יושב ראש הפרלמנט של איראן הזהיר היום (ראשון) כי חברי פרלמנט עשויים לנקוט בהליכים להדחת ממשלתו של הנשיא מסעוד פזשכיאן אם לא יצליח לעצור את עליית המחירים החדה, ובכך הגדיל את הלחץ על ממשלה הנאבקת במשבר כלכלי עמוק מעמיק.
מוחמד בכר קאליבאף אמר כי העלאות המחירים המהירות במוצרים בסיסיים הפכו לאחת הדאגות המרכזיות של הציבור, כאשר עליית מחירי המט"ח והזהב שימשו כגורמים עיקריים, או מה שהוא כינה "תירוצים", לאינפלציה רחבה יותר.
את הדברים אמר קאליבאף במושב הפרלמנט וציין כי המחוקקים קיימו סדרת פגישות פיקוח עם בכירים בממשלה, כולל שרים לכלכלה, חקלאות ותעשייה, וכן עם ראשי ארגון התכנון והתקציב והבנק המרכזי. הוא אמר כי הפגישות התמקדו במניעת הידרדרות נוספת בכוח הקנייה של משקי הבית, בהטמעת תכנית תלושים למזון נתמכת מדינה ובניהול התנודתיות בשוק המטבעות.
"אם הצעדים הללו לא יביאו לתוצאות, אז על מנת לצמצם את משך הזמן והמתיחות, העדיפות תהיה עבור הממשלה לתקן את ממשלתה", אמר קאליבאף, "אם הרפורמות הדרושות לא יבוצעו על ידי הממשלה, נציגי העם ייאלצו להתחיל בהליך הדחה".
האזהרה הזו מצטרפת לקריאה הולכת ומתרקמת בתוך הממסד הפוליטי של איראן, כאשר אינפלציה, ירידת ערך הריאל ועליות חדות במחירי המזון והדיור מעיקים על רמת החיים, במיוחד עבור משקי בית בעלי הכנסות נמוכות. קאליבאף ציין כי הפרלמנט ימשיך לעקוב אחרי הנושא בדחיפות, והדגיש כי חברי הפרלמנט רואים את עליית המחירים במוצרים יומיומיים כעדיפות לאומית.
אך הלחץ הוא לא רק כלכלי: במהלך אותו מושב פרלמנטרי, עשרות חברי פרלמנט הוציאו אזהרות רשמיות לנשיא ולשרים בנוגע למגוון נושאים, כולל חוסר השוויון המופיע בבירוקרטיה הממשלתית, עיכובים בפיתוח תשתיות, גישה לאינטרנט, דיור לסטודנטים והלנת שכר. אזהרות פרלמנטריות כאלו הן מאפיין שגרתי בפוליטיקה האיראנית, אך כמותן מצביעה על היקף חוסר השביעות רצון ככל שהמצוקה הכלכלית מעמיקה.
הדחה אפשרית היא יותר מאיום תיאורטי. במרץ 2025, רק שישה חודשים לאחר שפזשכיאן נכנס לתפקידו, הצביע הפרלמנט בעד הדחת שר הכלכלה עבדולנסר חמאתי, על רקע עליית שער הדולר והמחירים של מוצרים בסיסיים. במהלך אותה ישיבת פרלמנט, פשזכיאן רמז על מגבלות סמכותו, כשהתייחס בעקיפין לעמדת המנהיג העליון עלי ח'מינאי בנוגע ליחסים עם ארצות הברית ואמר כי על הממשלה להתאים את עצמה לעמדות אלו.
הצרות הכלכליות של איראן נובעות משנים של סנקציות, טעויות מדיניות ומגבלות פוליטיות שהצרו את מרחב התמרון של הממשלה. האינפלציה נותרה גבוהה, המטבע הלאומי היכה שוב ושוב שיאים שליליים, ומחירי המוצרים הבסיסיים זינקו, מה שפוגע באמון הציבור ומגביר את המתחים החברתיים. האיום הפרלמנטרי האחרון מגיע כאשר הדיונים הרחבים על אחריות וכוח במערכת הפוליטית של איראן מתחילים להתגבר. דמויות מתונות ורפורמיסטיות טוענות באופן הולך ומתרקם כי המוסדות הנבחרים חסרים את הסמכות לטפל בבעיות המבניות, בעוד שהשליטה הסופית בתחומים מרכזיים של מדיניות נמצאת בידי גופים שאינם נבחרים, הפועלים תחת המנהיג העליון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו