אתגרים כלכליים ושלטוניים: סוריה על פרשת דרכים

א-שרע מבקש לעצב זהות סורית מחודשת ולבסס את הלגיטימיות של הנהגתו, אך הפער בין ההצהרות לבין המציאות בשטח נותר משמעותי • הבעיות: מגמות מתמשכות של חוסר משילות, מתחים עדתיים, ואזורים שלמים שהם בבחינת "מערב פרוע"

כוח קודס מנסה להשתקם באזור. חייל סורי בבסיס צבאי איראני נטוש, צילום: אי.אף.פי

שנה לתום מלחמת האזרחים, סוריה ניצבת על פרשת דרכים. האתגרים הכלכליים עצומים: תשתיות הרוסות, מחסור חמור בחשמל ובדלק ומערכת בריאות קורסת דורשים השקעות של מיליארדי דולרים. לצידם, איומים פנימיים וחיצוניים ושאלת הזהות של המדינה המשוסעת מציירים תמונה מורכבת: תקווה לעתיד טוב יותר מצד אחד, וסכנת התפרקות וכאוס מהצד השני.

השלטון החדש בראשות אחמד א-שרע, מנהיג היאת תחריר א-שאם, מנסה להציג פנים מתונות ופרגמטיות. הארגון, שבעבר היה מזוהה עם אל-קאעידה ודאעש, מבקש כעת להראות פתיחות כלפי המערב ומוכנות לשיתוף פעולה עם מדינות ערב המתונות. א-שרע יודע שהסרת הסנקציות האירופיות-אמריקניות מעל סוריה יסייעו לו לשקם את המדינה כלכלית וחברתית, וכמובן יתרמו לעיצוב תדמיתו כלפי פנים כמנהיג פוליטי הזוכה ללגיטימציה בינלאומית.

לדוגמה, המשטר החדש השיק בהדרגה סדרה של מהלכים שמטרתם לחזק את תחושת האחדות בסוריה שלאחר המלחמה. הוא פתח בדיאלוג לאומי עם מגוון הקבוצות האתניות, החליף את סמל המדינה, הציג מטבע חדש במקום הלירה שהיתה מזוהה עם עידן אסד, ולאחרונה יזם מהלך (לא רשמי) של החלפת ההמנון הלאומי. בצעדים אלה, א-שרע מבקש לעצב זהות סורית מחודשת ולבסס את הלגיטימיות של הנהגתו.

גם ביחסי החוץ א-שרע חולל מהפך. הוא שינה את האוריינטציה של סוריה מהישענות על רוסיה ואיראן לעבר המערב, ושינה את דימויו האישי - מלוחם ג'יהאד למדינאי בחליפה שמבטיח להגן על בני המיעוטים בסוריה ולשמור על אחדותה, ושאף מפזר רמזים להבנות ביטחוניות עם ישראל. אין פלא שבאירופה ובארה"ב נשבו בקסמו והסירו את הסנקציות מעל סוריה, כדי לאפשר לו לשקם אותה מהריסותיה.

יציבותה של סוריה החדשה רחוקה מלהיות מובטחת, ובפועל יוצרת עבור ישראל מציאות ביטחונית רגישה ובעלת פוטנציאל התלקחות גבוה: גבול שהיה במשך שנים מהשקטים באזור, הופך מחדש למוקד פעילות עוינת, טרור ויוזמות איראניות

מצב פוליטי נזיל

עם זאת, הפער בין ההצהרות לבין המציאות בשטח נותר משמעותי, שכן זו מצביעה על מגמות מתמשכות של חוסר משילות, מתחים עדתיים ואזורים שלמים שהם בבחינת "מערב פרוע".

מצבם של בני המיעוטים נותר רגיש ביותר. הכורדים בצפון-מזרח המדינה ממשיכים לשמור על האוטונומיה שבנו לעצמם, תוך חשש מהתקפות מצד טורקיה או מיליציות אסלאמיסטיות. העלאווים באזור החוף הסורי, שהיוו עמוד השדרה של משטר אסד, חוששים מנקמה המונית וסובלים מרדיפות ומרצח; הדרוזים בא-סווידא, שעברו טבח אכזרי ונמצאים תחת איום תמידי, מבקשים אוטונומיה רחבה; ואילו הנוצרים חוששים מגורלם תחת המשטר האסלאמי של א-שרע.

לאלה יש להוסיף גם את העובדה שדרום סוריה, שנותר ללא ריבונות אפקטיבית, הפך למרחב פעולה עבור ארגונים ג'יהאדיסטיים-סוניים. כל זאת, במקביל לניסיונות של כוח קודס האיראני להשתקם באזור ולהקים בו חזית נוספת מול ישראל, תוך הסתמכות על גורמים מקומיים ועל מיליציות שיעיות הפועלות בשטח.

על רקע תמונת המצב הזו, מתחדדת ההבנה כי יציבותה של סוריה החדשה רחוקה מלהיות מובטחת, ובפועל היא יוצרת עבור ישראל מציאות ביטחונית רגישה ובעלת פוטנציאל התלקחות גבוה. גבול שבמשך שנים היה מהשקטים באזור הופך מחדש למוקד פעילות עוינת, טרור ויוזמות איראניות שמטרתן לבסס לחץ אסטרטגי מתמשך מצפון.

במציאות זו, מתחדדת האפשרות לשקול הסדר ביטחוני מוגבל עם המשטר החדש בדמשק, במסגרת הכוללת ערבויות בינלאומיות ומנגנוני אכיפה חיצוניים, שיוכלו להבטיח את ביטחון יישובי הצפון ולצמצם משמעותית את נוכחותם ואת יכולת פעולתם של גורמים פרו-איראניים בדרום סוריה.

עד לגיבושו של הסדר כזה, ישראל נדרשת להיערכות ביטחונית מוגברת לאורך הגבול, מתוך הכרה בכך שגם אם המצב הפוליטי בסוריה נראה יציב ומתון - הוא עשוי להשתנות במהירות, ולשמש כר פורה להתחדשות פעילות טרור המכוונת כלפיה.


הכותב הוא מומחה לעולם הערבי במחלקה למזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר