ההסתה במערכת החינוך הפלסטינית והשקרים של הרש"פ כבר לא מפתיעים אף אחד. בנובמבר אשתקד פרסמנו כי חרף ההבטחות לרפורמה כוללת בתוכנית הלימודים - הספרים שאליהם נחשפים התלמידים ברשות רוויים בהסתה, באנטישמיות ובשבחים למחבלים.
בדוח של מכון IMPACT-se, נסקרה תוכנית הלימודים האחרונה בעזה, ביו"ש ובמזרח ירושלים - כולל בבתי הספר של אונר"א. הממצאים מטרידים: מחבלת הפת"ח דלאל אל־מוגרבי, שרצחה 35 ישראלים בפיגוע בכביש החוף ב־1978 - מוצגת כמי שהקריבה את חייה "למען המולדת".
בשיעורי האסלאם, היהודים מוצגים כרמאים ומושחתים ונלמדות קונספירציות כמו "המזימה היהודית להביא לקריסת מסגד אל־אקצא". בספרי הדרכה מונחים המורים ללמד שעל ישראלים־יהודים נגזר להיעלם. הג'יהאד מתואר כ"חובה אישית" כדי "לשחרר את פלסטין".
נוסף על כך, בדוח נחשפו גם מוטיבים אנטישמיים. למשל, תמונות שבהן מגן דוד אוחז בעולם והאשמות בשליטה יהודית או ציונית במוסדות פיננסיים, בתקשורת ובפוליטיקה העולמית.
ההסתה הזו נמשכת למרות שהאיחוד האירופי הגיע להסכמים עם הרשות בדבר סיוע. לפי מסמך הבנות שפרסמנו באפריל 2025, האיחוד התחייב לתקצב את הרשות ב־1.6 מיליארד אירו עד שנת 2027. מדובר בתולדה של מסמך הבנות מקיץ 2024, שבו הרשות התחייבה לשורת רפורמות, לרבות שינוי בתוכנית הלימודים והפסקת ההסתה.
גורם רשמי באיחוד האירופי ציין כי לפלסטינים הובהר שחובה לקדם את הרפורמות, אבל "זה לוקח זמן".
מאז אותו קיץ עברה כשנה וחצי. גם ברשות יש גורמים שמודים כי עיקר הרפורמות קיבל ביטוי בעיקר במינויים חדשים, בראשם מינויו של חוסיין א־שייח' לסגן יו"ר הרש"פ. בפועל, הם מבהירים, שורר קיפאון. לבכירים אין די סמכויות, ואבו מאזן בן ה־90, שרק השבוע הגיע ל"בדיקות שגרתיות" בבית חולים, בקושי מתפקד. מעבר לכך, האצבע המאשימה מופנית כרגיל לישראל.
ההסתה לא מסתיימת בכיתה
למען האמת, ההסתה היא בעיה רחבה יותר. אפילו אם תוכנית הלימודים תשתנה לחלוטין, בני הנוער הפלסטינים חשופים 24/7 לרשתות החברתיות. שם מהללים טרור ופיגועים באופן יומיומי וטרוריסטים מוצגים כמודלים לחיקוי. חמאס ויתר ארגוני הטרור פועלים בטלגרם כמעט ללא הפרעה. יתר על כן, במסגדים בעזה אנשי חמאס ממשיכים להטיף לשנאה ולאלימות.
מערכת הביטחון אמנם עצרה עד כה מאות מסיתים, כולל את אלמנתו של הארכי־טרוריסט יחיא עיאש, שהפליגה בשבחיו לרגל 30 שנה לחיסולו. אולם נדמה שללא מהלך בשיתוף פעולה הדוק של כלל רשויות המדינה (כלומר - בחקיקה בכנסת, בסיוע של המערכת המשפטית ובעבודה מסודרת של הרשות המבצעת) ההשפעה של המעצרים האלה נותרת מוגבלת.
הרי מעבר להסתה, קיימת הכחשה כמעט מוחלטת בכל הנוגע לקורבנות הטרור. בכלי תקשורת ערביים כמו "אל־ג'זירה" עדיין מכחישים את טבח 7 באוקטובר ומתייחסים למתקפת הטרור כ"מבצע צבאי". חטופות שחשפו באומץ את התקיפות המיניות שעברו על ידי מחבלי חמאס, זוכים להתעלמות מהדהדת אצל הפלסטינים.
אין ספק שיש להפעיל את כל הלחצים על הרשות כדי שתוכנית הלימודים תשונה באופן מיידי. עם זאת, יש להכיר בכך שמהלך כזה, דרמטי ככל שיהיה, לא יספיק כדי לייבש את ביצת הרעל והשנאה. מדובר רק בצעד הראשון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו