בתוך הכאוס השיעי בלבנון: המזימות באמל והמשבר בחיזבאללה

בלבנון עוסקים לאחרונה בשאלת המנהיג הבא של העדה השיעית. יו"ר אמל, נביה ברי המכהן יותר מ-30 שנה בתפקיד יו"ר הפרלמנט, הגיע היום (רביעי) לגיל 88 ללא "יורש מוסכם". השאלה הזו מתחדדת לאור הבחירות לפרלמנט, שאמורות להיערך במחצית השנייה של 2026. יתר על כן, בחוגים פוליטיים בלבנון מתנהלים דיונים לגבי האפשרות של דחיית הבחירות והארכת כהונת הפרלמנט בשנתיים.

המטרה של התוכנית היא לאפשר חילופי הנהגה מסודרים בעדה השיעית ולמנוע טלטלה פוליטית. למשל, במקרה שנביה ברי ימות מזקנה. למרות הבעייתיות במהלך, בצמרת הלבנונית יש מי שמעדיפים זאת לנוכח הרגישות העדתית, המצב הביטחוני והמשבר הכלכלי.

ההערכה היא שנביה ברי תומך במהלך לדחיית הבחירות כדי להשפיע על זהות מחליפו. היעדר מועמד ברור מגביר את התמיכה באמל במהלך. עוד מסתמן כי מדינות מערביות יתמכו בדחיית הבחירות, שתאפשר לברי להעמיד מחליף מתוך אמל שישמור על "קו פרגמטי".

בצמרת התנועה השיעית יש מספר מועמדים אפשריים גם אם אף אחד מהם לא נהנה מיתרון ברור. אחד הבכירים הוא אחמד בעלבכי, שמקורב לוופיק ספא, ראש יחידת התיאום והקישור בחיזבאללה. בכיר אחר שעשוי להיות מועמד הוא עוזרו הפוליטי של ברי, עלי חסן חליל, שכיהן בעבר כשר האוצר.

משחק כפול

למרות היותו של נביה ברי אחד מסמלי השחיתות הממוסדת בלבנון, תפקודו כ"בובה של נסראללה" במשך שנים ומעורבות תנועתו בפעילות טרור, כולל במלחמה האחרונה, יו"ר הפרלמנט מציג את עצמו כמנהיג שתומך ביציבות ובשיקום. במערב הוא "נורמל" ולא נתפס כגורם שמעודד עימותים אזוריים, אלא כזה שמאפשר מהלכים לחיזוק ריבונות המדינה הלבנונית, בתמורה לסיוע בינלאומי ולשיקום דרום לבנון - ממעוזי העדה השיעית. כל זאת, כאשר במקביל אמל מחזיקה במיליציה משלה.

מעבר לכך, בחודשים האחרונים נראה שהוא מתחרה בחיזבאללה על הבכורה למרות שיתוף הפעולה בין הארגונים. על הרקע הזה, ברי ניהל מגעים ישירים מול איראן כדי למזער את השפעת חיזבאללה.

מאז חיסולו של חסן נסראללה, המזכ"ל הקודם, מעמדו של ברי הלך והתחזק, במיוחד בצל חולשת ההנהגה בארגון הטרור. אמש דווח בערוץ הסעודי "אל-ערביה" כי המזכ"ל הנוכחי, נעים קאסם, ניסה להחליף את הבכיר וופיק ספא ללא הצלחה. ראש יחידת הקישור איים בפרישה, מה שגרם לקאסם לחזור בו לעת עתה. זאת למרות הניסיון שלו לארגן מחדש את מוסדות חיזבאללה שספגו פגיעה משמעותית במלחמה.

בהתאם, התעוררה מחדש מתיחות מסוימת בין אמל לחיזבאללה. ברי נתפס במצב הקיים כמנהיג העדה השיעית, דמות שמגלה לפתע קו עצמאי באופן יחסי. המגעים הישירים עם איראן נוהלו על ידי עוזרו, עלי חסן חליל, שנשלח לפני כחודשיים לביקור חריג באיראן.

בזמן הביקור בנובמבר 2025, נפגש חסן חליל עם היועץ לביטחון לאומי עלי לריג'אני ובכירים איראנים נוספים. השיחות התנהלו לאחר מחלוקות בין אמל לחיזבאללה בנושא היוזמה המצרית סביב פירוק הנשק. באמל תמכו ביוזמה, שכללה תנאי לאי שימוש בנשק - כלומר פתרון למראית עין. בחיזבאללה דחו זאת ונותרו בסירובם המוחלט לפירוק מנשק.

מקורות לבנוניים העריכו באותו זמן כי חליל נשלח לומר לאיראנים שידאגו שלבנון תישאר במצב ניטרלי ולחלץ אותה מהתסבוכת האזורית. במילים אחרות, ברי דילג מעל נעים קאסם ופנה ישירות לאדוניו בטהרן.

מסר מישראל?

מחלוקות נוספות בין אמל לחיזבאללה התפתחו סביב המגעים המדיניים ומינויים לתפקידים. כך, למשל, בנובמבר 2024 מילא ברי תפקיד מרכזי במגעים להפסקת האש בין ישראל ללבנון, בתיווך אמריקני־צרפתי. הוא נחשב לדמות המרכזית שניהלה את הערוץ גם מול חיזבאללה. לאחר ההסכם הדגיש ברי את מחויבות לבנון להפסקת האש וליישום החלטה 1701, תוך שמירה על קו כפול של הגנה על חיזבאללה מחד גיסא והדגשת חשיבות "ריבונות המדינה" מאידך גיסא. כפי שצוין, ברי מחזיק בעצמו במיליציה, כך שיש להתייחס לדבריו בעירבון מוגבל.

בהמשך לכך, בשני מקרים שונים בשנה האחרונה נפגעו נכסים המשויכים לברי או לסביבתו בתקיפות שיוחסו לישראל. בתקיפה הראשונה באוקטובר 2024 הושמד מבנה בבעלותו בתבנין במחוז בינת ג'בייל, והשנייה באזור אל־מסליח במחוז צידון. שם הותקפו נכסים ליד מרכז קונגרסים על שמו ובבעלותו. שני הנכסים האלה נמצאו באזור השפעתו.

על רקע זה, בלבנון העריכו כי מטרת התקיפות היתה להפעיל לחץ על ברי לגלות גמישות מול דרישות בינלאומיות, או להימנע מיצירת רושם שהוא נותר מחוץ למעגל המחיר שמשלם חיזבאללה. באופן זה, התאפשר לו לשמר את מעמדו כחלק מהציר הפרו-איראני, מבלי להיתפס כמי שמקבל יחס מיוחד או חסינות.