עמלות, תיאום ומונופול: השחיתות מאחורי "הסיוע ההומניטרי" לעזה

האתר המצרי העצמאי "מדא מסר" פרסם החודש תחקיר על הכנסת האספקה והסחורות לעזה, שבמסגרתה היו מעורבים סוחרים פלשתינים, ארגונים בינלאומיים וחברות של איש העסקים המצרי איברהים אל-ארגאני.

על פי התחקיר, בתהליך הכנסת הסחורות לעזה נגבו עמלות באלפי דולרים על כל משאית סחורה, מה שתרם למחירי המזון הגבוהים ברצועת עזה. על חלק מהמשאיות נגבו עמלות של עשרות אלפי דולרים. לאורך חודשים ארוכים, סכום העמלות שנגבה על האספקה הגיעה לעשרות מיליונים.

התחקיר חשף דו"ח של הרש"פ, שבו תואר מפגש באפריל 2024 בין איש העסקים איברהים אל-ארגאני (בעברו ראש איחוד השבטים בסיני ואדם המקורב למודיעין המצרי), לבין אנשי עסקים פלשתינים. מטרת המפגש היתה לעדכן את אל-ארגאני בחוסר שביעות הרצון של אנשי העסקים, הסוחרים והפלשתינים בכלל לנוכח מנגנון הכנסת הסחורות לעזה.

לפי הדו"ח, המנגנון יצר שוק ריכוזי וחסר תחרות, שתרם לזינוק במחירי הסחורות בעזה. הדו"ח עצמו נשלח באפריל 2024 על ידי שר הכלכלה ברש"פ דאז, מוחמד אל-עאמור, לראש ממשלת הרש"פ מוחמד מוסטפא.

הדיונים במפגש עסקו בשליטת חמש חברות פלשתיניות על יבוא סחורות דרך מעבר רפיח בשיתוף עם חברת "בני סיני" שבשליטת אל-ארגאני. במסגרת זאת, מספר צדדים גבו "עמלות" בתהליך, שכונה "תיאום סחורות". ב"מדה מסר" ציינו כי בצד המצרי "בני סיני" היתה החברה היחידה עם התשתית והמערכת הלוגיסטית לניהול אחסון, משלוח והובלה של אספקה מאל-עריש לעזה.

מדובר במערך שהוקם שנים לפני פרוץ המלחמה באוקטובר 2023. מספר סוחרים שעבדו באל-עריש ובעזה ועבדו עם החברה, סיפרו כי גבתה לפני המלחמה עמלות שנעו בין 3,000 ל-5,000 דולר עבור כל משאית של סחורה שנכנסה לעזה.

חודש לאחר שהמלחמה החלה בגין טבח 7 באוקטובר, ארגונים בינלאומיים ומדינות שונות החלו להסתמך על "בני סיני" כדי להעביר אספקה. במעבר רפיח החלו לפעול מספר חברות של אל-ארגני: "בני סיני", "מסר סיני" (פיתוח תעשייתי) ו"איטוס" (שירותי ביטחון). למרות זאת, כך נטען ב"מדה מסר", האספקה לא הספיקה למלא את צורכי האוכלוסייה, וגורמים בינלאומיים, כולל ארה"ב, התערבו כדי לאפשר כניסת סחורות במקביל לאספקה.

כאמור, לפי דו"ח הרש"פ, ישראל העניקה לחמש חברות פלשתיניות את הזכות לייבא סחורות לעזה. במסגרת המנגנון, סוחרים בעזה יצרו קשר עם אחת מחמש החברות כדי לייבא באמצעות היתרים של ישראל. בתמורה הם שילמו עמלה. חמש החברות שהוזכרו בדו"ח הן: 1. "סאקה וחודרי". 2. "עמאד אדין נג'ים". 3. "עזו עקל למסחר וקבלנות". 4. "אזו עקל לתחבורה וסחר כללי". 4. "חברת הנפט העזתית של מוחמד חזנדר -שלושת האחים". 5. "איברהים א-טוויל למסחר". בהמשך מספר החברות גדל ל-25, אבל לאחר מכן צנח שוב מכיוון שרק החברה של מוחמד חזנדר היתה מוכנה לעבוד עם החברה האמריקנית, כך לפי הפרסום. מהלך זה בתורו תרם לזינוק במחירים.

בתקופה הראשונה, חמש החברות הפלשתיניות גבו ממוכרים בעזה עמלות שנעו בין 10,000 דולר ל-25,000 דולר עבור כל משאית, כאשר טווח העמלה תלוי בסוג הסחורה, כך לפי דו"ח שר הכלכלה הפלשתיני. במקביל, "בני סיני" של אל-ארגאני קיבלה בין 7,000 ל-13,000 דולר עבור תיאום והובלה, בנוסף ל-1,000 דולר עבור "עמלות" ועוד 60 דולר על כל יום המתנה במעבר - סכום שיכול להצטבר למאות דולרים אם חל עיכוב של שבועות. במקביל, החברה הציעה לפי התחקיר 9,000 דולר בתמורה לדילוג על תקופת ההמתנה.

תהליך זה, נכתב בדו"ח הרש"פ, תרם לעלייה במחירי המזון ברצועת עזה. על פי נתוני לשכת המסחר של מחוז עזה, עלויות התיאום של הסחורות מינואר עד מאי 2024 הגיעו ל-28 מיליון דולר. בחודשים שלאחר מכן, כך דווח, הסכום גדל עוד יותר בשל צמצום מחדש של מספר החברות שהעבירו סחורה לעזה.