומה של מתקפת הדה-לגיטימציה נגדנו.

פלר חסן נחום ולהב הרקוב הן עמיתות בכירות במכון משגב לביטחון לאומי