המו״מ האמיתי עוד לפנינו: העובדה שצריכה להדאיג את ישראל

יממה לאחר המפגש בין השליח המיוחד סטיב ויטקוף, מקורבו של הנשיא טראמפ ג׳ארד קושנר, לבין שר החוץ האיראני עבאס עראקצ׳י, מפגש שרובו התנהל באופן לא־ישיר אך כלל פגישה ראשונה מאז מבצע עם כלביא בין ויטקוף לעראקצ׳י, ברור כי המו״מ האמיתי עוד לפנינו.

במפגש עצמו העבירו הצדדים בעיקר את דרישותיהם ההדדיות, אך משא ומתן משמעותי לא התקיים. יחד עם זאת, ברור שאיראן משמרת את עמדתה הבסיסית ולפיה אין בכוונתה לדון בשום סוגיה מלבד סוגיית הגרעין. מנגד, עמדת הממשל האמריקני עדיין אינה ברורה לחלוטין, אך העובדה שהנשיא טראמפ מתעקש להתמקד בסוגיית הגרעין עשויה להעיד כי הוא אינו שולל גישה זו.

טרם נקבע מועד למו״מ עתידי, אך ברור שהמתווכות יפעלו לקביעתו בהקדם. כמו כן, אם הצדדים יבקשו להשיג התקדמות ממשית, סביר להניח שדפוס המפגשים ישתנה למפגשים רציפים וישירים; אחרת יהיה קשה מאוד להתקדם לעבר הסכם.

ברור גם כי כוונת הצדדים אינה להגיע להסכם רחב ומשמעותי בדמות הסכם הגרעין של 2015, אלא לשורת הבנות מוגבלת שתאפשר לנשיא טראמפ “לרדת מהעץ” ולהציג הישגים מדיניים משמעותיים - מבלי לחצות את הקווים האדומים של איראן במו״מ. העובדה שאיראן אינה מעשירה כיום, בצירוף הנכונות הבסיסית שהפגינה בעבר להציג פשרות בתחום הגרעין, עשויה לאפשר התקדמות מסוימת בשיחות.

עם זאת, למרות חוסר הרצון הבסיסי בקריסת המגעים, שני הצדדים מבינים כי הסלמה צבאית היא אפשרות ממשית. לכן, לצד קידום המו״מ, הם שומרים על רמת מוכנות צבאית גבוהה וממשיכים בצעדים לשימור ההרתעה - כדוגמת חשיפת הטיל ״חרמשאר 4״ על ידי איראן.

בהקשר הישראלי, ברור כי העובדה שהנשיא טראמפ מקפיד להזכיר את סוגיית הגרעין בלבד, ללא התייחסות לסוגיות אחרות, ואף מרמז לאפשרות של הסכם שיתמקד בגרעין בלבד, אמורה להדאיג את ממשלת ישראל. הסכם כזה בין איראן לארצות הברית לא רק שלא יטפל בסוגיית הטילים האיראניים, אלא גם עלול להוביל לכך שהממשל האמריקני יפחית באופן משמעותי את מעורבותו בזירה האיראנית.