חוקר לבנוני בכיר ל"ישראל היום": זה המכשול המרכזי בפירוק חיזבאללה מנשק

"אני חושב שהמון לבנונים תומכים בשלום עם ישראל, אבל יש להם בעיה עם כוחות אזוריים", כך אומר בראיון ל"ישראל היום" החוקר הלבנוני הבכיר חוסיין עבדול חוסיין.

"הם לא רוצים להתקדם ולדלג מעל הסעודים", הוא מסביר ממקום מושבו בוושינגטון כחוקר ב"קרן להגנת הדמוקרטיות" (FDD). כיום השלטון הסעודי מתנה את כינון היחסים הרשמיים עם ישראל ב"מסלול אמין למדינה פלשתינית". במילים אחרות, התקדמות משמעותית מול רמאללה שלא נראית רלוונטית. ראש ממשלת לבנון נוואף סלאם חידד זאת בעצמו כשאמר לאחרונה כי נורמליזציה בין ביירות לירושלים תלויה ביישום היוזמה הסעודית, זו שכוללת הסכם להקמת מדינה פלשתינית.

עם זאת, רבים מביעים אופטימיות לנוכח הערוץ האזרחי בוועדת הפיקוח על הפסקת האש. "המגעים הישירים עשויים לסייע בעצירת הסלמה, לחזק את ממשלת לבנון מול חיזבאללה ולבנות את התנאים להסדרה עתידית", אומרים ל"ישראל היום" בקואליציה לביטחון אזורי, ארגון המאגד בכירים ישראלים. "על ישראל לעבוד עם ממשל טראמפ ולהבטיח שהשיחות יחזקו את ממשלת לבנון ויעודדו אותה לממש את אחריותה לפרק את חיזבאללה מנשק. בכך תיסלל הדרך לשילוב לבנון במסגרת הסכמי אברהם ולניתוק מהשפעה איראנית".

מצדו, חוסיין מבהיר לי כי אף שהשלום נראה רחוק, יש תחום נרחב לשיתוף פעולה בין ישראל ללבנון, שמתחת לסף הנורמליזציה. לא רק בנושא הכלכלי, אלא גם בסוגיות אחרות. "אם נגיע לסיכום על פירוק חיזבאללה מנשקו זה יהיה טוב", הוא אומר.  

מה המכשולים העיקריים של הממשלה הלבנונית בעניין פירוק חיזבאללה מנשקו? מדברים על זה שהארגון נחלש, אבל השלטון מתעכב בכך. 

"תראה, בלבנון יש מצב של חוסר אמון בארה"ב. במהלך הזמן האחרון, היו שני קווים של איך להתנהל מול חיזבאללה. פוליטיקאים לבנונים חושבים איך לשרוד ולהישאר בשלטון. הם מפחדים שאם הם ילכו על פירוק הנשק של חיזבאללה, פתאום יהיה הסכם בין איראן לארה"ב, וארה"ב פשוט תזרוק אותם מתחת לגלגלי האוטובוס, וחיזבאללה יחזור בסוף. אז כל עוד יש להם ספקות בנוגע לעקביות של המדיניות האמריקנית בנוגע ללבנון, זה המכשול המרכזי. למשל, דברים שתום ברק אמר בעבר, עוררו ספקות אצל הלבנונים שארה"ב יכולה לשנות את דעתה.

"שנית, יש לבנונים שאומרים שזה יכול לגרום למלחמה, אבל אני לא מסכים עם זה. אני לא חושב שהצבא ילחם עם חיזבאללה. להערכתי, חיזבאללה יתנהל כפי שהתנהל מול יוניפי"ל. יוניפי"ל שלח את אנשיו לפקח על אתרים, שישראל הצביעה עליהם כמקומות חשודים, ואז אנשי חיזבאללה שהתחזו לאזרחים חסמו את הדרכים והתעמתו איתם. לכן יוניפי"ל כמו יוניפי"ל נסוגו. אבל הצבא הלבנוני לא יכול לסגת כי זו מדינה ריבונית. ואם תהיה סיטואציה כזו והצבא הלבנוני ימצא את עצמו יורה והורג אזרח שיעי, אז זה רק יעורר מומנטום לפרק את חיזבאללה. זה מה שהממשלה מפחדת ממנו. לכן זה פוליטי".

מבצע ישראלי נוסף יכול להועיל במשהו?

"אני חושב שישראל תמשיך להעצים את התקיפות נגד חיזבאללה, אבל לעולם לא תשמיד אותו. זה יותר מדי מורכב ומלוכלך. הלבנונים הם אלה שצריכים ללכת את המייל האחרון. זה רק על המדינה הלבנונית. שמעתי שיכולה להיות הסלמה של התקיפות נגד חיזבאללה. זה יכול לשכנע את הלבנונים שאין דרך אחרת מאשר לפרק את חיזבאללה. לבנון צריכה שהתקיפות האלה יפסיקו בשביל לקדם את הכלכלה שלה. כל עוד הן נמשכות, אנשי המפרץ נשארים מחוץ ללבנון ולא משקיעים בה. אלא אם כן הם ימצאו דרך לעצור את התקיפות, לבנון תישאר במצב קשה".

