"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

על רקע המשבר הכלכלי החריף: יו"ר הפרלמנט האיראני מאיים להדיח את הנשיא

יו"ר הפרלמנט האיראני: "אם הרפורמות הדרושות לא יבוצעו על ידי הממשלה, נציגי העם ייאלצו להתחיל בהליך הדחה" • אינפלציה, ירידת ערך הריאל ועליות חדות במחירי המזון והדיור מעיקים על רמת החיים, במיוחד עבור משקי בית בעלי הכנסות נמוכות

,עודכן
0השמעה
ערך המטבע נפגע קשות, ריאל איראני. צילום: EPA

יושב ראש הפרלמנט של איראן הזהיר היום (ראשון) כי חברי פרלמנט עשויים לנקוט בהליכים להדחת ממשלתו של הנשיא מסעוד פזשכיאן אם לא יצליח לעצור את עליית המחירים החדה, ובכך הגדיל את הלחץ על ממשלה הנאבקת במשבר כלכלי עמוק מעמיק.

הריאל האיראני,צילום: רויטרס

מוחמד בכר קאליבאף אמר כי העלאות המחירים המהירות במוצרים בסיסיים הפכו לאחת הדאגות המרכזיות של הציבור, כאשר עליית מחירי המט"ח והזהב שימשו כגורמים עיקריים, או מה שהוא כינה "תירוצים", לאינפלציה רחבה יותר.

את הדברים אמר קאליבאף במושב הפרלמנט וציין כי המחוקקים קיימו סדרת פגישות פיקוח עם בכירים בממשלה, כולל שרים לכלכלה, חקלאות ותעשייה, וכן עם ראשי ארגון התכנון והתקציב והבנק המרכזי. הוא אמר כי הפגישות התמקדו במניעת הידרדרות נוספת בכוח הקנייה של משקי הבית, בהטמעת תכנית תלושים למזון נתמכת מדינה ובניהול התנודתיות בשוק המטבעות.

"אם הצעדים הללו לא יביאו לתוצאות, אז על מנת לצמצם את משך הזמן והמתיחות, העדיפות תהיה עבור הממשלה לתקן את ממשלתה", אמר קאליבאף, "אם הרפורמות הדרושות לא יבוצעו על ידי הממשלה, נציגי העם ייאלצו להתחיל בהליך הדחה".

מסעוד פזשכיאן, נשיא איראן,צילום: רויטרס

האזהרה הזו מצטרפת לקריאה הולכת ומתרקמת בתוך הממסד הפוליטי של איראן, כאשר אינפלציה, ירידת ערך הריאל ועליות חדות במחירי המזון והדיור מעיקים על רמת החיים, במיוחד עבור משקי בית בעלי הכנסות נמוכות. קאליבאף ציין כי הפרלמנט ימשיך לעקוב אחרי הנושא בדחיפות, והדגיש כי חברי הפרלמנט רואים את עליית המחירים במוצרים יומיומיים כעדיפות לאומית.

מוחמד באקר קאליבאף,צילום: אי.פי.אי

אך הלחץ הוא לא רק כלכלי: במהלך אותו מושב פרלמנטרי, עשרות חברי פרלמנט הוציאו אזהרות רשמיות לנשיא ולשרים בנוגע למגוון נושאים, כולל חוסר השוויון המופיע בבירוקרטיה הממשלתית, עיכובים בפיתוח תשתיות, גישה לאינטרנט, דיור לסטודנטים והלנת שכר. אזהרות פרלמנטריות כאלו הן מאפיין שגרתי בפוליטיקה האיראנית, אך כמותן מצביעה על היקף חוסר השביעות רצון ככל שהמצוקה הכלכלית מעמיקה.

הריאל האיראני ממשיך לצלול,צילום: EPA

הדחה אפשרית היא יותר מאיום תיאורטי. במרץ 2025, רק שישה חודשים לאחר שפזשכיאן נכנס לתפקידו, הצביע הפרלמנט בעד הדחת שר הכלכלה עבדולנסר חמאתי, על רקע עליית שער הדולר והמחירים של מוצרים בסיסיים. במהלך אותה ישיבת פרלמנט,פשזכיאן רמז על מגבלות סמכותו,כשהתייחס בעקיפין לעמדת המנהיג העליון עלי ח'מינאי בנוגע ליחסים עם ארצות הברית ואמר כי על הממשלה להתאים את עצמה לעמדות אלו.

הצרות הכלכליות של איראן נובעות משנים של סנקציות, טעויות מדיניות ומגבלות פוליטיות שהצרו את מרחב התמרון של הממשלה. האינפלציה נותרה גבוהה, המטבע הלאומי היכה שוב ושוב שיאים שליליים, ומחירי המוצרים הבסיסיים זינקו, מה שפוגע באמון הציבור ומגביר את המתחים החברתיים. האיום הפרלמנטרי האחרון מגיע כאשר הדיונים הרחבים על אחריות וכוח במערכת הפוליטית של איראן מתחילים להתגבר. דמויות מתונות ורפורמיסטיות טוענות באופן הולך ומתרקם כי המוסדות הנבחרים חסרים את הסמכות לטפל בבעיות המבניות, בעוד שהשליטה הסופית בתחומים מרכזיים של מדיניות נמצאת בידי גופים שאינם נבחרים, הפועלים תחת המנהיג העליון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר