נשיא לבנון: אלה מטרות המו"מ עם ישראל

נשיא לבנון ג'וזף עאון אמר היום (שישי) למשלחת מועצת הביטחון של האו"ם כי פעולות לבנון במשא ומתן במסגרת ועדת הפיקוח על הפסקת האש ("המכניזם") לא נועדו כדי לפייס את הקהילה הבינלאומית, אלא לשרת את האינטרסים של לבנון.

"קיבלנו את ההחלטה ואין דרך חזרה. הודעתי על כך לכל הבכירים הערבים והזרים שפגשתי, כולל מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו, כשנפגשתי איתו בניו יורק בספטמבר האחרון. אנחנו מחויבים לדרך פעולה זו", אמר.

לדבריו, "סבב חדש של משא ומתן החל לפני יומיים בעקבות מינוי השגריר לשעבר סימון כרם לראש המשלחת הלבנונית. אני מודה לכל מי שעבד כדי להקל על כך, ובמיוחד לגב' מורגן אורטגוס, שהשתתפה בפגישה. משא ומתן זה נועד בעיקר כדי להפסיק את התקיפות הישראליות בשטח לבנון, להבטיח את שחרור השבויים (הלבנונים), לקבוע לוח זמנים לנסיגה (מנקודות השליטה של צה"ל) ולפתור את הנקודות השנויות במחלוקת לאורך הקו הכחול (הגבול הזמני בין המדינות; ש"ק).

"אנחנו מקווים שמשא ומתן זה יניב תוצאות חיוביות. עם זאת, יש להדגיש כי הצלחת המשא ומתן קשורה באופן מהותי לעמדת ישראל, שעל פיה המשא ומתן ישיג תוצאות מעשיות או ייכשל".

עאון סיפר בפגישה כי "צבא לבנון נפרס מדרום לנהר הליטאני ביום הראשון של הסכם הפסקת האש ב-27 בנובמבר 2024. מאז, הוא מילא את תפקידיו במלואם וספג הרוגים תוך ביצוע משימות של החרמת נשק, חיפוש מנהרות, הוצאת תחמושת ומניעת תצוגות חמושות. הצבא לא הצליח להשלים את פריסתו מדרום לנהר הליטאני עקב הכיבוש הישראלי המתמשך של אזורי הגבול הלבנוניים.

"עם זאת, הדבר לא מנע ממנו להמשיך ולבצע את משימותיו ולאכוף את החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 1701 באזורים נרחבים. אנחנו מקווים כי כוחו של הצבא בדרום יגיע לכ-10,000 חיילים לפני סוף השנה".

נשיא לבנון ציין כי "משימות הצבא אינן מוגבלות לאזור שמדרום לנהר הליטאני, אלא כוללות גם שמירה על הביטחון ברחבי המדינה, מאבק בטרור ובהברחות, שליטה בגבולות והגנה על משלחות דיפלומטיות, משרדי ממשלה ומוסדות ציבור. דבר זה מחייב סיוע לצבא כדי שיוכל להמשיך במשימותיו".