"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
המתיחות בין סעודיה לאמירויות: מי המרוויחה הגדולה באזור?
שר החוץ הסעודי טוען כי הממלכה "חותרת לבניית קשרים חזקים" עם איחוד האמירויות, אבל המציאות בשטח חושפת תמונה הפוכה • איך מערכת היחסים השברירית בין המדינות קשורה גם לישראל?
מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי (MBS), ומוחמד בין זאייד, שליט האמירויות (MBZ). צילום: אי.אף.פי

המתיחות בין סעודיה לאמירויות: מי המרוויחה הגדולה באזור?

שר החוץ הסעודי טוען כי הממלכה "חותרת לבניית קשרים חזקים" עם איחוד האמירויות, אבל המציאות בשטח חושפת תמונה הפוכה • איך מערכת היחסים השברירית בין המדינות קשורה גם לישראל?

,עודכן
0השמעה
[object Object]

"הממלכה חותרת לבניית קשרים חזקים וחיוביים עםאיחוד האמירויות", כך טען השבוע שר החוץ הסעודי פייסל בן פרחאן. זאת היתה כמובן היתממות. מאז ההסלמה בדרום תימן בדצמבר, סעודיה מנהלת קמפיין נגד איחוד האמירויות.

תקיפות עוצמתיות בלבנון, 25 בינואר 2026 // ללא קרדיט


בהקשר זה ציין מקורב לשלטון באבו דאבי: "איחוד האמירויות לא דמיינה שסעודיה, שותפתה ובעלת בריתה, תביע לפתע עוינות ואיבה, תטיח האשמות שווא ותטיל ספק בכוונות של בעל הברית האמירותי - זה שהקריב קורבנות ששום שותף אחר לא הקריב".
שר החוץ הסעודי הודה כי שוררת מחלוקת לגבי תימן, אבל תיאר זאת בתור סכסוך מדיני. בפועל, כבר בחודש שעבר הידרדרו הדברים לתקיפה סעודית על משלוח נשק אמירותי, מה שגרם לאבו דאבי להסיג את אנשיה מתימן.
בינתיים, ברשתות החברתיות, איחוד האמירויות ספגה מתקפה ממכונת הרעל הסעודית. ההאשמות מצד חשבונות גלויים ואנונימיים בסעודיה נגד האמירויות היו מגוונות: הברחות סמים בגבול, רמיזות לבגידה לטובת ברית עם הודו, תדלוק מלחמות תוך תמיכה מזויפת בשלום, יישום התוכניות של ישראל ו"זריעת פילוג בין המוסלמים".
סלמאן אל־אנסארי, פרשן סעודי המזוהה עם השלטון, האשים כי איחוד האמירויות בגדה גם במצריםבשורה של מקרים. הוא טען: "מאחורי השיח על תמיכה ועל ברית, אבו דאבי מילאה במשך עשור תפקידים החורגים מתפיסת השותפות, וזאת כדי לכתר את מצרים מבחינה מדינית, כלכלית, אסטרטגית ותקשורתית".
בהמשך, הוא האשים את האמירותים בשיבוש ההתקרבות לטורקיה ובניסיון לערער על תפקידה של מצרים בעזה באמצעות הנורמליזציה עם ישראל.
בסביבת האופוזיציה הסעודית הגולה מעלים את הרף וקוראים לצמצם את היחסים בין ריאד לאבו דאבי. "עכשיו הזמן המתאים להוריד את דרג היחסים הדיפלומטיים עם האמירויות, שכן דעת הקהל הפנימית והחיצונית תומכות בסעודיה. כך גם הסביבה הערבית והבינלאומית. על הממלכה לנצל את הגל הזה לטובתה, שכן האמירויות פועלת דיפלומטית וכלכלית תוך ניצול קשריה עם הישראלים כדי להתמודד עם השפעתה הגוברת של הממלכה", כתב על כך פקיד סעודי לשעבר. גם יריבים סעודים אחרים של בן סלמאן תומכים בצעד מסוג זה.

"למנוע כאוס"

מסתמן שיש גורמים אזוריים שמעוניינים בהסלמת המשבר.קטאר, למשל, כבר הרוויחה עמדת השפעה מההתרחקות של סעודיה מאיחוד האמירויות. בלבנון דווח כי ריאד נתנה אור ירוק לדוחא להשיק חבילת סיוע גרנדיוזית לביירות בסך של כ־420 מיליון דולר. הסיבה המוצהרת היא "למנוע כאוס" בארץ הארזים. אלא שיש שני גורמים נוספים.

ראש ממשלת קטאר אל תאני,צילום: אי.פי

הסיוע הקטארי חוסך לסעודיה כסף אחרי שהפסידה הון תועפות בהשקעה על פרויקט ניאום שלחופי הים האדום. הסיבה השנייה, כך נראה, היתה לפגוע באמירותים, שגם מעורבים בסיוע לארץ הארזים.

לקרע הזה עלולות להיות גם השלכות כלכליות. לפי סוכנות "בלומברג", עסקים במזרח התיכון עוקבים בדאגה אחר המתיחות בין המדינות. החשש הוא מהשפעה ישירה על המסחר. כמה חברות החלו להכין "תוכניות מגירה" כדי להבטיח את המשכיות העסקים שלהן במצב שבו המתיחות תסלים עוד יותר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו