ברגעי המשבר שכמעט הובילו לקריסת השיחות בין איראן לארה"ב עוד לפני שהחלו, אחת הדרישות המרכזיות של טהראן הייתה להעביר את המפגש מאיסטנבול למוסקט, בירת עומאן, ולבטל את השתתפותן של מדינות ערביות ומוסלמיות לטובת תיווכה של הסולטנות הקטנה שיושבת מעברו השני של מצר הורמוז.
הבחירה במי שמכונה לעיתים כ"שוויץ של המזרח התיכון" בשל תפקידה הדיפלומטי, לא הייתה מקרית.
בזיכרון הציבורי הקצר זכורה העובדה שעומאן הייתה זו שתיווכה בין איראן וארה"ב במשך חמישה סבבי משא ומתן לפני המלחמה ביוני האחרון, שהתנהלו במוסקט ובשגרירות עומאן ברומא. אך תפקידה של עומאן כמתווכת שורשי הרבה יותר.
"עומאן היא המדינה האיסלאמית היחידה שרוב תושביה מאמינים בזרם האיבאדי, הזרם השלישי בגודלו באיסלאם אחרי הסונה והשיעה, שהתפצל בשלב מוקדם מאוד בתולדות האיסלאם", מסביר אילן זלאיט, חוקר מדינות המפרץ במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב.
"הזהות הזו, שאליה משתייכים גם רוב האוכלוסייה וגם משפחת המלוכה, הופכת את עומאן לניטרלית באופן טבעי. הסולטאן הקודם, קאבוס, הדגיש את ממד הסובלנות הדתית ושמר על מדיניות זו לאורך עשרות שנים, גם מול העולם הסוני וסעודיה, וגם מול איראן. זו יציבות של ניטרליות".
מעמד של צומת בין הגושים
הניטרליות הזו הפכה את מוסקט לצומת דיפלומטית שמקבלת את כולם. עומאן תיווכה בין סעודיה לאיראן במסגרת התהליך שהוביל לפיוס ביניהן ב-2023, ובין ארה״ב לחות׳ים בדרך להפסקת האש ביוני האחרון.
היא סירבה להצטרף לקואליציה הסעודית נגד החות׳ים ב-2015, לחרם על קטאר ב-2017, ולא ניתקה את יחסיה עם משטר אסד בזמן מלחמת האזרחים בסוריה, ובמקביל שמרה על יחסים הדוקים עם וושינגטון, וספינות חיל הים האמריקני ממשיכות לעגון בנמליה.
גם עם ישראל היחסים חמים ביחס לאזור: הסולטאן קאבוס אירח את ראש הממשלה נתניהו עוד ב-2018, הרבה לפני הסכמי אברהם, והיא גם הייתה הראשונה ביחד עם קטאר לפתוח נציגויות בישראל בעקבות הסכמי אוסלו. "גם היחסים המסוימים והלא רשמיים שהיא מנהלת עם ישראל הם פועל יוצא של הניטרליות הזו", אומר זלאיט. "עומאן מנסה לשמר את מעמדה כצומת בין הגושים".
עם איראן היחסים עמוקים במיוחד, ושורשיהם עוד בתקופת השאה. בשנות ה-60 וה-70 התמודדה עומאן עם מרד בחבל דופאר בדרום המדינה, שהתחיל כמרד בדלני וזכה לגיבוי סין וברית המועצות הקומוניסטיות. הסולטאן קאבוס, שהדיח את אביו ב-1970, פנה לעזרת השאה וזכה לתמיכה צבאית. "זה יצר בסיס לאמון בין שתי המדינות ששרד גם אחרי המהפכה האיסלאמית".
גם כשהשאה נפל ב-1979, עומאן לא הפנתה עורף לטהראן. קאבוס היה המנהיג הערבי הראשון ששלח משלחת לאיראן לאחר המהפכה, אף שבתחילה עומאן אפשרה לארה״ב להשתמש בשטחה למבצע הכושל לחילוץ בני הערובה במשבר בני הערובה בשגרירות בטהרן. לאורך השנים הסולטנות שמרה על ערוץ פתוח עם המשטר החדש, ועל האינטרסים שלה מול המדינה שאיתה היא חולקת את מצר הורמוז.
השותפות הזו בצורך ביציבות בעורק המסחר החיוני, יחסי האמון שנבנו לאורך עשרות שנים, והעובדה שעומאן מעולם לא ביקשה לעצמה תפקיד של מעצמה אזורית, כל אלה הופכים אותה בעיני איראן לנוחה הרבה יותר ממדינות אחרות שמיהרו לקחת על עצמן את התיווך, כמו טורקיה וקטאר. לפי ה״ניו יורק טיימס״, טהראן חששה שפגישה רחבת משתתפים תיצור רושם שטראמפ מביים ״מופע״, ושהמשא המתן נכפה על איראן על ידי כל האזור ולא רק על ידי וושינגטון.
"האיראנים חושדים בכולם במצב הנוכחי, כשהפרנויה פנימה והחוצה בשיאה, אפילו בקטאר", אומר זלאיט. "אבל לעומאן יש מוניטין של דיסקרטיות והצדדים מכירים זה את זה, זה הפך אותה למתווכת מושלמת בעיניהם".
מזה שנים, כשארה"ב חיפשה דרך לדבר ברצינות עם איראן, מוסקט הייתה הכתובת. ב-2011 היא תיווכה בשחרור שלושה מטיילים אמריקנים שנכלאו באיראן ואף שילמה את דמי הערבות עבורם, ובתחילת שנות העשור הקודם אירחה שיחות סודיות שהניחו את התשתית להסכם הגרעין ב-2015. "לעומאן יש את הממסד, את ההבנה בכל הפרטים הגרעיניים", אומר זלאיט. "אין צורך לפתוח את העסק מחדש, יש שלד שכבר קיים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו