ההשפעה של המחאה באיראן על העימות עם ישראל

השבוע התראיין נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, לאתר הרשמי של המנהיג העליון. בראיון הציג פזשכיאן תמונת מצב כלכלית קשה: אינפלציה שזינקה ליותר מ-50%, מחסור חמור במים, קריסת כוח הקנייה ודאגה גוברת לשכבות החלשות. לדבריו, הממשלה פועלת לבלימת ההידרדרות - אך מבלי להציג פתרונות ממשיים או בשורה כלכלית ברורה לציבור.

בהתייחסות קצרה יותר למצב הביטחוני טען הנשיא כי המלחמה מול ישראל היוותה "מבחן עמידה בלחצים עצומים", וכי איראן יצאה ממנו כשידה על העליונה. כנהוג בקרב בכירים בטהראן, הוא שב ואיים כי אם ישראל "תטעה ותתקוף שוב" - הפגיעה בה תהיה קשה יותר.

עם זאת, עצם קיום הראיון עורר עניין רב בקרב חוקרי איראן. האתר שבו פורסם שמור בדרך כלל למסרי עלי ח'אמנהאי, והבמה שניתנה לנשיא נתפסת כרמז לתיאום מלא ואף לתמיכה של המנהיג העליון בקו שמוביל פזשכיאן - קו אידיאולוגי מעורפל, המנסה לנווט בין משבר כלכלי עמוק, מתיחות ביטחונית ולחץ ציבורי הולך וגובר.

עימות כולל עם המערב

אולם בישראל בלט דווקא משפט אחד מהראיון: בתשובה לשאלה על אפשרות להסלמה עתידית, טען הנשיא כי איראן מצויה במלחמה לא רק עם ישראל – אלא גם עם ארצות הברית ואירופה. האמירה פורשה כאן כניסיון להציב את ישראל והמערב על סף מערכה נוספת, ואף כרמז לאפשרות של יוזמה איראנית התקפית. פרשנות זו תרמה לעלייה במפלס הדריכות והחשש בציבור.

ואולם, מנקודת מבט איראנית, מדובר בנרטיב ותיק. מאז ראשית המהפכה האסלאמית חוזר המשטר על הטענה כי הוא מצוי בעימות כולל עם "המערב". כך היה גם במלחמת איראן-עיראק, אז הצביעה טהראן על הסיוע המערבי לעיראק כהוכחה לכך ש"כולם נגדנו". גם כיום מרבה ח'אמנהאי להזהיר את הציבור מפני צריכת תקשורת מערבית, שלטענתו מסכנת את האידיאולוגיה של "ההתנגדות" ומעודדת מחאות ומהומות.

ואכן, ימים ספורים לאחר הראיון, התממשו התחזיות הפסימיות: מחאות נרחבות פרצו בבאזאר של טהראן ובערים גדולות נוספות. עליית מחירי המט"ח ומוצרי היסוד הובילה להשבתת המסחר - צעד חריג במסורת האיראנית - כאשר דווקא הסוחרים, ולא הצרכנים, הם שמובילים את המחאה וסוגרים את שערי הבאזאר. לטענתם, הקונים נעלמו והכלכלה קפואה.

לכך מתווסף כשל מבני מתמשך: איראן מייבאת את רוב מוצרי היסוד והמזון, כמעט שאינה מייצרת בעצמה, ואף נאלצת לרכוש דלק במחירים גבוהים - תוצאה של שנים של הזנחת תעשייה, חקלאות ותשתיות, לצד השקעת משאבים אדירה בטרור, טילים וגרעין.

המסקנה ברורה: בעיותיה של איראן עמוקות ויסודיות, וסיסמאות על "כולם נגדנו" כבר אינן מספקות מענה. ככל שהמצב הכלכלי יחריף והמחאות יתרחבו, ייתכן שהעימות הבא מול ישראל דווקא יידחה.

לכן, את דברי ההנהגה בטהראן ואת ההתפתחויות בשטח יש לבחון בתקופה הקרובה - לא דרך משקפיים ישראליות בלבד, אלא גם במשקפיים איראניות.