הקרב בחמאס שיכריע את גורלו של ארגון הטרור - ושל עזה

על גורל הנשק של חמאס תשפיע ההתמודדות בין ח'ליל אל-חיה לח'אלד משעל. בסוף דצמבר הדליפו בחמאס כי יתנהל בארגון תהליך לבחירת מנהיג חדש. שבועות ארוכים חלפו, ועד כה התוצאות לא נחשפו. אל-חיה, המזוהה עם הציר האיראני, צפוי לדחות על הסף כל דרישה בנושא. משעל, הממולח ממנו, יהווה בעיה גדולה יותר. כמי שמזוהה עם המחנה הקטארי-טורקי, משעל עשוי לתמוך ביוזמות ביניים, הכוללות אחסון של הנשק אצל גורם שלישי. בישראל יבינו את הבלוף, אך המתווכות ימכרו אותו כ"פריצת דרך".

כך או כך, פתיחתו הצפויה של מעבר רפיח, לפני פירוז עזה ופירוק הנשק, נרשמת כהישג של חמאס מול ישראל. מחבלים ותיקים או בכירים עלולים להסתנן חזרה לרצועה כדי למלא תפקידים חסרים. אחרים, משמעותיים יותר, עשויים לברוח. כמו כן, על כמעט כל משלוח סיוע שנכנס לעזה הארגון מרוויח כסף. ככל שקופותיו מתמלאות, כך ארגון הטרור יכול לגייס מחבלים נוספים. אמנם בשלב הראשון מעבר רפיח ישמש רק למעבר אנשים ולא לכניסת סחורות ואספקה, אך המתווכות צפויות ללחוץ על הגברת הסיוע בדרך זו או אחרת.

במקביל, פתיחת המעבר מעוררת חשש במצרים. בקהיר יודעים שמאות אלפי תושבים ממתינים לצאת מהרצועה ולהגר ממנה. המצרים אינם מעוניינים בגלי פליטים נוספים, כאשר רובם עשויים להישאר בתחומי ארץ הנילוס, אלא בכך שעזה תישאר כעצם בגרונה של ישראל. על כן שאפו להטיל מגבלות על מספר היוצאים וליצור איזון מול מספר השבים. נוסף על כך, הכוונה היא להאיץ את תהליך השיקום ובכך לעודד את האוכלוסייה להישאר. נשיא מצרים א-סיסי אמר זאת במפורש ביום שישי: "יש צורך והזדמנות לשקם את רצועת עזה ולהכניס אליה אספקה הומניטארית נוספת אחרי תקופה קשה שנמשכה שנתיים".

זוהי משימה מורכבת. עזה הרוסה ברובה, ומרבית האוכלוסייה חיה במתחמי אוהלים, עם כלל הבעיות החברתיות הנלוות לכך: חוסר פרטיות, מאבק על משאבים, גניבות ואירועי אלימות כחלק מהמציאות היומיומית. פרט לשכבת סוחרים שהתעשרה במהלך המלחמה, רוב העזתים תלויים בסיוע חינמי של ארגונים בינלאומיים ומדינות זרות. בזירה הזו הטורקים והקטארים פעילים מזה זמן. ועדת השיקום הקטארית חזרה לפעול באופן נרחב ברצועה מאז הפסקת האש, ובין היתר הוקם "מחנה הפליטים קטאר" עם 900 אוהלים מצפון-מערב לחאן יונס.

במקביל, מתבצעים חיסולי חשבונות בין חמאס למתנגדיו. מצד אחד, מחבלי הארגון יורים ברגליהם של עזתים המואשמים במעורבות במיליציות המתנגדות לו או מבצעים נגדן מארבים. מצד שני, המיליציות הסלימו את מאבקן בחמאס. בחודשיים האחרונים ביצעו חמושיהן התנקשויות במחבלי חמאס, והסכסוך לובש צורה של מלחמת כנופיות. ביום שישי הציג ראש המיליציה ברפיח, ר'סאן דוהייני, מחבל שלכאורה נשבה על ידו והשתייך ל"גדוד המזרחי" של ארגון הטרור במזרח העיר. דוהייני, מחליפו של אבו שבאב, סטר למחבל אדהם עכאר, איים עליו והשפיל אותו בעודו שרוע בתחתונים על הקרקע. לפי מקורות פלסטיניים, עכאר שימש כמפקד פלוגת מחבלים וכ"קצין" במשטרת חמאס.

בארגון הטרור זיהו את האיום הגובר מצד המיליציות והוציאו הנחיות, באמצעות מנגנון ביטחון הפנים, להגביר את האבטחה סביב בכירים מחשש להתנקשויות. נראה שלמרות המאמץ המתמשך לשקם את יכולותיו, חמאס ספג פגיעה משמעותית במלחמה. אצל רבים מחסום הפחד נשבר, כפי שהיטיב לבטא דוהייני באיומיו לרדוף את הארגון ולהשתמש "בכל אמצעי האלימות" העומדים לרשותו. לפי דיווחים ערביים, ישראל סיפקה למיליציות אמצעי לחימה, ובהם אקדחים, משתיקי קול ומצלמות קטנות. מפקדי המיליציות, כך נטען, הם קצינים לשעבר במנגנוני הרשות הפלסטינית.

בין שישי לשבת בוצע גל תקיפות של צה"ל נגד מחבלים ותשתיות טרור של חמאס. גל התקיפות יצא לדרך בתגובה להפרת הפסקת האש ברפיח, שבמסגרתה מחבלים יצאו מתשתית תת-קרקעית. בסך הכול דווח על כ-30 פלסטינים הרוגים. בחמאס הודיעו כי חמישה מקציני השיטור שלהם חוסלו בתקיפת מטה בעיר עזה. לפי צה"ל, הותקפו מפקדים ומחבלים בחמאס ובג'יהאד האסלאמי.

תנועת המלקחיים הזו, הכוללת סיכולים ומעצרים של מחבלים בידי ישראל והמיליציות הפלסטיניות, פוגעת במעמדו הפנימי של חמאס וביכולותיו. ואולם, אין בכך די כדי לבלום את ניסיונו לשקם את כוחו. לשם כך ישראל תידרש למהלך רחב ועצים הרבה יותר.