מה אתה חושב על המינוי של הנציג האזרחי לוועדת הפיקוח על הפסקת האש?

"סימון כרם כל חייו התנגד לשלטון אסד ולחיזבאללה. כך שזה מרכיב טוב ואפשר לראות איך התקשורת של חיזבאללה זועמת על כך ולהבין למה. זה אומר שהבחירה הזאת טובה. גם העובדה שמדברים פנים לפנים היא נקודה טובה. כולם בלבנון חושבים שאי אפשר להשוות את מה שסימון כרם יכול להשיג במו"מ ישיר לעומת מה שהיה עד עכשיו (במגעים של הדרג הצבאי; ש"ק). אני מקווה שהמשא ומתן הזה יהיה עמיד בצל התקיפות של ישראל והביקורת שתישמע".

איך הציבור הלבנוני רואה היום את חיזבאללה?

"הציבור הלבנוני מפוצל כמו שאתה יודע. השיעים הם אלה שתומכים בחיזבאללה. בקרב הנוצרים והסונים, התמיכה בחיזבאללה היא מקסימום 10% וזה נמוך מאוד. בקרב השיעים, אם אתה שופט לפי הבחירות ב-2022, אתה רואה שהיו 13% שהצביעו נגד חיזבאללה. אני מעריך שהשיעור הזה גדל לאור המלחמה וההרס בשנתיים האחרונות.

"הסיבה היחידה שהשיעים נתלים בחיזבאללה זה בגלל שהם חושבים שבלעדיו, הם יהיו חלשים לעומת הסונים והנוצרים. זה לא קשור לישראל. כשזה יפגע בהם יותר משזה יועיל להם, זה ישפיע. כיום יש המוני שיעים שלא יכולים לחזור לכפרים. האנשים האלה נמצאים מחוץ לבתים זמן רב. כך שאנחנו בדרך הנכונה".

לאחרונה עלה רעיון בישראל להקים מערך רווחה מתחרה לחיזבאללה כדי להחליש אותו. מה דעתך לגבי זה?

"אנחנו לא צריכים לחשוב שהשיעים הם הבלוק היחיד במדינה. לבנון היא מדינה גדולה, וכלכלה שצריכה לגדול. אנחנו לא צריכים לחשוב במונחים של חלופות שיסייעו לשיעים. לפני המלחמה, בשנים האחרונות המצב הכלכלי הכי גרוע היה אצל הסונים. צפון לבנון במצב רע מאוד. למען האמת, השיעים קיבלו כסף מכולם. בגלל זה אני חושב שצריכים לדאוג שהלבנונים עצמם יתמקדו בגידול התל"ג שלהם. ככה אנחנו צריכים לטפל בזה. אני מתנגד להתנהלות כזו (של מערך רווחה; ש"ק)".

מציאות עגומה

החוקר הלבנוני גדל בעיר בעלבכ שבאזור הבקעא במזרח לבנון. אחר כך למד באוניברסיטה האמריקנית בביירות ונדד במהלך חייו בין לבנון, עיראק וארה"ב. ממקום מושבו בוושינגטון הוא משקיף בצער על מצבה של העדה הנוצרית בארץ הארזים.

"לצערי, ההגירה של הנוצרים מלבנון גדולה מאוד. כשגדלתי בבעלבכ, הקתולים היו שליש מהאוכלוסייה של העיר. זה היה בשנות ה-80. עכשיו אם תלך לבעלבכ תמצא שלושה קתולים. מספר הנוצרים ירד מרוב של 35%. אנחנו מכירים את המספרים של השיעים והסונים. כל כמה שנים מעדכנים אותם בבחירות. ככה אנחנו יודעים את הנתונים. לפי זה, הנוצרים היום שווים 28% מהאוכלוסייה. במציאות הם כנראה פחות".

לסיום אני שואל את חוסיין לגבי היחסים המתוחים עם סוריה. עד למהפכת הארזים לפני כשני עשורים, הסורים החזיקו בכוחות צבא במדינה. כעת, עם השלטון החדש בדמשק של אחמד א-שרע, החששות הישנים צפים מחדש, לפחות אצל חלק מהציבור הלבנוני.

"לבנון סבלה בהיסטוריה מהדומיננטיות הסורית", אומר חוסיין, "והיא עכשיו שמחה שסוריה חלשה. זאת הכותרת המרכזית. בגלל שחיזבאללה נלחם במלחמת האזרחים הסורית, ממשלת א-שרע מתנגדת לו ויש לה מתיחות עם השיעים בלבנון. השיעים מפחדים מהם ורוצים לבודד את לבנון ממנה. לעומת זאת, הסונים שמחים על כך. הם רוצים יחסים חזקים. ובעדה הנוצרית ובשלטון חושבים שאולי מוטב שכל מדינה פשוט תעסוק בעניין שלה".