השליח האמריקני סטיבן וויטקוף והמתווכות הודיעו ביממה האחרונה על "השקת השלב השני" של הסכם הפסקת האש. בהודעת השליח הודגש סדר העדיפויות:
1. מעבר לפירוז עזה – "פירוק מנשק של כל גורם בלתי מורשה" – כלומר, חמאס ויתר ארגוני הטרור.
2. הקמת ממשל טכנוקרטי זמני בדמות "הוועדה הלאומית לניהול עזה".
3. שיקום הרצועה. מעבר לכך הודגש כי ארה"ב מצפה להשבתו המיידית של החטוף החלל האחרון רן גואילי, וכי אי עמידה של חמאס בהתחייבות הזו – תגרור "השלכות חמורות".
הצהרת המתווכות מצרים, טורקיה וקטאר היתה שונה. שלוש המדינות בירכו על הקמת הוועדה הטכנוקרטית הפלסטינית בהובלתו של ד"ר עלי שעת' והגדירו אותה כהתפתחות חשובה. עוד הודגשה התקווה של המתווכות כי הוועדה תסלול את הדרך לביסוס הפסקת האש ולמניעת הסלמה מחודשת.
אמנם צוין הצורך של כל הצדדים ליישם את ההסכם כדי ליצור את התנאים לשיקום רצועת עזה. מנגד, ההודעה לא ירדה לפרטים.
פירוק הנשק של חמאס? החזרתו של החלל החטוף? דובר משרד החוץ הקטארי, מאג'ד אל-אנסארי, מצא לנכון להדגיש את "הציפייה להזרים אספקה באופן בלתי מוגבל" ו"להתחיל במאמצי השיקום". סדר עדיפויות אחר לגמרי משל וויטקוף.
גם פרטים שהודלפו בערוצים ערביים שרטטו סדר עדיפויות שונה של המתווכות הערביות. הוועדה הטכנוקרטית הפלסטינית, שכוללת 15 חברים בראשותו של שעת', פקיד בכיר לשעבר ברש"פ, אמורה לתפקד קודם כל במצרים. המנגנון ימתין עד ליציאה של כוחות צה"ל מרצועת עזה.
בה בעת, המתווכות לוחצות לפתיחת מעבר רפיח לשני הכיוונים לפני החזרתו של רן גואילי. במילים אחרות, לקדם את השלב השני לפני שחמאס התפרק מנשקו לגמרי והחזיר את החטוף החלל האחרון. לא מדובר אם כן בשלב שני, אלא בסיוע לחמאס להתבסס מחדש תחת כסות של ממשל ראווה טכנוקרטי.
למי שתהה, חמאס לא נעלם לשום מקום. לפי נתונים שפרסם הארגון בימים האחרונים, ערב המלחמה הוא החזיק ב-18 אלף פעילים בשניים ממנגנוני השיטור שלו – "ביטחון הפנים" ו"הביטחון הכללי". במלחמה נהרגו 2,700 מהם, מה שמותיר 15,300 פעילים.
בנוסף להם, קיים מנגנון המשטרה. לפי נתוני המנגנון לפני המלחמה, הוא כלל כעשרת אלפים פעילים. במהלך המערכה בעזה, דווח על לפחות 1,400 הרוגים ו-1,950 פצועים מהמנגנון. כלומר, נותרו ממנו לכל היותר 6,650 פעילים כשירים.
המשמעות היא שמכלל מנגנוני השיטור נותרו לכל היותר כ-24,000 איש. גם אם נניח שעוד אלפים נוטרלו, נעצרו או ברחו מעזה, חמאס עדיין מחזיק בכוחות שיטור בסדר גודל של כ-20 אלף איש, חלק גדול מהם חמושים. כל זאת, מבלי להזכיר את מספר המחבלים ב"זרוע הצבאית", העומד על אלפים רבים.
נכון, ישראל הגיעה להישגים חסרי תקדים במלחמה: צה"ל ושב"כ חיסלו רבבות מחבלים ובכירים, מערך הרקטות הושמד ברובו, צמרת חמאס הפוליטית, הצבאית והשיטורית חוסלה ברובה, קילומטרים רבים של מנהרות תת-קרקעיות הושמדו ורובם המוחלט של החטופים החיים והחללים הוחזרו לידי ישראל.
האפקט הזה ניכר גם בשטח. רק לאחרונה מיליציה בחאן יונס, בהובלת חוסאם אל-אסטל, הוציאה לפועל חיסול של מחבל בכיר בחמאס בכוחות עצמה. ואולם, מי חושב שארגון הטרור יוותר מרצונו על השלטון בעזה ולא ימשיך להיאחז בכיסא ובנשק – פשוט משלה את עצמו.
על הרקע הזה, לא מספיק לצפות שממשל טראמפ יעמוד במילתו. ישראל עצמה צריכה לפעול להשבת חלליה בהקדם - ובכל האמצעים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו